ורדה אלשיך יוצאת נגד רשות המסים בתיק פישמן - אבל מה היא שכחה לספר? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ורדה אלשיך יוצאת נגד רשות המסים בתיק פישמן - אבל מה היא שכחה לספר?

אלשיך, שופטת הפירוקים לשעבר, על הצעת חוק חדלות פירעון: "מעמד רשות המסים בחוק המוצע מנציח ומעמיק את אפליית הנושים"

59תגובות
ורדה אלשיך
מיכל פתאל

שופטת הפירוקים לשעבר, ורדה אלשיך יוצאת נגד מחליפה בתפקיד, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, ומותחת ביקורת על התנהלותה של רשות המסים בתיק פשיטת הרגל של איש העסקים, אליעזר פישמן.

אלשיך נשאה היום (ה') דברים בכנס חדלות פירעון של לשכת רואי החשבון, ובהתייחסה להצעת חוק חדלות פירעון אמרה: "מעמד רשות המסים בחוק המוצע מנציח ומעמיק את אפליית הנושים. לא ראיתי שום סיבה שכאשר יש הליך בבית משפט, יש לרשות זכות להמשיך בהליכים. לא נוח לי שאתה הנשיא אורנשטיין, יושב כאן, תסגור את האוזניים, אבל פישמן זו דוגמא מצוינת. היו כל מיני כוונות טובות מצד הצדדים לתיק, אבל הרשות, בגלל הרצון להמשיך בגבייה חיבלה בהסדר נושים. היא עמדה על רגליים אחוריות ועשתה כל מיני קפנדריות בניגוד לדעתם של רוב הנושים".

אולם אלשיך לא ציינה שאותן כוונות טובות עליהן היא מדברת כללו גם בקשה של פישמן למנות אותה כמגשרת בתיק. ההחלטה של אורנשטיין לקבל את עמדתה של רשות המסים, שלא לאפשר את הגישור שהציע פישמן, סתמה את הגולל על מינויה.

בספטמבר החליט אורנשטיין כי התיק של פישמן לא יועבר לגישור בפני אלשיך, זאת למרות תמיכתם של כל הבנקים במהלך. הסיבה לכך היתה התנגדותה הנחרצת של רשות המסים. "לגישור נדרשת הסכמה של כל הצדדים, ובלעדיה אין מקום להליך גישור ודי בכך לדחות הבקשה". הדגיש אורנשטיין. עם זאת הוא הוסיף כי גם לגופו של עניין אין כל טעם בגישור". בדצמבר הורה אורנשטיין על מתן צו כינוס לנכסיו של פישמן, וקבע כי עו"ד יוסי בנקל ימונה למנהל המיוחד לנכסיו.

במקרה של פישמן, כדור השלג המשפטי התחיל להתגלגל באוגוסט, ביוזמת רשות המסים שהגישה בקשה לפשיטת רגל נגדו בגלל חוב הנאמד ב-196 מיליון שקל. לאחר מכן ביקשו גם הבנקים, שעד אותו שלב נמנעו מלהגיש בקשה לפשיטת רגל נגד פישמן, להצטרף להליך.

בכנס נשאה דברים גם שרת המשפטים, איילת שקד, שהתייחסה גם היא להצעת החוק ואמרה: "הצעת החוק תשים סוף למצב האבסורדי שלפיו דיני חדלות הפירעון בישראל של שנת 2017 עדיין מוסדרים על בסיס המשפט הבריטי. מיותר לציין כי פקודות המנדט המיושנות לא נותנות את המענה הראוי לדילמות ולאתגרים שמעלים החיים המודרניים".  שקד ציינה כי ההצעה עוררה דיון ערני ביותר, שהתמקדה בטיעון כי צמצום שיקול הדעת שניתן לשופטים, לפי נוסח הצעת החוק, טומן בחובו הבעת חוסר אמון כללית בשופטי ישראל. "אני שוללת טענה זו מכל וכל", הדגישה.

לדבריה, הצעת החוק לא רק שאינה פוגעת במעמדם של בתי המשפט והשופטים, אלא צפויה לסייע רבות למערכת השיפוטית בשלושה תחומים עיקריים: הגברת הוודאות באמצעות הסדרת כללי המשחק בעולם המסחרי; פיתוח נכון של הדין מתוך ראיה רוחבית ולא אד-הוק לכל תיק ותיק; ותיחום גבולות גזרה ברורים בין הרשות המחוקקת לבין המערכת השיפוטית.

אליעזר פישמן
ניר קידר

"הצעת החוק לא מבקשת להחליש את השופטים, אלא לרתום אותם למען המטרה לשמה נועד החוק: להקל ככל הניתן על עשיית עסקים בישראל. שיקול הדעת השיפוטי ימשיך להוות חלק בלתי נפרד ממערך דיני חדלות הפירעון גם לאחר אישור החוק, ולאף אחד אין כוונה לבטלו".

נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח יזהר קנה יזהר, המשמש גם כנאמן בהליכי פירוק מטעם בית משפט אמר: "לא ייתכן שגוף שעד אתמול נוהל על ידי דירקטוריון והנהלה שלמה במהלך העסקים הרגיל ינוהל למעשה כעת בעת משבר רק על ידי אדם אחד, ויהיה הוא מוכשר ככל שיהיה".

לדבריו, המגוון הרחב של תחומים בהם נדרש הידע הוא רחב ורב תחומי. כאשר מדובר בהליכים מורכבים של גופים גדולים ועתירי עובדים ופעילויות, יהיה זה נכון  למנות שני בעלי תפקיד כאשר כל אחד מהם יוביל את הנושאים שבתחום התמחותו וההחלטות החשובות תילקחנה ביחד. נכון שיהיה זה משפטן מחד וחשבונאי מאידך, והחשוב ביותר הינו שידעו השניים לעבוד ביחד – ולא אחת עושה לנו בית המשפט זיווגים מעניינים.

כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, התייחס למטרות של הצעת החוק, אחת מהן לדבריו היא הגברת הוודאות. "מדובר באיזון עדין בין הוראות חקיקה ברורות וודאיות עליהן ניתן לתכנן מהלכים מבחינת נושים, חייבים, והמערכת הציבורית. ומן הצד השני קיים שיקול הדעת השיפוטי משום שאלה מקרים מורכבים שכל פעם מעוררים סוגיות מורכבות, ואין מה לעשות - הכלכלה מתפתחת והדברים מונחים לפתחו של ביהמ"ש".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#