אפרת נוימן

מאות משקיעים ישראלים שקנו נדל"ן בארה"ב התבשרו בסוף 2012 כי חברת גלובאל פראגון, ששיווקה להם את הנכסים וניהלה אותם, נכנסה לקשיים כלכליים, וספק אם תוכל להמשיך ולנהל את הנכסים עבורם. השבוע הגישו 232 משקיעים מתוכם תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בסך 15 מיליון שקל נגד הבנק הבינלאומי, בטענה שהתרשל בעניינם.

התביעה הוגשה גם נגד ירון כהן, שהיה מבעלי גלובל פראגון, שימש נאמן לכספי המשקיעים, ומצוי בהליך פשיטת רגל; נגד אלון סלומון, שותפו של כהן, שניהל את מכלול הפעילות בארה"ב; ונגד גלובל פראגון עצמה.

לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עורך דין גלעד נרקיס, לצורך רכישת הנכסים נפתחו בבנק הבינלאומי חשבונות נאמנות וחשבון אחד על שם החברה. לחשבונות אלה הוזרמו כספי ההשקעה בהתאם להסכם השקעה והסכם נאמנות שנחתם עם כל משקיע. על פי הסכמים אלה, החברה היתה אמורה לרכוש בעבור המשקיעים נדל"ן במחירי הזדמנות — בין השאר נכסים הזקוקים לשיפוץ. בתחילה התנהלו הדברים על מי מנוחות. המשקיעים קיבלו דו"חות ששיקפו, לכאורה, עלייה מתמשכת בשווי הנכסים, ואחת לרבעון הועברו להם רווחים בעד השקעתם.

בנובמבר 2012 קיבלו המשקיעים דיווח מכהן, שלפיו החברה נקלעה לקשיים. בעקבות זאת התברר למשקיעים "כי הדו"חות שנשלחו אליהם היו כוזבים, וכי בפועל, רק כחלק מסכום ההשקעה של המשקיעים נוצל בסופו של יום לצורך רכישת הנכסים, והיתרה, בסכומי ענק, נעלמה כלא הייתה. עוד התברר בדיעבד ולאחר זמן כי הכספים שחולקו למשקיעים בגין 'רווחים' ככל הנראה ברובם לא היו כספי רווחים אלא כספי משקיעים חדשים, בהתאם לעקרון ההונאה הידוע של פירמידה (פונזי)", נכתב בתביעה.

כלפי הבנק טוענים המשקיעים המרומים כי זה "אינו המקרה של בנק פסיבי אשר הפר את חובתו והתרשל באי־זיהוי או עצירה של פעילות או התרחשויות שאינן כשרות המתבצעות בחשבונות נאמנות". לטענתם, במקרה זה "הבנק היה אקטיבי, והוא 'דאג' ביודעין בין השאר להרדים את מנגנוני הבקרה שלו כבר במתן הגדרה שגויה וכוזבת של חשבונות הנאמנות. הבנק אף ביצע ביודעין העברות כספים מוזרות וחשודות, סייע בהלבנת הון והעלמת מס, הזרים סכומי עתק לחשבונות נאמנות שלא על שם הנאמנים ואף 'דאג' לערבב כמה פרויקטים של נדל"ן שאינם קשורים זה לזה בחשבון אחד. התנהלות הבנק היתה לאורך הדרך בניגוד לדין ובניגוד לנוהלי הבנק".

התובעים טוענים כי גם מערך הביקורת של הבנק כשל כישלון חרוץ בזיהוי, ניטור ועצירת השערוריות בחשבונות הנאמנות. "אף הדרג הממונה על הסניף (מנהלת המרחב ומנהלת האגף) לא שת לבו כי מתחת לאפו מתנהלים חשבונות נאמנות בהיקפי ענק תוך כדי פעולות חמורות ואסורות", נכתב בתביעה.

"כישלון ברמת הסניף וברמה המערכתית"

לתביעה צורפה חוות הדעת של אבי בזורה, לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים, שמצא ממצאים חמורים בהתנהלות הבנק - במילוי חובות הציות והרגולציה, במילוי חובות הנהלים הפנימיים, הבקרות והניטור ובמילוי חובת הנאמנות והמקצועיות המצופה מבנקאים סבירים. "הממצאים של המומחה הם ברורים וחד־משמעיים. הם מצביעים על כישלון הן ברמת הסניף והן ברמה המערכתית של הבנק", נכתב בתביעה.

כתב התביעה מתאר תשעה נכסים בארה"ב שלצורך הרכישה שלהם נפתחו בבנק חשבונות נאמנות, שרובם על שם כהן, ואחד על שם החברה. נטען כי הבנק איפשר להזרים כספים לחשבון שאינו של המשקיעים, לחשבון נאמנות שבו קיימים נהנים שאינם קשורים לנאמנות זו ושאינם קשורים לפרויקט, לחשבון שאינו ייעודי לפרויקט ולחשבון שבו מעורבים פרויקטים רבים - והכל ללא בדיקה ובקרה.

לפי כתב התביעה, עם התפוצצות הפרשה התברר כי קיימים חובות על נכסים, כספים שהיו מיועדים לשיפוץ נגנבו, נכסים בעיתיים נמכרו בהפסדים ניכרים, וחלק מהנכסים שופצו מחדש — כך שהרוכשים נאלצו להשקיע כספים נוספים.

"התנהלות הנתבעים גרמה לתובעים לנזקים כבירים, אך בשלב זה טרם התבררו מלוא הנזקים, וזאת בשל מורכבות העניין, היקף הפרויקטים, מספר התובעים, חסר במסמכים של הבנק ומסמכים שנמצאים בידי הנתבעים הנוספים", נכתב. התובעים מעריכים כי הנזק המינימלי הוא 12 מיליון דולר, אך לצורכי אגרה הגישו את התביעה על סך 15 מיליון שקל.

מהבנק הבינלאומי נמסר שלאחר שיקבלו את התביעה הם ילמדו אותה ויפעלו בהתאם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker