היועצת של נתניהו, "ישראל היום" - והסמסים לבכיר בלשכת ראש הממשלה

לרנר שהייתה דמות מפתח בכוורת של נתניהו, הודתה היום בשורת מקרים שבהם התערבה בעניינים הנוגעים ללקוחות בעלה, בהם ניר ברקת ו"ישראל היום" ■ למרות זאת, התיק נגדה נסגר, היא לא תוכל לעסוק במשך חמש שנים בשירות הציבורי ותשלם 20 אלף שקל ■ לרנר: "פונה למגזר הפרטי"

אפרת נוימן
פרח לרנר
פרח לרנרצילום: מיכל פתאל
אפרת נוימן

פרח לרנר, היועצת הבכירה לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודתה היום בעבירה של מרמה והפרת אמונים. לפי כתב האישום שבו הודתה, כשנכנסה לתפקיד הרגיש בלשכת נתניהו — שבו היתה לה השפעה על פגישות עם ראש הממשלה ועל החלטות שהתקבלו בלשכתו — הצהירה כי אין לה כל ניגודי עניינים. זאת אף שבעלה, אבי לרנר, היה הבעלים של משרד יחסי ציבור וקשרי ממשל שלרבים מלקוחותיו נגיעה לתפקידה הציבורי כיועצת ראש הממשלה לענייני הכנסת.

אבל זה לא נגמר בכך. בפועל פעלה לרנר במסגרת עבודתה בלשכה כדי לסייע ללקוחות של בעלה. לפי כתב האישום, המתאר שורה של מקרים שבהם היה ללרנר ממשק עם לקוחותיו של בעלה, היא ידעה בשני מקרים כי לקוחותיו של בעלה משתמשים בה כ"זרז" או "קיצור דרך" במשרד.

ובכל זאת, לרנר יצאה מהסיפור ל"דרך חדשה ומאתגרת במגזר הפרטי" (כדבריה), בלי שדבק בה רבב פלילי. למעשה, אותו כתב אישום כלל לא הוגש נגדה והתיק נסגר.
הפרקליטות הודיעה ביום חמישי כי התיק נגד לרנר נסגר והסנקציה שעליה הסכימו תהיה הרחקתה משירות המדינה לחמש שנים, תשלום קנס של 20 אלף שקל והגבלה למשך שנה מכהונה בתפקיד בעל אופי ציבורי.

לפי "ההסדר המותנה" שגיבשה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ושקיבל את אישור פרקליט המדינה שי ניצן, בהמשך להודאתה של לרנר תוגש נגדה תובענה לבית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה, שבמסגרתה תודה בשורה של עבירות משמעת, וכן שפעלה בניגוד עניינים והשתמשה ביכולתה לעסוק בתפקידה ללא מגבלות כלשהן. ההסדר מותנה מכיוון שאם לא תפעל כפי שסוכם, יוגש נגד לרנר
כתב אישום.

"גורם מרכזי ומשפיע"

כתב האישום נגד לרנר מתאר שבעה מקרים שבהם סייעה לקדם עניינים של לקוחות של בעלה. לרנר שימשה ב–2009–2015 יועצת ראש הממשלה לענייני חקיקה וכנסת. היא היתה אחראית על הקשר שבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לכנסת, נחשבה אשת סודו והיתה חלק מצוות קבלת ההחלטות בלשכה. במסגרת תפקידה ליוותה לרנר את עבודתה של ועדת השרים לחקיקה, היתה מעורבת בקידום הצעות שעל סדר יומה של הוועדה וטיפלה בהצעות חוק וחקיקת משנה הנוגעים למשרד ונדונים בכנסת.

שלט פרסומת של ישראל היום
צילום: עופר וקנין

"הנאשמת היוותה גורם מרכזי ומשפיע בעבודת ראש הממשלה ולשכתו ובעבודת הממשלה בכללותה. לנאשמת משקל משמעותי והשפעה על פגישות של גורמים שונים עם ראש הממשלה ועל החלטות אחרות שמתקבלות בלשכתו", נכתב בכתב האישום.

