בכירים בחברת החשמל לקחו שוחד של מאות אלפי שקלים - אבל התיקים נסגרו בהסדרי טיעון - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכירים בחברת החשמל לקחו שוחד של מאות אלפי שקלים - אבל התיקים נסגרו בהסדרי טיעון

הצדדים ביקשו לגזור על חמשת הבכירים עונשים של 45-24 חודשי מאסר בפועל ■ השוחד שנטלו הבכירים נועד לקידום ענייניה של סימנס בקשר למכרזים והתקשרויות של חברת החשמל בשנים 2005-1999

36תגובות
יאשה חאין
תומר אפלבאום

בית המשפט המחוזי בת"א הרשיע היום (ה') חמישה בכירים לשעבר בחברת החשמל, במסגרת הפרשה הידועה כ"פרשת סימנס", בביצוע עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון בשנים 2002-2001 - כל אחד לפי חלקו בעבירות. 

החמישה הורשעו לאחר שהודו בביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, שהגישה היום פרקליטות מחוז ת"א במסגרת הסדר הטיעון בתיק. לפי ההסדר - שהושג בהליך גישור שהתנהל בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא - הצדדים יבקשו בהסכמה לגזור על המורשעים עונשי מאסר בפועל של 45-24 חודשים, בנוסף לקנסות שיוטלו עליהם וחילוט רכוש בסך של מיליוני שקלים. עניינם של חברת סימנס ישראל ונאשם מספר 7, דוד אלמקייס, ימשיך להתנהל בביהמ"ש.

בבסיס הפרשה יחסי "קח ותן" שנרקמו בין נציגי סימנס בישראל לעובדים בכירים בחברת החשמל, במסגרתם נטלו מי שהיו אז בכירים בחברת החשמל טובות הנאה מסימנס, המהוות תשלומי שוחד. השוחד שולם לכאורה במטרה להטות את הבכירים למשוא פנים בתפקידם ועל מנת שיפעלו לקידום ענייניה של סימנס בחברת החשמל בקשר למכרזים והתקשרויות של החברה בשנים 2005-1999. מערכת יחסים זו הוסתרה על ידי הנאשמים ממוסדותיה של חברת חשמל.

לפי ההסדר, הודו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, אשר בוצעו לפני כ-15 שנה, וצפויים להיגזר עליהם העונשים הבאים:

דוד קון, ששימש כמשנה למנכ"ל חברת החשמל, הודה והורשע בלקיחת 500 אלף דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים לתפקידו, ודרישת תשלום נוסף. הכספים הופקדו עבורו במזומן בכספת באנגליה. לפי ההסדר ייגזרו עליו 45 חודשי מאסר, עונש נוסף של מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך מיליון שקל. כמו כן, התביעה תעתור בטיעון לעונש לקנס וחילוט נוספים.

יונה שוויצר, ששימש כמנהל האגף לתכנון הנדסי בחברת החשמל, הודה והורשע בלקיחת 200 אלף דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו, אשר הועברו לחשבון בשווייץ שבשליטת חברו. לפי ההסדר, ייגזרו עליו 29 חודשי מאסר בפועל, עונש נוסף של מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך 200 אלף שקל. התביעה תעתור בטיעון לעונש לקנס וחילוט נוספים.

השופט בני שגיא
אתר בתי המשפט

יעקב (יאשה) חאין, סגן מנהל אגף הייצור ומי שכיהן כמשנה למנכ"ל חברת החשמל עד לשלהי 2014, הודה והורשע בלקיחת 290 אלף דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו, שהועברו לחשבונו בשווייץ. לפי ההסדר, ולאור נסיבות אישיות חריגות, הסכימה התביעה כי ייגזרו עליו רק 24 חודשי מאסר בפועל, עונש נוסף של מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך כ-850 אלף שקל. כמו כן, יוטל עליו קנס בסך 300 אלף שקל.

חיים ברנר, ששימש כסגן מנהל באגף לתכנון הנדסי, הודה והורשע בלקיחת 430 אלף דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו, שהועברו לחשבונו בשווייץ, ודרישת תשלומים נוספים. לפי ההסדר ייגזרו עליו 33 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך כ-1.7 מיליון שקל.

צבי אייל, ששימש כמנהל מחלקה באגף לתכנון הנדסי, הודה והורשע בלקיחת 260 אלף דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו, שהועברו לחשבונו בשווייץ. לפי ההסדר ייגזרו עליו 28 חודש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך כ-470 אלף שקל, לצד קנס בסך 570 אלף שקל.  

במסגרת הפרשה ולצד הגשת כתב האישום כנגד הנאשמים, התקשרה המדינה עם חברת SIEMENS AG (סימנס העולמית) בהסדר מותנה, שבו הודתה סימנס העולמית במתן שוחד לבכירי חברת החשמל ושילמה סך של 160 מיליון שקל לקופת המדינה, וכן, בין היתר, מונה מפקח חיצוני לעסקי החברה בישראל, שתפקידו לבקר את הטמעת תרבות הציות בכל הנוגע לעבירות שוחד בתאגיד.

בפרקליטות אומרים כי ההחלטה לחתום על הסדר טיעון עם הנאשמים התבססה על נסיבותיה הייחודיות של הפרשה, וכן על השיקולים הבאים:

הנאשמים, בכירים לשעבר בחברת החשמל, יודו בביצוע עבירות חמורות ויישאו בעונשי מאסר משמעותיים; שיקול מרכזי שנלקח בקביעת העונש נוגע לזמן הרב שחלף מאז בוצעו מרבית העבירות - כ-15 שנה. מלוא המסכת הראייתית התגלתה רק בסמוך לפרוץ החקירה הגלויה בשנת 2014, וזאת בשל פעולות ההסתרה של הנאשמים, בין היתר תוך שימוש בכספות וחשבונות בבנקים זרים, שהצריכו מאמץ חקירתי ממושך בפיצוח הפרשה, ובכלל זאת עריכת חיקורי דין בחו"ל; עוד נלקחו בחשבון נסיבותיהם האישיות והרפואיות של חלק מהנאשמים.

נוכח שיקולים אלה ואחרים, סברה המדינה כי ההסדר משרת את תכליות האכיפה ועונה על האינטרס הציבורי בנסיבות העניין. סיום הפרשה בהודאות הנאשמים ולקיחת אחריות על מעשיהם במסגרת ההסדר, בטרם תחילת ניהול התיק בבית המשפט, משקפים אכיפה אפקטיבית ויעילה, תוך חיסכון בזמן שיפוטי, ומעבירים מסר לעובדי ציבור כי המבצע עבירות שחיתות ייתפס ויישלח למאסר בפועל, גם אם לאחר חלוף שנים רבות מביצוע העבירות.

עוד אומרים בפרקליטות כי הפרשה כללה חקירה מאומצת ומורכבת של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, במסגרתה בוצעו חיקורי דין ברחבי העולם, נוכח הצורך לחשוף את מנגנון הסתרת כספי השוחד באמצעות חשבונות קש.

התיק מנוהל בידי עוה"ד יהודית תירוש-גרוס, אבי ארוניס ואסף עיסוק מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#