פרסום ראשון |

הפתעה בבית המשפט הכלכלי: שופט המסים הבולט שיחליף את דניה קרת מאיר

מגן אלטוביה, שמונה לכהונה בבית המשפט המחוזי לפני כ-15 שנה, נחשב אחד משופטי המסים הבולטים בישראל ■ השופטת קרת־מאיר, שהודיעה לפני כמה חודשים במפתיע על פרישתה, כיהנה בבית המשפט הכלכלי מאז הקמתו בסוף 2010

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מגן אלטוביה
מגן אלטוביהצילום: איציק בירן

לפני כמה חודשים הודיעה במפתיע דניה קרת־מאיר על פרישתה מתפקיד שופטת בבית המשפט הכלכלי בתל אביב, אחרי שש שנים בתפקיד זה. מי שיחליף אותה הוא שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, הידוע בפסקי דין תקדימיים בתחום המסים.

אלטוביה (61), שנכנס לתפקיד ביום שישי האחרון, הוא שופט ותיק המתמחה במסים. גם קרת־מאיר, לפני שהצטרפה לבית המשפט הכלכלי, היתה אחת משופטות המיסוי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ועיקר התמחותה היה במס ערך מוסף.

דניה קרת מאיר
דניה קרת מאירצילום: עופר וקנין

אלטוביה, המתמחה בתיקי מס הכנסה ובערעורי מס מורכבים, נחשב לשופט ענייני ומקצועי. הוא עבד לאורך השנים במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. את ניסיונו בתחום המסים התחיל לצבור בתפקידו במחלקה המשפטית בנציבות מס הכנסה, בתחילה כעוזר ליועץ המשפטי ולאחר מכן כמנהל מחלקת מיסוי מקרקעין.

כשסיים את תפקידו ברשות המסים ב–1990, מונה אלטוביה לתפקיד יועץ הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון. ב–1994 חזר ארצה והצטרף כשותף למשרד עורכי הדין טולצ'ינסקי־שטרן־מרציאנו־כהן־לויצקי ושות'. במהלך השנים עבד גם במשרד גלוזמן־חוברס. כמקובל, הוא אינו יכול לדון בענייניהם של שני המשרדים הללו, מחשש לניגוד עניינים.

בדצמבר 2002 מונה אלטוביה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והוא נחשב כיום לאחד משופטי המסים הבולטים בישראל. הוא פוסק לעתים גם בתיקים שאינם מתחום דיני המסים.

בשנים האחרונות קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב חיזוק משמעותי לתחום המסים עם מינויו לשופט ב–2014 של הרי קירש, שניהל את מחלקת המיסוי במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ולפני כן עבד בנציבות מס הכנסה; ומינויה לשופטת ב–2016 של ירדנה סרוסי, לאחר שכיהנה כמנהלת מיסוי מקרקעין בתל אביב.

המקרה של ורד פרי

פסק הדין המוכר ביותר של השופט אלטוביה הוא מ–2008, שבו פסק לטובתה של עו"ד ורד פרי, וקבע כי הוצאות השגחה על ילדים יוכרו לצורכי מס. בית המשפט העליון גיבה את פסק הדין, אך מאוחר יותר שונה החוק, ונקבע בו במפורש כי הוצאות על טיפול בילדים לא יוכרו לצורכי מס.

בפסק דין חשוב נוסף קבע אלטוביה כי תשלומי שוחד לא ייחשבו הוצאה מוכרת מכיוון שהדבר אינו מתיישב עם ערכיה של מדינת ישראל. גם במקרה זה, ערעור על פסק הדין נדחה בבית המשפט העליון.

בפסיקה אחרת של אלטוביה, הוא קבע כי מרכזי פיתוח ישראליים יידרשו לכלול בחישוב המס גם את שווי האופציות שהוקצו לעובדיהם — מה שעשוי להגדיל את חיובי המס.

אלטוביה גם דן בערעור מס שהגישו שלושה יזמים שמכרו חברה ליבמ העולמית, ובו ביקשו השלושה כי תשלום שניתן להם על פני תקופה עתידית בהנחה שיישארו עובדי או יועצי החברה — ימוסה כרווח הון ולא כהכנסת עבודה (פסק דין הלמן).