מהצד השני, בעלה הוא הבעלים של חברת לרנרקום "המשגשגת" (כך לפי כתב האישום), המתמחה במגזר הדתי־לאומי. עם לקוחותיו נמנו בתקופת כהונתה של פרח לרנר גורמים בעלי אופי ציבורי ופוליטי, ובהם גופים המתוקצבים או נתמכים על ידי הממשלה, ראשי עיריות, חברי כנסת ושרים שהיו מצויים בממשק עם תפקידה של פרח לרנר בלשכת ראש הממשלה. בין היתר לרנר ייצג את יו"ר הקואליציה זאב אלקין, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, חברי הכנסת גדעון סער (שפרש מאז) ואבי דיכטר, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, מועצת יש"ע, מינהלת השירות הלאומי־אזרחי, המועצה האזורית גוש עציון, המועצות המקומיות קרית ארבע ואפרת, הנהלת בתי הדין הרבניים, העיתונים "מקור ראשון" ו"ישראל היום" ורדיו קול חי. אבי לרנר סיפק ללקוחותיו שירותים לחיזוק קשרים עם שרים וחברי כנסת וגיוס משאבים, בין השאר מכספים ממשלתיים.

באפריל 2009, כתנאי להתחלת עבודתה בלשכת ראש הממשלה, עברה לרנר הליך לבדיקת ניגודי עניינים — אך לא הצהירה על עיסוקו של בעלה ועל בעלותו בחברת יחסי ציבור. לכן גם לא נערך לה הסכם ניגודי עניינים. היא התחייבה לעדכן את היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע־פרגו, אם המצב ישתנה, אך לא עשתה כן.

במארס 2015, לאחר שהדבר התגלה, ברנע־פרגו דרשה מלרנר להעביר את רשימת הלקוחות של בעלה. לרנר נמנעה מלעשות כן במשך שלושה חודשים עד שהתייתר הצורך ברשימה, משום שהיא היתה צפויה לעזוב את תפקידה במשרד ראש הממשלה.

בעקבות כוונתו של שר הקליטה אלקין למנות את לרנר לתפקיד מנכ"לית משרד הקליטה, החל אגף המשמעת של נציבות שירות המדינה בקיץ 2015 לבדוק את החשש כי לרנר נמצאת כבר שנים בניגוד עניינים. החומר עבר למשטרה, והחקירה המשטרתית נפתחה ביולי 2015 לבקשת היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין. באוקטובר באותה שנה הושעתה לרנר מתפקידה. לאחר חקירת המשטרה ואיסוף ראיות, היא המליצה להעמיד לדין את לרנר בחשד לביצוע עבירות קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים. מינויה לתפקיד מנכ"לית משרד הקליטה לא יצא אל הפועל.

הדליפה חומרים

בנימין נתניהו, פרח לרנר
בנימין נתניהו ופרח לרנרצילום: אוליבייה פיטוסי

לפי כתב האישום, בכהונתה במשרד ראש הממשלה פעלה לרנר במצב של ניגוד עניינים כשבאה בממשק עם שמונה מלקוחותיו של בעלה: המוסד החינוכי בית העדות למורשת הציונות הדתית וזיכרון השואה, ראש עיריית שדרות אלון דוידי, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, קרן להתחדשות קהילות בישראל, ישיבת קרני שומרון, העיתונים "מקור ראשון" ו"ישראל היום", וארגון זוכרים.

כך למשל, היא קידמה במשרד ראש הממשלה את ענייניו של דוידי, שהיה לא רק לקוח של בעלה אלא גם חבר של בני הזוג ושותף עסקי של אבי לרנר בבית קפה בירושלים ובהשקעות נדל"ן בארה"ב. היא ביקשה, בתקופה שבה כבר היה דוידי ראש עירית שדרות, בדואר אלקטרוני ממנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, הראל לוקר, לסייע לדוידי לאחר שזה התלונן בפניה כי המשרד אינו מסייע לו בענייני העיר. היא גם פנתה עבורו ליו"ר ועדת הכלכלה בכנסת בעניין התקציב לעיר שדרות, העבירה לו מידע על ישיבות הממשלה בעניין העיר שדרות וסייעה לו בהתאם לבקשותיו לקבוע פגישות עם נתניהו.

