נדחתה בקשת בנק הפועלים להכריז על עיזבונו של מוטי זיסר כעיזבון פושט רגל

אחרי מותו של איש העסקים זיסר, ביקש בנק הפועלים להכריז על עיזבונו כפושט רגל, אך בני משפחת זיסר התנגדו לבקשה ■ השופט איתן אורנשטיין קבע כי על הבנק להגיש תביעה עצמאית, אך קיבל את עמדתו כי יש להבטיח שלא יתבצעו פעולות ברכוש העיזבון

יסמין גואטה
יסמין גואטה
מוטי זיסר
מוטי זיסרצילום: עופר וקנין
יסמין גואטה
יסמין גואטה

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דחה שלשום את בקשתו של בנק הפועלים להכריז על עזבונו של איש העסקים המנוח, מוטי זיסר, כעיזבון בפשיטת רגל. אורנשטיין פסק כי הפועלים יגיש תביעה עצמאית בקשר לחוב שלטענתו מגיע לו מהעיזבון.

זיסר, לשעבר בעל שליטה בחברת אלביט הדמיה, מת ביוני 2016 לאחר מאבק במחלת הסרטן. לפני מותו הוא נקלע לקשיים כספיים ולחובות של 1.4 מיליארד שקל לבנק הפועלים. לפי עמדת הבנק, זיסר חתם ב–2008 על כתבי ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום לטובת הבנק, להבטחת החוב של החברות בשליטתו: אירופה ישראל, וקטורי ומרכזי שליטה.

באפריל 2015 פנה הבנק לזיסר בדרישה לשלם את החוב על בסיס הערבות. זיסר השיב לבנק במכתב, שבו הצהיר בין היתר כי אין ביכולתו לשלם את החוב שכן הבנק נטל ממנו את כל נכסיו, וכי דרישת הבנק למימוש ערבות היא חסרת טעם כלכלי. הבנק טען כי מכתבו של זיסר מהווה מעשה פשיטת רגל, ומטעם זה עתר למתן צו כינוס נכסים לזיסר וביקש להכריז עליו כפושט רגל. לאחר הדיון הראשון בבקשה ונוכח ההידרדרות במצבו הבריאותי, נדחה הדיון מספר פעמים, עד למותו של זיסר.

פחות מחודשיים לאחר מותו ביקש הבנק להכריז על עיזבונו כעיזבון של פושט רגל ולמנות את בא כוחו של הבנק, עו"ד גיורא ארדינסט, כנאמן לעיזבון. הבנק טען כי הבקשה מוגשת נוכח החוב העצום שהותיר זיסר, שבו חב כעת עזבונו, וכן לנוכח הצורך לשמור על העיזבון ולנהלו באופן שיאפשר לנושים להיפרע ממנו. הבנק הפנה בבקשה לכתבי הערבות שבהם נקבע בין היתר, שהערבות תחייב את העיזבון או את מקבלי נכסיו של זיסר.

למנוע נזק בלתי הפיך

מנגד, משפחתו של זיסר — אלמנתו ד"ר ברכה זיסר וילדיהם — התנגדה לבקשת הבנק. לטענת המשפחה יש לברר את טענות הבנק במסגרת הליך עצמאי ולא בדרך המקוצרת של מתן צו לניהול עיזבון בפשיטת רגל. המשפחה טענה כי בנק הפועלים סיכל הסכמי ניהול של זיסר, שהיו אמורים להניב לו סכומי עתק, שהיה די בהם כדי לפרוע את חובו. עוד נטען כי הבנק סיכל את מתווה ההשקעה של זיסר בקרנות ומתן אופציות לזיסר לניהול אלביט כחברה יזמית — וכן כי הבנק הפר את חובת האמון שחלה עליו וכי פעילות הבנק מונעת ממניעים אישיים.

ברכה זיסר
ברכה זיסרצילום: עזר מציון

השופט אורנשטיין ציין כי השאלה המשפטית במקרה זה היא אם יש לברר את המחלוקת במסגרת תיק פשיטת הרגל — או להורות לבנק לנקוט הליך עצמאי. לדבריו, במקרה הזה מתעוררת השאלה אם מדובר בגוף חדל פירעון. כדי לענות על השאלה, יש לבחון את קיום החוב, שיעורו והיכולת לשלמו.

אורנשטיין פסק כי אין מחלוקת על כך שהעיזבון אינו יכול לפרוע את החוב הנטען, והשאלה שדרושה להכרעה היא עמדת העיזבון באמצעות היורשים שכופרים בחוב.

"אמנם משוכה לא קלה ניצבת בפני היורשים בהוכחת הטענה", כתב אורנשטיין, "וקיומה של מחלוקת כנה באשר לחוב לבנק, וזאת בין היתר נוכח השווי של אלביט שאינו גבוה. מכאן שקיים קושי לכאורה בקבלת עמדת היורשים שלפיה המנוח היה מקבל דמי ניהול בשיעור שלעמדת העיזבון היה בו כדי לפרוע את החוב לבנק".

למרות זאת הדגיש השופט כי "מדובר בשאלה שדורשת הוכחה והכרעה, ואין די בהשערות". לכך יש להוסיף, לפי אורנשטיין, גם טענות נוספות שמחייבות בירור עובדתי ושדורשות חקירה של מספר רב של עדים.

אורנשטיין פסק כי אין מנוס מלהורות על כך שהבירור יהיה בהליך עצמאי, כך שגם העיזבון יוכל להתגונן כיאות. עם זאת, הוא ציין כי לא ראה טעם למחוק את הליך פשיטת הרגל. בהקשר זה, הוא קיבל את עמדת הפועלים שלפיה יש צורך להבטיח שלא יתבצעו פעולות ברכוש העיזבון, כדי שלא ייגרם נזק בלתי הפיך עד להכרעה בתביעת הבנק. לפיכך החליט למנות את עו"ד ארדינסט כבעל תפקיד שיתחקה ויאתר את נכסי העיזבון.

ד"ר ברכה זיסר מיוצגת בהליך על ידי עוה"ד אבי וינרוט, אריאל דינובצקי ואריק מגידיש; בנק הפועלים מיוצג על ידי עוה"ד גיורא ארדינסט ותומר ויסמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