רשות המסים סוגרת על ישראלים שפועלים במקלטי מס בעולם - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות המסים סוגרת על ישראלים שפועלים במקלטי מס בעולם

הצעת חוק דרמטית, שעברה באחרונה בקריאה ראשונה, תחייב כל חברה של ישראלים הרשומה במקלט מס להיחשף בישראל לפי הערכות, עשרות אלפי חברות פועלות בדרך זו ומפיקות הכנסות מצרפיות שיכולות להגיע לעשרות מיליארדי שקלים

39תגובות
פנמה סיטי, המשמשת מקלט מס. נטל ההוכחה שהחברה אינה ישראלית — עובר לנישומים
בלומברג

לפני כשבועיים עברה בשקט בכנסת, בקריאה ראשונה, הצעת חוק דרמטית שיזמה רשות המסים. אם תבשיל ההצעה לחוק, הוא עשוי להשפיע על עשרות אלפי חברות שבשליטה ישראלית הפועלות במקלטי מס, וצפוי להרחיב את מעגל המדווחים.

מאחורי הצעת החוק עומדת מדיניות רשות המסים, בניהולו של משה אשר, שרואה בישראלים שמנצלים את מקלטי המס בעולם כמי "שעושים סיבוב״. לפי הערכות, חברות של ישראלים הפועלות במקלטי מס רושמות הכנסות מצרפיות שיכולות להגיע לעשרות מיליארדי שקלים. מדובר בחברות הרשומות במקלטי מס שבהן שיעור המס נמוך עד אפסי כמו איי הבתולה הבריטים, האי מאן, איי קיימן וג׳רזי, כמו גם בקפריסין שם שיעור מס החברות נמוך יחסית לישראל.

חלק אחד בהצעה מתייחס לישראלים שפועלים באמצעות חברה זרה, וטוענים כי השליטה והניהול אינם בישראל, ולכן החברה אינה חייבת במס חברות בישראל. כדי לגבור על טיעונים אלה, נקבעו בהצעה חזקות, שכאשר הן מתקיימות הניהול והשליטה ייחשבו כנעשות בישראל, ונטל ההוכחה יעבור לנישומים. אם החברה טוענת כי החזקות אינן חלות עליה, היא נדרשת לדווח על כך ולפרט את הטענות שתומכות בעמדתה.

החלק השני מתייחס לישראלים שמחזיקים בחברה העונה להגדרה "חברה נשלטת זרה". כדי להיכנס להגדרה זו כיום, נדרש בין היתר שהחברה תפעל במקלט מס ושרוב הכנסותיה יהיו פסיביות — למשל, מריבית או מתמלוגים. בעל השליטה מחויב לשלם מס רעיוני על חלקו ברווחים מההכנסות הפסיביות כאילו חולקו כדיווידנד (גם אם בפועל לא חולקו). בהצעת החוק קובעת רשות המסים כללים שמרחיבים את המונח "הגדרה פסיבית" גם למקרים שבהם ההכנסות הן עסקיות למעשה, כך שגם עליהן ישולם המס הרעיוני.

מהי חברה ישראלית

פקודת מס הכנסה קובעת כי חברה נחשבת ישראלית ועליה לשלם מס בישראל אם התאגדה במדינה, או אם השליטה והניהול של עסקיה מתרחשים בישראל. אחת המטרות של רשות המסים בחוק ההסדרים האחרון היתה להכניס תיקון המקשה על חברות לטעון לפי פרשנותן כי הניהול והשליטה שלהן מתקיימים מחוץ לישראל. כבר בשלב ראשוני יחסית יצאה ההצעה מחוק ההסדרים, וסוכם כי היא תפוצל להצעת חוק נפרדת.

פסיב

ההצעה קובעת חזקה של שליטה וניהול שכאשר היא מתקיימת, ייחשבו הניהול והשליטה של החברה כנעשים בישראל. החזקות האלה אמנם ניתנות לסתירה על ידי בעלי החברה, אבל נטל ההוכחה יוטל על הנישומים כך שמעצם קיום החזקה קיימת חובת דיווח בישראל.

יש שלושה תנאים מצטברים לקיום החזקה: הראשון הוא שתושבי ישראל מחזיקים, במישרין או בעקיפין, ביותר מ–50% מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברה; השני, על החברה לשלם מס שאינו גבוה מ–15% במדינה שבה היא רשומה; ולפי השלישי, צריך להתקיים אחד מהתנאים הבאים — החברה רשומה במדינה שבינה לישראל אין אמנת מס, או שהחברה רשומה במדינה שאינה מטילה מס על הכנסות שהופקו מחוצה לה. החזקה ניתנת לסתירה לא רק על ידי בעלי החברות, אלא גם על ידי רשות המסים.

חלק חשוב בהצעה קובע כי אם חברה טוענת שהחזקות האלה לא חלות עליה, היא נדרשת לדווח על כך ולפרט את הטענות שתומכות בעמדתה. חלק ניכר מהתמריץ לתכנוני מס הוא לא להיחשף בישראל, ורוב תכנוני המס מבוססים על כך שחברה מקבלת חוות דעת שלפיה היא אינה נדרשת לשלם מס בישראל — ובהתאם לכך היא אינה מדווחת. המשמעות היא שאם החוק יעבור, חברות שפועלות במקלט מס יחויבו בכל מקרה לדווח לרשות המסים הישראלית.

