אליעזר פישמן: "למנהל המיוחד יש אובססיה לוודא שאני מוטל על הרצפה" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אליעזר פישמן: "למנהל המיוחד יש אובססיה לוודא שאני מוטל על הרצפה"

פישמן על בתים שהעביר לילדיו: "זהו נוהג נפוץ למדי שהורים רוכשים דירות לילדיהם"

73תגובות
אליעזר פישמ
מוטי מילרוד

איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן הגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב את תגובתו לדו"ח של המנהל המיוחד, עו"ד יוסי בנקל, ובמקביל סיפק לכלי התקשורת את תגובתו הראשונה, לפיה "בנקל הגיש לבית המשפט דו״ח שקרי, אסופה מטרידה של בדותות המתחזות לעובדות. מה שצריך להדאיג את בית המשפט היא העובדה שאיש שמונה על ידיו להציג את המציאות בחר להציג שקרים. העניין שצריך להטריד את כולנו כציבור זה האם בנקל שיקר לבית המשפט במצח נחושה או פשוט מעולם לא טרח לבדוק את העובדות".

"לצערי, מאחר שבנקל מסתובב בעיר ומספר לכל מי שרוצה לשמוע שמדובר בתיק חייו - וזו היא אולי האמת היחידה בהתנהלותו והיא שמסבירה יותר מכל את האובססיה שלו לוודא שאני אכן מוטל על הרצפה. במשך השנים הזרמתי מאות מיליוני שקלים להחזר חובות ותמיכה בחברות. מעולם לא התחמקתי מחוב ובניגוד לרבים אחרים ולנוהג הרווח, ערבתי באופן אישי לחובותיי, ועל כך אני משלם מחיר אישי יקר ואינני מתלונן על כך. לא אתן לבנקל להיבנות על גבי ועל גב ילדי באמצעות קמפיין שנאה, שאמור לשרת לא יותר מאשר את עסקיו הפרטיים. יש לי אמון מלא בבית המשפט וביכולתו לרדת לחקר האמת, ואני מאמין בו בכל ליבי".

בתגובה שהגיש היום לבית המשפט באמצעות עוה"ד שלום גולדבלט ורהב עין דר, הוא טוען כי הדו"ח של המנהל המיוחד הוא מטעה, וכולל עובדות אלטרנטיביות ומסקנות משפטיות שאין להן קשר למציאות המשפטית. "הדו"ח הוביל את המושגים של 'פוסט אמת' ו'עובדות אלטרנטיביות' צעד אחד קדימה, כשהעביר אותם מזירת הפוליטיקה והעיתונות, אל כתבי בית דין המוגשים לבית המשפט", נכתב בתגובה. עוד נטען כי הדו"ח של בנקל מכפיש אותו ואת בני משפחתו כאילו משכו מהחברות מאות מיליוני שקלים, וכאילו קיבלו מפישמן מתנות בהיקפים עצומים בתקופה שבה היה חדל פירעון. "המנהל המיוחד מתעמר בבני משפחת פישמן ומוציא את דיבתם רעה", נכתב.

לפני כחודש הגיש בנקל לבית המשפט דו"ח ראשון וחמור מטעמו, בו השמיע ביקורת חמורה על ההתנהלות של פישמן ובני משפחתו הקרובה. לדבריו, הם "החלו להיערך כבר לפני כ-16 שנה, לכל המאוחר, לאפשרות שהחייב יפשוט את רגלו ובעקבות כך תקרוס הקבוצה כולה, ועשו כל שביכולתם כדי להעביר חלקים ניכרים מנכסיו לשליטתם הישירה והעקיפה".

התגובה של פישמן כוללת התייחסות לטענה זו: "אמירתו של המנהל המיוחד נשענת על העובדה שלפני כ- 16 שנה, קיבל כל אחד מילדיו של פישמן במתנה בית. מנקודת מבטו של המנהל המיוחד, מתנה כזו, של הורים לילדיהם, היא כל כך חריגה, שהדרך היחידה להסביר התנהגות זו הינה התארגנות לקראת האפשרות שהוא ייקלע לחדלות פירעון". אולם לדבריו, "במדינת ישראל, זהו נוהג נפוץ למדי שהורים רוכשים דירות לילדיהם, ואין זה מתקבל על הדעת שכל אימת שהורה רוכש נכס מקרקעין לילדיו ייחשב הדבר להתארגנות פסולה "ליום סגריר".

