סגירת התיק של פרח לרנר - הסדר שערורייתי

ההסדר של לרנר עם הפרקליטות מגוחך ביחס להאשמות בהן הודתה; גם הקנס שהיא קיבלה, 20 אלף שקל, נמוך לאור תרומתה בלשכה לעסק של בעלה

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרח לרנרצילום: טס שפלן
אפרת נוימן

ההסדר שעשתה הפרקליטות עם פרח לרנר, שלפיו התיק נגדה ייסגר והיא תורחק בהליך משמעתי לחמש שנים מהמגזר הציבורי ותשלם קנס, הוא הסדר שערורייתי בכל הנוגע לקביעת נורמות, הצבת גבולות והעברת מסר לעובדי הציבור. אין כל הלימה בין האירועים החמורים בכתב האישום לבין התוצאה.

לרנר הודתה בעבירה של מרמה והפרת אמונים. כתב האישום מתאר שיטה שבה פעלו בני הזוג פרח ואבי לרנר: הוא משך באמצעותה לקוחות למשרד יחסי הציבור וקשרי הממשל שלו, והיא השתמשה בתפקיד הבכיר שלה בלשכת ראש הממשלה כדי לסייע לחלק מלקוחותיו. במלים אחרות, פרח לרנר היתה קשרי הממשל של בעלה.

זהו הסדר מגוחך ביחס להאשמות שבהן הודתה, והוא מתווה נורמות ציבוריות פסולות. הוא גם מעלה את השאלה מהי המשמעות של עשיית הסדרי ניגוד עניינים אם מי שמצפצף עליהם, משקר בחתימה עליהם ואחר כך עוד פועל בניגוד עניינים — יוצא בלי רבב פלילי מהסיפור ועם עונש שלא מזיק לו יותר מדי.

הסבר הפרקליטות לסגירת התיק, באישור פרקליט המדינה שי ניצן, אינו משכנע: "במכלול נסיבות העניין, ונוכח אופיים של מעשיה הגובלים בתחום המשמעתי, האינטרס הציבורי ימוצה אם לרנר תסכים להודות במעשיה מיד בתחילת ההליך ותסכים לענישה משמעותית מוסכמת בהליך משמעתי, הכוללת פיטורים ופסילה לשנים ארוכות משירות המדינה, עם ענישה נלווית נוספת".

האם באמת אפשר להגיד על הצהרה שקרית של עובד ציבור ופעילות בניגוד עניינים שהם "גובלים בתחום המשמעתי"? האם פסילה של חמש שנים מעיסוק בשירות הציבורי יכולה להיחשב "ענישה משמעותית"? לרנר הרי כבר הודיעה שהיא פונה לדרך חדשה בשוק הפרטי, כך שהעונש ה"משמעותי” לא מנע ממנה להתקדם.

גם הקנס שהיא קיבלה, 20 אלף שקל, נמוך לאור תרומתה בלשכה לעסק של בעלה. בכתב האישום עצמו כתוב כי "חלק מהלקוחות של בעלה שכרו את שירותיו נוכח ידיעתם כי רעייתו עובדת בלשכת ראש הממשלה ומקורבת לראש הממשלה, ומתוך כוונה כי תתרום 'ערך מוסף' בקשרי ממשל ותסייע להם". אפשר להניח כי אותו ערך מוסף היה שווה לבעלה הרבה יותר מ–20 אלף שקל.

מעניין לראות שבשבוע שבו לרנר שמחה לשמוע שהתיק נגדה נסגר, אושר הסדר טיעון עם איילת אזולאי, מי שהיתה ראש לשכתו של השר המנוח בנימין בן אליעזר. אזולאי הואשמה בכך שעשתה כמה פעולות בעבור איש העסקים ג'קי בן זקן, ובין היתר העבירה לו מידע מתוך ישיבה שקיימה מועצת הנפט. היא הודתה והורשעה בהסדר טיעון בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

ההשוואה בין המקרים אינה מיטיבה עם לרנר. אזולאי פעלה בשליחותם של אחרים, ומבלי שלה עצמה היה אינטרס כלכלי בביצוע העבירות. לעומת זאת, משפחתה של לרנר הפיקה תועלת כלכלית ישירה ממעשיה. אבל במקרה של אזולאי, הפרקליטות דווקא התעקשה על הרשעה פלילית.

אולי אזולאי לא קיבלה הנחות מפני שהיתה חלק ממארג רחב יותר של כתבי אישום, נגד אנשים נוספים, אבל זה לא משנה את העובדה שההבדל בתוצאה בין המקרים צורם. אזולאי נאלצה לנהל הליך משפטי והיא נושאת כתם פלילי, שלו משמעויות רבות. לרנר, לעומת זאת, המשיכה לדרך חדשה כשהיא מדלגת מעל כתב אישום למרות הודאתה בעבירה חמורה.

השופט בני שגיא הקל בעונשה של אזולאי (שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות) מכיוון שהיא לא הפיקה תועלת כלכלית מההדלפה, אך הוא לא הסכים לבטל את הרשעתה. "נקיטת גישה סלחנית ביחס לעבירה זו, גם במישור שאלת ההרשעה, אינה נכונה, ויש בה אף לעקר במידה רבה את כל אותם רציונלים העומדים ביסוד העבירה, והמסר הציבורי לאלה המבצעים עבירות זהות", ציין.

גם הגישה הסלחנית במקרה של לרנר שולחת מסר ציבורי בעייתי. ולא פחות חמור מכך — היא מהווה תקדים בעייתי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker