המפרקת מאשימה: בכירי ביו עוז מכרו הפתרון לתופעת הדבורים הנעלמות ב-100 מיליון דולר - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפרקת מאשימה: בכירי ביו עוז מכרו הפתרון לתופעת הדבורים הנעלמות ב-100 מיליון דולר

בתחילת 2008 נכנסה ביו־עוז לפירוק ועורכת הדין קרן רייכבך־סגל מונתה למפרקת ■ כעת היא טוענת בדו"ח שהגישה לבית המשפט כי מנהלים לשעבר בחברה הבריחו ידע שפיתחו בה - שנמכר בהמשך לחברת מונסנטו ■ המנכ"ל לשעבר: "הטענות כבר נדונו ונדחו בבית משפט"

6תגובות
חממה של מורפלורה, שרכשה את הקניין הרוחני של ביו־עוז
תומר אפלבאום

המפרקת של חברת ביו־עוז טכנולוגיות טוענת כי בכירים לשעבר בחברה הבריחו ידע לחברה חדשה שהקימו, ושנמכרה בהמשך על בסיס ידע שפותח בביו־עוז לענקית החקלאות מונסנטו תמורת כ–100 מיליון דולר — כך עולה מדו"ח חמור שהגישה המפרקת בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. מדובר בידע יקר ערך מכיוון שהוא מאפשר לטפל בתופעת "הדבורים הנעלמות", הפוגעת בין השאר בגידולי פירות וירקות.

קרן רייכבך־סגל
אייל טואג

"מתברר כי עם הליכי הפירוק של החברה, מידע זה שהיה קיים בה הוברח במרמה על ידי עובדים ונושאי משרה בחברה לחברת ביואולוג'יקס, אשר כבר פעלה לרישום הידע שלה כפטנט בתוך זמן קצר ביותר מקריסת החברה — כאשר בתוך זמן קצר נוסף נמכרה האחרונה למונסנטו העולמית בסכומי עתק. מממצאי החקירה עלה כי מדובר בפרק זמן בלתי־סביר לפיתוח של ידע מסוג זה, שקיימים ממצאים כי מדובר בידע שלכל הפחות מבוסס על ידע ומחקרים שהיו בחברה טרם קריסתה", נכתב בבקשה.

לאור הממצאים, המפרקת, עו"ד קרן רייכבך־סגל ממשרד איתן מהולל שדות, מבקשת מבית המשפט לחייב את גל ירדן, המנכ"ל לשעבר, את ניצן פלדי, המנהל הטכנולוגי לשעבר, ואת אייל בן חנוך, דירקטור לשעבר בחברה, באחריות אישית לחובותיה. בנוסף, היא מבקשת כי הרוכשת של נכסי החברה, חברת מורפלורה (לשעבר אגרילוג'יקס), תחויב בתשלום סכום הרכישה המקסימלי של 700 אלף דולר, בניכוי סכומי המינימום שכבר שילמה.

פתרון לווירוס השיתוק הישראלי של הדבורים

ביו־עוז, שהוקמה ב–1996 על ידי קיבוץ נחל עוז, היתה החברה הראשונה שפיתחה חיסון לצמחים. החברה עסקה בפיתוח וייצור של תכשירים ויראליים, המשמשים להגנה על יבולים חקלאיים מפני גורמי מחלות ומזיקים, להעשרה תזונתית של יבולים ולמתן מענה למגוון בעיות בתחום הגנת הצומח — בין השאר באמצעות הגברה או השתקת ביטוי של גנים בצמח.

ייחודו של הפיתוח היה בכך שהגן המוחדר לצמחים לא גורר שינוי בדורות הבאים של הצמח, אלא משפיע רק על הצמח שאליו הוא מוחדר — והוא ניתן לשימוש בצמחים, בעלי חיים וגם בבני אדם. ב–2005 עוד תלו תקוות גדולות בחברה שניסתה לגייס כסף בבורסה של לונדון והתעניינה לאחר מכן בהנפקה בתל אביב. החברה פעלה מקיבוץ יד מרדכי ונוהלה על ידי ירדן, אבל בתחילת 2008 נכנסה החברה לפירוק, בעקבות בקשה שהגישו העובדים, ורייכבך־סגל מונתה למפרקת.

המפרקת טוענת כי לימים התברר שעובדי החברה ונושאי משרה בה הבריחו ידע שהיה בחברה, ושפותח על ידם אגב עבודתם בחברה, לביאולוג'יקס שהוקמה בין היתר על ידי ירדן, בן חנוך ופלדי, ונמכרה ב–2011 למונסנטו בסכום שמוערך ב–100 מיליון דולר.

חממה של חברת מורפלורה
תומר אפלבאום

ביאולוג'יקס הוקמה, לפי הבקשה, על ידי אותם גורמים הקשורים בביו־עוז וזמן קצר לפני הגשת בקשת הפירוק שלה. "ההמצאה שנמכרה למונסנטו על ידי ביאולוג'יקס הומצאה בעת שירדן היה עובד של ביו־עוז ובעת שעבד בשיתוף פעולה עם ניצן פלדי, הן למטרה של פיתוח הידע והן למטרה של מסחור ידע". המכירה נעשתה לאור הפתרון שהציעה ביאולוג'יקס לבעיה המכונה "התמוטטות המושבה", ומוכרת בשם "תופעת הדבורים הנעלמות" — דבורים פועלות מכוורות או ממושבות של דבורות הדבש נעלמות באופן פתאומי, ומביאות בכך לחיסול המושבה.

הדבר גורם למחסור בדבש, ומשום שהדבורים מאביקות מינים רבים של פירות וירקות — דבורות הדבש אחראיות להאבקת 80% מהגידולים החקלאיים בעולם — נגרמים הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים מדי שנה.

לפי הבקשה, שעליה חתום גם עו"ד גיא אידו, ב–2004 גילה פרופסור אילן סלע, מהמכון למדעי הצמח ולגנטיקה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, וירוס חדש בשם "וירוס השיתוק הישראלי", שפוגע ביכולת הדבורים לחזור לכוורת. סלע פנה לחברה והציע לה לפתח דבורים עמידות לווירוס בשיטות קלאסיות של הכלאה. המפרקת טוענת כי מידע זה הוברח לביאולוג'יקס ונרשם על ידה כפטנט בתוך פרק זמן שהוא בלתי־סביר לפיתוח עצמאי על ידי החברה.

עוד טוענת המפרקת כי לאחר תקופת חקירה ממושכת לא התקבל כל מידע שתומך בגרסה שמדובר בהמצאה אותנטית של ביואולוג'יקס. לטענתה, ירדן הפר את חובת הזהירות וחובת האמונים שהוא חב לחברה מתוקף תפקידו, ואת חובת הסודיות והיעדר התחרות, שעליה הוא חתום מול החברה.

המפרקת: "פרטי העסקה לא דווחו לי"

דבורים מאביקות 80% מהפירות והירקות בעולם
Patrick Pleul/אי־פי

בהליך המכר של ביו־עוז הוגשו הצעות על ידי כמה חברות, ולאחר התמחרויות זכתה בספטמבר 2008 חברת מאיה שבבעלות אורן רשף — שהיה דירקטור ובעל מניות בביו־עוז. מאיה רכשה את הקניין הרוחני של ביו־עוז תמורת 21 אלף דולר בעת הרכישה –ו5% מהמכירות העתידיות שיניבו הנכסים הנמכרים, בתקרה של עד 700 אלף דולר ומינימום של 40 אלף דולר. כמה שבועות לאחר הרכישה, רשף מכר את נכסי ביו־עוז לחברה שבשליטת בן חנוך, שהיה גם אחד המציעים בהתמחרות במסגרת אגרילוג'יקס (ששינתה בהמשך את שמה למורפלורה). "העסקה באה בניגוד להתחייבותו של רשף לדאוג להמשכיות החברה ולהבראתה. פרטי עסקה זו לא דווחו למפרקת בזמן אמת", נכתב בבקשה.

במארס 2009 הודיעה מורפלורה למפרקת כי רכשה את נכסי הקניין הרוחני של ביו־עוז, כולל התחייבות לעמוד בכל התחייבויותיה של ביו־עוז, תמורת הקצאת מניות לרשף במורפלורה. בשנים הבאות טענה מורפלורה כי היא לא מכרה מוצרים המבוססים על הקניין הרוחני שנרכש מהמפרקת, ואף זנחה את קו המוצרים והידע שנרכש — ולכן שילמה רק את תשלומי המינימום לקופת הפירוק. לאור טענות המפרקת, היא דורשת את התשלום המקסימלי.

טיעון נוסף נוגע לפלדי, ולפיו הוא הפר את ההסכמים שעליהם חתם עם החברה. החברה הבת של ביו־עוז, סנטג'ין פוליניישין, פיתחה וקטור ויראלי שנושא גן המסייע להגברת האבקה בצמחים. גן זה מוחדר באופן מלאכותי לצמחים על ידי הדבקה בווירוס הנושא את הגן. בחברה הבת החזיקו ביו־עוז (40%), אגודת יד מרדכי (40%) ופלדי (20%).

ב–2007 נחתמו בין פלדי ליתר בעלי המניות הסכמים שעיקרם בהתחייבות שלו לפיתוח ומסחור ידע שהיה שייך לביו־עוז ולסנטג'ין, כשהוא מקבל זכות בלעדית למסחור הידע ובתמורה ישלם תמלוגים מהמכירות. בעקבות זאת הוא נהפך לבעלים היחיד של סנטג'ין.

בבקשה נכתב כי פלדי העביר את הידע הזה לביאולוג'יקס ובין השאר על בסיסו נעשתה המכירה למונסנטו. "מממצאי החקירה עולה כי פלדי פעל בניגוד מוחלט להתחייבויותיו בהסכמים שנחתמו מול ביו־עוז. במסגרת ההסכמים זאת היתה חובתו ואחריותו של פלדי לפתח ולמסחר את הידע שנמסר לידיו תחת התחייבותו לעשות כן. פלדי היה מחויב למסור דיווחים שונים, וגם בהתחייבות זו הוא לא עמד. במישור אחד, פלדי זנח את הידע ולא עשה דבר כדי לשמרו, לרשמו ולהגן עליו; ובמישור השני, הוא עשה שימוש באותו הידע ממש כדי לפתח ולמסחר אותו בחברות אחרות שהקים עם שותפיו".

גל ירדן: "גיבוב של טענות חסרות תקווה"

גל ירדן
עופר וקנין

עו"ד חן בר־און, המייצגת את ירדן מסרה: "אנחנו עדיין בוחנים את הדו"ח שהגיע לידינו רק לפני כמה ימים. עם זאת, הטענות המהותיות כבר נדונו ונדחו בפסק דין של בית המשפט מחוזי מרכז בתביעה שהגיש קיבוץ יד מרדכי, ואף נקבעו הוצאות גבוהות לחובת התובעים. מדובר באותן טענות ממש — גיבוב של טענות המהוות אופורטוניזם חסר תקווה".

פלדי ובן חנוך סירבו להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#