עו"ד יוסי בנקל
מוטי מילרוד

הוא מודה כי הבתים שקיבלו ילדיו הם בעלי ערך גבוה יותר, ואפילו משמעותית, מהמתנה הממוצעת שמקבל ילד מהוריו במתנה, אולם הוא מדגיש כי "ערך גבוה זה נובע מהעובדה שפישמן - באותה תקופה - היה אחד האנשים העשירים במדינה, והמתנה שקיבלו ילדיו היוותה אחוז נמוך מערך נכסיו". הוא גם מוסיף כי עלות הבתים ביום רכישתם היתה נמוכה עשרות מונים משווים היום.

פישמן מציין כי מדבריו של בנקל ניתן להבין שהוא סבור שפישמן היה למעשה חדל פירעון כבר עשרות שנים, ובמיוחד בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. אולם לטענתו מבט מפוכח אל העובדות, מלמד שבאותה תקופה היה המשיב אחד מעשירי ישראל. בספטמבר 1997 למשל, קבוצת חברות בבעלותו קיבלה אישור להתמודד על רכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים. תנאי לקבלת היתר זה היה שכל אחד מחברי הקבוצה יוכיח לבנק ישראל איתנות פיננסית משמעותית. אישור זה ניתן לפישמן, לדבריו, במועד מאוחר למועד שבו נרכשו שני הבתים על ידי אשתו.

בתגובה שהגיש פישמן הוא טוען כי הדו"ח רצוף טענות שגויות מבחינה עובדתית, והוא מפרט עשר דוגמאות לטענות שהעלה בנקל ולטענתו אינן נכונות. כך למשל, בדו"ח נכתב כי במהלך עשר השנים האחרונות בהן שלטו פישמן ובני משפחתו בכלכלית ירושלים, הם משכו ממנה לעצמם דמי ניהול, משכורות ותקבולים נוספים בסך של לא פחות מ-85 מיליון שקל. פישמן טוען כי בנקל לא ציין בדו"ח מה המקור של האמירה הזו ועל מה היא נסמכת.

לטענת פישמן, החל ב-2005 קבוצת כלכלית ירושלים שילמה דמי ניהול לחברות בקבוצה, ולא לפישמן. מתוך הסכום הזה שולם לו לדבריו סך של כ-1.4 מיליון שקל בלבד, וסך של כ-83.5 מיליון שקל שולמו לחברות פרטיות בקבוצת פישמן, וסכום זה לא הגיע בעקיפין לפישמן ובני משפחתו. הוא מוסיף כי ילדיו, שמילאו תפקידים בכלכלית ירושלים ובחברות הבנות שלה, קיבלו בגין עבודתם תגמול. "תגמול זה לא מתקרב לסכומים אותם מזכיר המנהל המיוחד בדו"ח והינם בבחינת שכר עבור עבודתם לאורך השנים, הא ותו לא", הוא מדגיש.

על פי הדו"ח של בנקל, בני משפחת פישמן וחברות בקבוצה קיבלו דיווידנדים בסך של כ-556 מיליון שקל אולם לפי פישמן טענה זו אינה נכונה. הוא גם מצרף לתגובה שלו טבלה שמפרטת את הדיווידנדים שהתקבלו בעשר השנים האחרונות מכלכלית ירושלים. לפי הטבלה, כלכלית ירושלים חילקה דיווידנד בסך של כ-559 מיליון שקל לנושים של קבוצת פישמן, לפישמן ובני משפחתו ולחברות שהוא מחזיק בהן. אלא שלטענת פישמן הסכום הזה שולם, רובו ככולו, ישירות לנושי קבוצת פישמן מכוח שעבודים ספציפיים, ואילו בני המשפחה קיבלו פחות מ-0.5% מהסכום זה.

השופט איתן אורנשטיין
מוטי מילרוד

"מתוך הדיווידנד שחילקה כלכלית ירושלים במשך 16 שנה, סך של 527 מיליון שקל הוזרם ישירות לנושי החברות שאינם קשורים לפישמן, לבני משפחתו או לחברות בקבוצת פישמן" מודגש בתגובה. כך למשל, 53 מיליון שקל חולקו למבני תעשייה, חברת בת של כלכלית ירושלים ו-474 מיליון שקל שולמו ישירות לבנקים, מכוח שעבודים ספציפיים שנוצרו ונרשמו לטובתם להבטחת חובות כלפיהם. מובן שגם סכום זה לא הגיע למשיב, לבני משפחתו או לחברות הפרטיות בקבוצת פישמן.

מתוך היתרה של 32 מיליון שקל, החברות הפרטיות של פישמן קיבלו לחשבונן 27 מיליון שקל, אולם פישמן מדגיש כי מאז 2007 החברות הללו לא חילקו דיווידנד לפישמן ובני משפחתו. "ברור שפישמן ובני משפחתו לא נהנו מסכומים אלו, אלא סכומים אלו שימשו לפעילות השוטפת של החברות, לרבות לתשלום חובות שוטפים של החברות הפרטיות בקבוצת פישמן". במהלך עשר השנים האחרונות פישמן קיבל לחשבון הבנק שלו 1.7 מיליון שקל בלבד. דיווידנד זה התקבל בגין מניות שהוא רכש בבורסה. למרות זאת, פישמן, כהרגלו, העביר את כל הסכום בניכוי מס, לחברות בקבוצה. "פישמן לא לקח לכיסו אגורה מהדיווידנד". ילדיו של פישמן, נטען, קיבלו סכום של 2.6 מיליון שקל עבור מניות שרכשו בשוק.

עוד טענה שהעלה בנקל נוגעת למשיכות שביצעו פישמן, רעייתו טובה וילדיהם מהחברות הפרטיות והציבוריות. הוא כתב בדו"ח כי מדובר בסכומי כסף בהיקפים של מאות מיליוני שקלים שנמשכו בין השאר באמצעות משכורות, דמי ניהול, שכר דירקטורים ודיווידנדים. אולם גרסתו של פישמן היא שונה, לדבריו, לא רק שהוא לא משך כספים מהחברות לאורך השנים, אלא להפך; לאורך השנים הוא הזרים לחברות הפרטיות כ-450 מיליון שקל (נטו).

"בעשר השנים האחרונות לא חולקו דיווידנדים מחברות פרטיות בקבוצת פישמן בהן ילדי פישמן מחזיקים בנוסף לו, באופן ישיר," נכתב. לטענת פישמן, הוא ובני משפחתו לא קיבלו שכר או דמי ניהול שלא עבור עבודה בפועל. "כל המשכורות ששולמו, הנן עבור עבודה מאומצת", נכתב. פישמן מדגיש גם כי הדו"ח מתעלם לחלוטין מהסכומים אותם הוא הזרים לחברות בקבוצה. "לאורך השנים, פישמן הזרים לחברות הפרטיות, כהלוואות בעלים, מאות מיליוני שקלים. החברות הפרטיות פרעו הלוואות אלו לשיעורין. נכון להיום, גובה חובות החברות כלפי פישמן, עומד על סך של 143 מיליון ש"ח (נטו)", נכתב.

פישמן מוסיף כי מניות רבות שהיו בבעלותו הישירה, שועבדו לטובת בנקים בין חובות של החברות בקבוצה. עם המכירה של המניות, הוא הזרים לטענתו את התמורה לבנקים על מנת לפרוע את החוב של חברות הקבוצה. כתוצאה מכך הפך לנושה של החברות הללו, אך זמן קצר לאחר מכן מחל לחברות על חובות אלו כלפיו. הוא מציין כי מדובר בהזרמה שנמחלה בסכום של כ-304 מיליון שקל.

אליעזר פישמן בית משפט
עופר וקנין

בדו"ח של בנקל הוא התייחס להיקף העצום של חובותיו של פישמן, והדגיש כי מדובר ב"פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות המדינה שכן עד למועד הגשת הדו"ח הונחו על שולחנו הוכחות חוב בהיקף פנטסטי של כ-4 מיליארד שקל". אולם פישמן טוען כי גם אמירה זו אינה נכונה. החוב הזה לטענתו איננו שלו כי אם של החברות, וכנגדו קיימים בטוחות ונכסים בשווי מיליארדי שקלים.

הוא מציין כי כבר בימים אלו ממומשים לטובת פירעון החובות נכסים של החברות בסכום העולה על 1.667 מיליארד שקל. לדבריו, בבעלות החברות החייבות קיימים נכסים משמעותיים רבים נוספים בשווי העולה על מיליארד שקל, שאינם בהליכים משפטיים, אולם הוא מזהיר כי "מיום ליום - נוכח התנהלות המנהל המיוחד - פוחתים הסיכויים להמשך ניהולן של החברות באופן ראוי לצורך השאת שווין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#