פסיבי — גם אם הוא לא

כשהשליטה והניהול אינם בישראל, החברה יכולה להיכנס לסטטוס של "חברה נשלטת זרה". זאת, בחברה זרה שתושבי ישראל מחזיקים במישרין או בעקיפין ביותר מ–50% בלפחות אחד מאמצעי השליטה, פחות מ–30% ממניותיה נסחרות (או שאינה נסחרת), רוב הכנסתה בשנת המס היא הכנסה פסיבית (למשל, הכנסות מריבית או הפרשי הצמדה, דיווידנד, תמלוגים ודמי שכירות) ושיעור המס על ההכנסה הפסיבית במדינת החוץ נמוך מ–15%.

המשמעות היא שהחברה אמנם לא תשלם מס חברות בישראל, אבל יראו בעל שליטה ב"חברה נשלטת זרה" שיש לה רווחים פסיביים, כאילו קיבל כדיווידנד את חלקו היחסי באותם רווחים. כלומר, בעל השליטה ממוסה ב–30% על בסיס צבירת ההכנסות הפסיביות בחברה, אף שהן עדיין לא חולקו לו בפועל. זהו מנגנון אנטי תכנוני שנועד להעביר לישראל הכנסות פסיביות — כלומר, בלי השקעה וניהול בהפקתן.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי הניסיון מלמד שנישומים רבים מסווגים את ההכנסות של חברה תושבת חוץ בשליטתם כהכנסה מעסק גם אם הן מריבית, מהפרשי הצמדה ומדמי שכירות. זאת, אף שמדובר במקרים שבהם ראוי מבחינת תכלית הסעיף, לראות בהכנסות אלה פסיביות, שהוראות הסעיף יחולו עליהן. לכן ההצעה היא לנסח כללים מבהירים לשם קביעה אם הכנסה מסוימת היא פסיבית.

במצב הקיים, הכנסה לא תיחשב פסיבית במקרה שבו אם היא היתה צומחת או מופקת בישראל, היא היתה נחשבת הכנסה מעסק או משלח יד. בכללים החדשים מגדירה רשות המסים מחדש מקרים שבהם גם הכנסה מעסק תיחשב בתנאים מסוימים הכנסה פסיבית — זאת, לגישת רשות המסים, כדי "לתפוס" הכנסות שהן במהותן תשואה על הון.

כך נקבע, לפי הכללים החדשים, כי הכנסה משכירות תיחשב לפסיבית גם אם מדובר בהכנסה מעסק, אם הנכס הושכר ליותר משנה. תקופת ההשכרה תיחשב לתקופה המרבית האפשרית על פי חוזה השכירות. כלומר, גם הכנסה אמיתית מעסק תיחשב לפסיבית מלאכותית במקרה של שכירות מעל שנה.

ההשלכות יכולות להיות משמעותיות עבור חברה שיש לה נכסים בהיקפים גדולים יחסית מהשכרה, שהושגו באמצעות מימון בנקאי המבוסס על ההון החוזר. אם הצעת החוק תעבור, בעלים של חברה כזאת יידרש לשלם 30% מס על הרווחים העסקיים משכירות — גם אם החברה בפועל מנהלת עסק.

עוד נקבע כי הכנסה מריבית או מהפרשי הצמדה שהתקבלה מצד קשור תיחשב בהגדרה כפסיבית. אם היא התקבלה מצד שאינו קשור, היא תיחשב פסיבית רק אם לא מדובר בהכנסה שאילו צמחה או התקבלה בישראל, היתה נחשבת לפי דיני המס בישראל הכנסה מעסק או משלח יד.

לגבי הכנסה מתמלוגים (הרלוונטית גם לישראלים המשקיעים במכרות), נקבע כי ברירת המחדל שלה תהיה הגדרה כהכנסה פסיבית, גם אם מדובר בהכנסה עסקית. החריג יהיה מקרה שבו התמלוגים שולמו בשל נכס שמקבל התמלוגים פיתח אותו באופן ישיר והמשלם אינו צד שקשור למקבל התמלוגים.

מידע רחב יותר על חברות רב־לאומיות

חלק שלישי בהצעה הוא התיישרות לפי המלצות ה–OECD ביחס למיסוי חברות רב־לאומיות. לפי ההצעה, רשות המסים תוכל לקבל מידע רחב יותר על תאגידים רב־לאומיים הפועלים בישראל ובעולם. חלק זה רלוונטי בישראל למעט חברות יחסית.

במקרה שבו החברה האם היא ישראלית ומחזור העסקים המאוחד שלה גבוה מ–750 מיליון יורו, היא תידרש לדווח באופן מקוון על כל הנתונים הכספיים והעסקיים של כל החברות בקבוצה ועל הפעילות בכל מדינה בשנת המס. שר האוצר יהיה מוסמך לקבוע את הנתונים שיש לכלול בדו"ח.

בדברי ההסבר מצוין שהמטרה היא לאפשר ניתוח של הפעילות העולמית של החברה הישראלית, כדי לוודא שמחיר העסקות המדווחות משקף את מחיר השוק ותנאיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#