במקרה אחר, במאי 2015, לאחר שברנע־פרגו כבר אסרה עליה במפורש לעסוק בענייני ברקת ועיריית ירושלים, לרנר שלחה לבעלה הודעת אי־מייל שכותרתה "הקמת המשרד לענייני ירושלים — נכון לשעה תשע", ובה הדליפה הצעת החלטה ודברי הסבר נלווים בדבר הקמת משרד לענייני ירושלים — בשעה שהצעה זו עדיין לא היתה פומבית.
בעניין של העיתון "מקור ראשון", שלו ייעץ אבי לרנר במשבר אליו נקלע, פנתה פרח לרנר באפריל 2014 במסרון לארי הרו, שהיה ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה — ושהמשטרה הודיעה ביום חמישי כי המליצה להעמידו לדין בגין קבלת שוחד. לרנר, שהיתה כפופה להרו, ביקשה להניע אותו להשתמש בתפקידו כדי להשפיע על שיקול דעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, במטרה שתאושר הרכישה של "מקור ראשון" על ידי "ישראל היום".

כך כתבה לרנר במסרון להרו: "היי. חג שמח! אני שומעת שהממונה על ההגבלים עושה קשיים לישראל היום ברכישת מקור ראשון. צריך לזכור שהשר הממונה עליו הוא בנט... מציעה לבדוק עם ראש הממשלה אם יש דרך כלשהי לפעול מולו". הרו השיב לה: "יודעים ובודקים". לרנר הגיבה "מעולה", ו"פגשנו שלשום חבר'ה ממעריב ומקור ראשון. היו מאוד מודאגים". כשבועיים לאחר מכן הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דיויד גילה, אישר את עסקת המכירה.

כמה חודשים לאחר מכן החל אבי לרנר להעניק שירותי ייעוץ ל"ישראל היום". פרח לרנר היתה אמונה על גיבוש רוב בכנסת לסיכול הצעת החוק להגבלת הפצתו של העיתון בחינם (חוק "ישראל היום"). היא העבירה לבעלה בנובמבר 2014 הודעות אי־מייל אשר כללו מידע שהגיע אליה במסגרת תפקידה, ועשוי היה לסייע לו בעבודתו מול "ישראל היום". להודעות צירפה קובץ המפרט את עמדת חברי הכנסת בקשר לחוק "ישראל היום", בסמוך למועד שבו התקבלו אצלה ולפני מועד ההצבעה הטרומית בכנסת. בנוסף, היא העבירה באמצעות בעלה מסרים מלשכת ראש הממשלה לעיתון.

"במעשיה המתוארים לעיל בכתב אישום זה, בהיותה עובדת ציבור, יועצת בכירה לראש הממשלה המופקדת על הקשר עם הכנסת, ביצעה הנאשמת במהלך מילוי תפקידה מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור", נכתב בכתב האישום שטופל על ידי עורכות הדין מורן ברטפלד וענת גולדשטיין מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

סנגורה של לרנר, עו"ד רועי בלכר, מסר בתגובה כי היא פעלה בתום לב ומתוך כוונות ראויות וענייניות, והוא מקווה כי השירות הציבורי יוכל ליהנות מכישוריה וממסירותה גם בעתיד.

לרנר מסרה כי היא לוקחת אחריות "על טעויות שנעשו על ידי בתום לב ומתוך חוסר תשומת לב, שנבעה בין היתר מהעבודה האינטנסיבית סביב השעון בלשכת ראש הממשלה. אני פונה היום לדרך חדשה ומאתגרת במגזר הפרטי, ואין לי ספק שאמשיך לתרום בדרכי למדינת ישראל בעתיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