תמונת מצב |

"ייהרג ובל ויעבור": הקרב על על השופטים החדשים לעליון

ביום רביעי תתכנס ועדת המינוי כדי לבחור ארבעה שופטים חדשים, שיהוו כרבע מסך השופטים בעליון - מבלי שהושגו עד כה הסכמות ■ המועמד של כחלון, השופטים שמקודמים על ידי הלשכה, ההסתייגויות של שופטי העליון בוועדה וההתנגדות הנחרצת של שרת המשפטים

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הוועדה לבחירת שופטים בלשכת השרה שקד בירושלים, באוגוסט 2015
הוועדה לבחירת שופטים בלשכת השרה שקד בירושלים, באוגוסט 2015צילום: אוליבייה פיטוסי

בעוד יומיים צפויים להתכנס חברי הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון — שיהוו כרבע מכלל השופטים בעליון — אך חבריה עדיין לא הצליחו להגיע להסכמות. הבחירה של השופטים מלווה במתחים, מחלוקות קשות ובריתות פוליטיות בין המחנות השונים שמרכיבים את הוועדה.

שופטי העליון שעומדים בפני פרישה הם צבי זילברטל, שהודיע לפני כשנה על פרישה מוקדמת, והשופטים שיגיעו לגיל פרישה — 70 — אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן והנשיאה מרים נאור. רשימת המועמדים הרשמית שפורסמה בנובמבר האחרון אמנם כוללת מספר גבוה יחסית של מועמדים, 28, אך לרובם אין סיכויים ריאליים להיבחר.

הגוף שאחראי על בחירת השופטים היא הוועדה למינוי שופטים, הכוללת תשעה חברים, ובראשה עומדת שרת המשפטים איילת שקד. בנוסף חברים בה שר האוצר משה כחלון, הנשיאה נאור, שופטי העליון רובינשטיין וג'ובראן, חברי הכנסת נורית קורן (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו), ונציגי לשכת עורכי הדין, עוה"ד אילנה סקר וחאלד חוסני זועבי. את האינטרסים של הוועדה אפשר למפות לשלוש קבוצות עיקריות: קבוצת השופטים, קבוצת לשכת עורכי הדין, וקבוצה שמובילה שקד.

בחודשים האחרונים ניהלו חברי הוועדה לא מעט שיחות, וגם הגיעו לכמה הסכמות כלליות. כך, הם החליטו כי הוועדה שתתכנס תבחר את כל השופטים החדשים בבת אחת — למרות שכל אחד מהם יתחיל בפועל לכהן במועד אחר. אחת האפשרויות שעומדת על הפרק היא לאפשר לכל אחת מהקבוצות לבחור מועמד אחד שיזכה אוטומטית בתמיכת שאר חברי הוועדה, כאשר אם הוועדה לא תגיע להסכמות היא תיאלץ להתכנס שוב במועד מאוחר יותר. כיסא השופט הערבי הוצא מהדיל הזה, והוא יצטרך להיבחר בנפרד. ההסכמה הזאת מאפשרת גם לכל אחת מהקבוצות להטיל וטו על מועמד אחד של הקבוצות האחרות.

המועמד המועדף על לשכת עורכי הדין, שאותו היא מקדמת באינטנסיביות, הוא יוסף אלרון, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ומי שעומד בראש ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין.

בנובמבר האחרון העלו מתמחים שנכשלו בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין — שבה שיעור הנכשלים היה הגבוה ביותר אי פעם — טענות קשות נגדו ונגד הוועדה שבראשה הוא עומד. המתמחים טענו, בין היתר, כי הבחינה נועדה להכשיל כמה שיותר נבחנים, לבקשת לשכת עורכי הדין, שנלחמת בהצפת המקצוע. הוועדה מנגד, דחתה בתוקף את הטענות והדגישה כי היא עצמאית ובלתי תלויה.

כמתואר

אלרון זוכה לתמיכה חזקה של שני גורמים דומיננטיים: שר האוצר כחלון, שמכיר אותו שנים רבות; ויו"ר הלשכה, אפי נוה, שאמנם אינו חבר בוועדה, אבל הוא מי שעומד מאחורי הבריתות של נציגי הלשכה בוועדה. מבחינת לשכת עורכי הדין, אלרון הוא מועמד ודאי, בבחינת "ייהרג ובל יעבור". ואולם בקרב שופטי בית המשפט העליון נשמעת התנגדות נחרצת למינויו. בין היתר, נשמעת הטענה כי אלרון, יוצא עדות המזרח, לא "קורץ מהחומר הנכון" לשופטי עליון.

השרה שקד מעדיפה שופטים שמרנים

מחלוקת נוספת בין לשכת עורכי הדין לשופטי העליון נוגעת לכיסא השופט הערבי שמתפנה עם פרישתו של ג'ובראן. על כיסא זה מתמודדים שניים: שופט בית המשפט הכלכלי, חאלד כבוב, ושופט בית המשפט המחוזי, ג'ורג' קרא.

הלשכה לא מסתירה את תמיכתה המובהקת בכבוב, אך מועמדותו אינה זוכה לתמיכה של כל שופטי העליון. חלק מהם חושבים שיש למנות את קרא, שבכל מקרה צפוי לפרוש בעוד שנים בודדות, ואז לקדם את מינויו של כבוב — מכיוון שלו יש עוד יותר מעשר שנים עד גיל הפרישה.

שקד אינה מסתירה את העדפתה הברורה לשופטים שמרנים ולא אקטיביסטים, והיא לא מהססת להביע את דעתה בפומבי כשהפסיקות של בית המשפט העליון אינן מוצאות חן בעיניה. יש לה שני מועמדים בולטים, שניהם חובשי כיפה: הפרופסורים גידי ספיר מבר־אילן ודוד האן, כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי, אף הוא יוצא אוניברסיטת בר־אילן. האופציות החלופיות שלה כוללות את פרופ' שחר ליפשיץ ופרופ' אביעד הכהן, וכן את השופטים אשר קולה מבית המשפט המחוזי נצרת ודוד מינץ מבית המשפט המחוזי ירושלים.

קבלה של מועמד אחד גוררת התנגדות לאחר

שופטי העליון תומכים במינוי של השופטות יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה, רות רונן מבית המשפט הכלכלי בתל אביב, נאוה בן אור מבית המשפט המחוזי ירושלים והשופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי חיפה. לכיסא השופט הערבי מייעדים שופטי העליון את קרא. עם זאת, שקד מתנגדת למינויו של רונן, בין היתר בגלל קשרי בעלה, זאבי ברגמן, שהיה חבר בהנהלת הקרן החדשה לישראל.

למרות השיחות הרבות שהם מנהלים, חברי הוועדה מתקשים מאוד להגיע להסכמות כוללות, שכן קבלת מועמדים של קבוצה מסוימת גוררת התנגדויות של קבוצות אחרות. עד היום פעלו לשכת עורכי הדין ושרת המשפטים שקד בסינרגיה מוחלטת, כאשר נוה אף הגדיר אותה בעבר "חברה אמיתית". כעת הברית ביניהם עומדת למבחן.

בכל מקרה, שקד כבר הודיעה לפני כמה חודשים כי בכוונתה לקדם חוק שימנע משופטי העליון את זכות הווטו בוועדה למינוי שופטים אם לא יושגו בינה לבינם הסכמות על זהות ארבעת השופטים העליונים. הצעת החוק תקבע כי לא נדרש רוב של שבעה מתוך תשעת החברים בוועדה לשם מינוי שופט עליון, אלא נדרש רוב רגיל של חמישה חברים. כך יפחת כוחם של שלושת שופטי העליון בוועדה — שמהווים כיום גוש חוסם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker