כשראש הממשלה מוכר את האינטרס הציבורי - זה כלכלי - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

כשראש הממשלה מוכר את האינטרס הציבורי - זה כלכלי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, רוצה שנאמין שהחקירות נגדו אינן קשורות לעניינים כלכליים, אבל ברור שזה לא כך ■ השיחות בינו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, היו שיחות של אנשי עסקים המצויים במצוקה

37תגובות
מימין למעלה בכיוון השעון: נתניהו, מילצ'ן, פאקר ומוזס
אוליבייה פיטוסי, מוטי קמחי, אי־פי ובלומברג

"מה זה קשור לכלכלה?" שאל המגיב בטוקבק מספר 34. השאלה התייחסה לחקירותיו של ראש הממשלה. היא הופיעה מתחת לפרשנות שבה הוסבר השבוע כי טיעוני ההגנה של בנימין נתנ­יהו חלולים, והדחתו תלויה בשותפיו הקואליציוניים.

מה זה קשור לכלכלה? נתנ­יהו רוצה שנאמין שהחקירות נגדו קשורות לאי­דיאולוגיה, לעימות הפוליטי בין ימין לשמאל, לשבר הסורי־אפריקאי, לקלות הבלתי־נסבלת של הקיום או לנזלת. הכל, רק לא כלכלה. אבל החקירות והחשדות בעניינם של נתנ­יהו ושל משפחתו קשורים בעיקר לכלכלה.

למעשה, העובדות שנתנ­­יהו כבר הודה בהן במפורש מעל דוכן הכנסת הן השחיתות המוסדית בהתגלמותה. שחיתות מוסדית היא ביטוי לאופן שבו משתלטים אינטרסים כלכליים על גופי השלטון ו"שובים" אותם. נתניהו שבוי בידי בעלי אינטרסים כלכליים.

נתניהו הודה בקבלת מתנות מחברים. החברים הם מיליארדרים. ראש הממשלה חי כבר מזמן בחוג הסילון, שאינו מחובר למציאות של הישראלי הממוצע. הישראלי הממוצע אינו נהנה מאספקה שוטפת של סיגרים, שמפניות ותכשיטים בחינם. אפילו אם נתניהו לא עשה דבר עד היום כדי להיטיב עם חבריו המיליארדרים, הבעיה הכלכלית טמונה לא במה שעשה בעבר, אלא במה שהוא עלול לעשות בעתיד. למשל, בעת משבר כלכלי.

שלדון אדלסון
בלומברג

קחו, למשל, את הסיפור של בעלי ההון באיסלנד במשבר הרעב הגדול לפני כמה מאות שנים. בעלי ההון היו אז בעלי האדמות. החקלאים הורשו לעבד אותן רק כל עוד גרו עליהן. החקלאים שילמו לבעלי האדמות מס תמורת הזכות לחיות על הקרקע ולעבד אותה. לפי החוק, באותם ימים רק מי שחי על קרקע היה בעל זכות לעבד אותה. חקלאי שעבר לחיות במקום אחר איבד את זכותו בקרקע.

מחקר של תראין אגרטסון, כלכלן איסלנדי המתמחה בהיסטוריה של הכלכלה, גילה כי עקב חורף קשה במיוחד התקשו החקלאים לעבד את הקרקע וביקשו מבעלי האדמות רשות לנדוד כדי למצוא מזון באמצעות דיג. היענות לבקשת החקלאים היתה מיטיבה עם כלל הציבור האיסלנדי, אבל היתה מזיקה לבעלי האדמות, שהיו עלולים לאבד את המסים שהפיקו מהחקלאים. בעלי ההון סירבו לפיכך לסייע לחקלאים בעת המשבר, והשיתו על איסלנד רעב כבד, שקטל יותר מרבע מתושביה.

בתקופת משבר צריך לעמוד לנגד עיניו של ראש הממשלה האינטרס הציבורי הרחב ולא האינטרס של בעלי ההון. האם ראש הממשלה יהיה מוכן לקבל החלטות שיפגעו במיטיביו?

בתמלילים שפורסמו מהשיחות בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, לא נשמע ראש הממשלה כמי שהאינטרס הציבורי בראש מעייניו. ראש הממשלה הוא גם שר התקשורת, שאמור להבטיח עיתונות חופשית, דמוקרטית ופלורליסטית. אלה הערכים שתקשורת מקצועית אמורה לפעול לפיהם. זה כתוב בחוקי התקשורת של מדינת ישראל ובפסקי דין של בית המשפט העליון מאז קום המדינה.

האם משהו מהאינטרס הציבורי הזה בא לידי ביטוי בשיחות בין מוזס לנתניהו? ממש לא. השיחות עסקו באינטרסים כלכליים. נתניהו התלבט בשיחות מי יהיה בעל ההון שעמו ייטיב - שלדון "הג'ינג'י" אדלסון או מוזס. בשום שלב בתמלילים לא אמר נתניהו למוזס: "אבל מה שאתה מדבר עליו הוא עיוות של זכות הציבור לדעת, פגיעה באינטרס הציבורי". זו היתה שיחה של אנשי עסקים המצויים כל אחד במצוקה משלו, ומוכנים למכור את אינטרס הציבור לטובת היחלצות ממנה.

אינטרסים כלכליים שעליהם מושתת החיבור של הון, שלטון ועיתון הם הבסיס שעליו מונחות פרשות השחיתות הנחקרות כעת. לפי החשד, נתניהו מכר את כולנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם