אחרי הקרב נגד לבנת פורן: הכישלון במאבק החדש של לשכת עורכי הדין - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי הקרב נגד לבנת פורן: הכישלון במאבק החדש של לשכת עורכי הדין

הלשכה טענה בבית המשפט כי חשבים מציעה שירות של עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי - וביקשה לאסור זאת מתוקף חוק לשכת עורכי הדין ■ השופטת מתחה ביקורת על הלשכה: "יש אפשרות לשיקולים זרים של תחרות עסקית" ■ הלשכה: "שוקלים לערער"

14תגובות
יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה
עופר וקנין

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בשבוע שעבר תביעה שהגישה לשכת עורכי הדין נגד חברת חשבים בטענה שהיא מספקת שירותים משפטיים, בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין. הלשכה ביקשה צו מניעה שיאסור על חשבים לתת ייעוץ וחוות דעת משפטיים, וכן לאסור עליה לספק שירותי עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי.

חשבים היא החברה הבת של החברה הציבורית קו מנחה, שעיקר פועלה הוא בתחום הפצת מידע ופיתוח תוכנות להפצת מידע. עיסוקה העיקרי של חשבים הוא באספקת מידע בתחומים כמו מיסוי, פיננסים, ביטוח פנסיוני ומשפט. בתחום המשפט מספקת חשבים שירותי מידע, ומפעילה מאגרי מידע משפטיים כמו תקדין ודינים. כמו כן, היא מספקת תוכנה לניהול של משרדי עורכי דין, ובין המוצרים שלה אפשר למצוא את אתר האינטרנט כל עובד, שמספק מאגר מידע מקצועי בתחום יחסי העבודה והשכר.

בשנים האחרונות מנהלת לשכת עורכי הדין מאבקים נרחבים נגד גופים שלטענתה מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין. הלשכה נסמכת על סעיף 20 לחוק הלשכה, שקובע כי רק עורך דין יוכל לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר או לייצג אדם אחר בבתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית. המאבק הבולט ביותר שניהלה הלשכה הוא מול לבנת פורן ומול המרכז למימוש זכויות רפואיות שבבעלותה.

במקרה של חשבים טענה הלשכה בין היתר כי מחולל חוזה העבודה שבאתר כל עובד של חשבים, הוא שירות של עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי. במסגרת המחולל, מזין הלקוח פרטים שונים על העובד, ועונה על שאלות בנוגע לתנאי ההעסקה שלו ב–21 נושאים. לאחר מכן, מעבד מחולל החוזה את הנתונים לסעיפים המנוסחים בחוזה העבודה. בנוגע למחולל סיום העסקה, טענה הלשכה כי מדובר בייעוץ וחיווי דעה משפטיים, המבהירים כיצד יש לפעול בכל שלבי הפסקת העבודה של העובד.

חשבים טענה להגנתה, באמצעות עוה"ד עופר לריש ממשרד ראב"ד מגריזו, בנקל ושות', כי חוזי העבודה שמופקים הם סטנדרטיים, וכי אינה מעורבת בהם. שני המחוללים האלה מבוססים על אלגוריתם, וזאת למעשה מערכת אוטומטית להפקת מסמכים לפי נתונים המוקלדים על ידי המעסיק. עוד נטען כי אתר כל עובד אינו מפעיל שיקול דעת ביחס לפרטי החוזה או ניסוחו, אלא מציג את האופציות הסטנדרטיות הרלוונטיות.

בחשבים הוסיפו שהמעסיק יכול לשנות את נוסח הטופס שיצר המחולל כראות עיניו. סעיפי החוזה המופקים הם מבוססי חוק או מייצגים נוסח סטנדרטי. כמו כן, הדגישה החברה כי הלשכה עצמה מעניקה שירות טכני דומה באמצעות תוכנת מחולל "אסקי". מנגד, טענה הלשכה כי ב"אסקי" אין נוסחים מוצעים של חוזים — אלא רק טפסים של רשויות עם אפשרות למלא אותן.

"נראה שיש ממש בטענת חשבים"

השופטת ענת זינגר שכתבה את פסק הדין, מתחה ביקורת על הלשכה, והעלתה תהיות בנוגע למניעים שלה להגשת התביעה. היא התייחסה לטענת הלשכה, שלפיה העובדה שחשבים לא מסכימה להציג חוזים שלמים ולאפשר את השינויים עליהם — מלמדת כי היא מספרת שירותים בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין.

"איני רואה הדברים עין בעין עמה. ההפך הוא הנכון. הדבר מלמד על אפשרות לשיקולים זרים של תחרות עסקית מצד לשכת עורכי הדין", כתבה. "נראה כי יש ממש בטענת חשבים שהנוחות הטכנית שהיא מספקת, שהפכה את המחוללים לפופולריים — היא העומדת ביסוד ההתנגדות".

השופטת התייחסה גם לטענת הלשכה, שלפיה היא פועלת במקרה הזה בשני כובעים: כובע אחד בשמירת האינטרסים של ציבור עורכי הדין; וכובע שני בהגנה על הציבור, כדי שלא ייפגע מייעוץ שגוי. "אני מוצאת ממש בטענתה של חשבים, שלפיה עלה למעשה שבמקרה זה חובשת הלשכה כובע שלישי — כובע של מתחרה עסקי. הלשכה מפעילה שירות דומה", כתבה.

השופטת זינגר הסכימה גם עם טענת חשבים, שלפיה בעת שנחקק חוק הלשכה ב–1961 לא היו בנמצא האמצעים הטכנולוגיים או האלגוריתמים הקיימים כיום, ובעת פרשנות החוק יש להתחשב בשינויים הטכנולוגיים, שלהם נחשף כל אדם בעשרות השנים שחלפו מאז. "במצב הטכנולוגי כיום, אין כל קושי לאדם לאתר באמצעות האינטרנט מספר חוזי עבודה, ולאחר עיון בהם להרכיב את חוזה ההעסקה לעובד אצלו, כפי שהוא מעוניין", כתבה.

לדבריה, יתרונו של השירות הוא באפשרות שהוא נותן לחבר קטעים שונים של חוזים, שכן הוא מציע נוסחים לבחירת המשתמש, תוך הקלה טכנית משמעותית. "שירות כזה אינו מתיימר לספק שירות משפטי למקרה ספציפי, אלא רק לספק תמיכה טכנית לפלוני, על בסיס חומר נגיש הקיים ממילא ברחבי הרשת", הוסיפה.

לאחר שבחנה את השירות שמציעה חשבים, קבעה השופטת כי אינה מוצאת שמתקיים מתן ייעוץ משפטי, משום שניתנת למשתמש אפשרות לבחור בין כמה חלופות, ומפני שבגוף הנוסחים קיימות הגבלות נטענות על פי דין. למרות זאת היא הורתה לחשבים להבהיר כי אינה מעניקה ייעוץ משפטי, כי קיימים נושאים נוספים שאינם נכללים במסמכים שהיא מציעה, וכי קיימות גם אפשרויות ניסוח נוספות. הלשכה חויבה בתשלום הוצאות המשפט בסך של 20 אלף שקל.

מלשכת עורכי הדין נמסר כי "לשכת עורכי הדין מכבדת את פסק הדין הזה, אך סבורה כי היישום השיפוטי שניתן לעובדות מושא התביעה שגוי, ולפיכך שוקלת הגשת ערעור על קביעותיו. אין בפסק דין זה כדי לרפות את ידי הלשכה מהמאבק הצודק במסיגי גבול המקצוע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#