בפסק הדין קבע אלטוביה כי תשלום כזה ימוסה כהכנסת עבודה. בעקבות פסק הדין, שיצר בלבול בשוק סביב השאלה מתי תמורה נדחית באקזיט תיחשב הכנסת עבודה, רשות המסים פירסמה החלטת מיסוי במטרה להסדיר את הדברים.

במקרה אחר, דחה אלטוביה ערעור מס שהגיש ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), וקבע כי רווחים שהרוויח ממימוש אופציות של חברת ליפמן ימוסו כהכנסה מעסק — המחויבת במס חברות — ולא כרווח הון. גם במקרה זה גיבה בית המשפט העליון את פסק הדין של אלטוביה ודחה את ערעורו של פרי.

אלטוביה גם דן בשנים האחרונות בערעור מס שהגיש איש העסקים רוני לרנר, מהמשקיעים הראשונים בחברת אמפייר אונליין של נעם לניר, שהונפקה בלונדון לפני יותר מעשור. בפסק הדין שניתן לאחרונה קיבל אלטוביה את טענותיו של לרנר בוויכוח מול רשות המסים, וקבע כי הוא לא חייב במס על העברת המניות המיוחסות להשקעתו.

התיקים מתנהלים ביעילות ובמהירות

בית המשפט הכלכלי בתל אביב התחיל לפעול בדצמבר 2010 — ונחשב להצלחה. התיקים מתנהלים בו ביעילות ובמהירות יחסית. הוא שואף להיות הגרסה הישראלית של בית המשפט המיוחד לחברות שפועל במדינת דלאוור בארה"ב. מי שיזם את הקמת בית המשפט הכלכלי הוא יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, זוהר גושן.

רות רונן
רות רונןצילום: אתר בתי המשפט

רעיון הקמת בית המשפט הכלכלי הבשיל במשך כמה שנים. ההצעה להקמת בית משפט שיתמחה בדיני חברות הועלתה לראשונה בדו"ח ועדת גושן לבחינת קוד ממשל תאגידי, שפורסם ב–2006. חברי ועדת גושן הודו כי שאבו את ההשראה מבית המשפט בדלאוור, וציינו כי הצלחתו נודעת כסיבה מרכזית לכך שיותר משני שלישים מהחברות הציבוריות בארה"ב מתאגדות בדלאוור ומכפיפות עצמן לדין במדינה.

קרת־מאיר, השופטת היו­צאת, זכורה בעיקר מהחלטה שנתנה במאי 2011, שבה קבעה כי חברת כור לא תהיה זכאית לתמורה עודפת בגין חלקה במניות של מכתשים אגן הנמכרות לחברת כמצ'יינה הסינית. בפסק הדין קבעה קרת־מאיר כי יש לחלק את שווייה של אותה תמורה בין כל בעלי המניות של החברה — הן בעלי המניות מקרב הציבור, והן חברת כור, בגין מלוא אחזקותיה. ההחלטה הזאת שינתה את האיזון בין הציבור לבעלי שליטה בעסקות שבהן בעל השליטה מצוי בניגוד עניינים, והובילה בסופו של דבר להסכם פשרה חסר תקדים בהיקפו, שבו נקבע כי כור תשלם 45 מיליון דולר לבעלי המניות מקרב הציבור. בעקבות החלטה זו נהפך השימוש בוועדה בלתי־תלויה של הדירקטוריון לסטנדרט בעסקות בעלי שליטה.

חאלד כבוב
חאלד כבובצילום: מוטי מילרוד

שני השופטים הנוספים בבית המשפט הכלכלי, רות רונן וחאלד כבוב, היו באחרונה בין המועמדים הבולטים למינוי לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון, אולם בסופו של דבר הם לא מונו על ידי הוועדה למינוי שופטים.

אף ששופטי בית המשפט העליון בוועדה היו מעוניינים למנות את רונן, שרת המשפטים, איילת שקד, התנגדה למינוי. כבוב היה המועמד המועדף על לשכת עורכי הדין לכיסא הערבי, אולם בסופו של דבר מונה ג'ורג' קרא. כבוב נחשב לבעל סיכוי גבוה להתמנות לבית המשפט העליון בעוד ארבע שנים, לאחר שקרא יפרוש לגמלאות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום