כך תחמיר פרשת נתניהו-מוזס את הפגיעה במערכת המשפט - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תחמיר פרשת נתניהו-מוזס את הפגיעה במערכת המשפט

הקו שהוביל "ידיעות אחרונות" תרם להחלשת נכונותם של שופטי בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית משמעותית על חקיקה פופוליסטית ולא חוקתית, ואף על החלטות ממשלה לקויות ■ אם יוגש כתב אישום נגד המו"ל, המצב עשוי להחריף

25תגובות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
אמיל סלמן

הפרשנים האופטימיים סבורים שפרשת השיחות בין נתניהו למוזס חשפה עיוותים בעולם התקשורת, שהביקורת הציבורית תביא לתיקונם. אל תשלו את עצמכם שזהו התרחיש האופטימי, משום שאם מו"ל "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי של העיתון, ארנון (נוני) מוזס, יופיע בראשו של כתב אישום — הסחרור המזיק של העיתונות בישראל רק הולך להחריף.

דורית ביניש, כשהיתה נשיאת בית המשפט העליון, החזיקה במגירת שולחנה הרחב בלשכת הנשיאה גזירי כתבות ומאמרים שהטרידו את מנוחתה. חלק גדול מהם נגזרו מ"ידיעות אחרונות". ביניש חשה שהעיתון מנהל קמפיין נגד מוסד בית המשפט העליון שבראשו עמדה, כדי להחליש את מערכת אכיפת החוק. המרוויחים העיקריים מהקמפיין היו פוליטיקאים, שבג"ץ יתקשה לבקר אותם אם יוחלש. חלק גדול מהם היו אלה ש"ידיעות אחרונות" רצה בטובתם.

ההקלטות של שיחות נתניהו־מוזס תומכות באינטואיציה של ביניש. "הספינה" של מוזס לא שטה בכיוון אקראי. הפרשנים, בעלי הדעה והכתבים ב"ידיעות אחרונות" ישרי דרך, אבל ההקלטות של מוזס מעידות כי בחירת גלריית הכותבים בעניינים פוליטיים וכנראה גם בנושאים משפטיים לא היתה מקרית.

"דו"ח רמון"

כך למשל, "ידיעות אחרונות" היה ונשאר ביתו התקשורתי של מי שנחשב למבקר החריף ביותר של בית המשפט העליון בפרט ומערכת בתי המשפט בכלל — שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן. פרידמן, איש ישר ללא ספק, החל לכתוב ב"ידיעות אחרונות" לפני שמונה לשר המשפטים ב–2007, ודעותיו היו ידועות לכל. הוא תקף בחריפות את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון, ותקף אישית גם את ראשי המערכת. את ביניש למשל הוא תקף עוד לפני שמונתה לנשיאה.

כפרשן ב"ידיעות אחרונות", התייצב פרידמן לימינו של חיים רמון, שהיה שר המשפטים כאשר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז החליט להעמידו לדין בעקבות "פרשת הנשיקה". פרידמן תקף שוב ושוב את מזוז, את הפרקליטות ואת בתי המשפט. תחילה ככותב, ואחר כך כשר משפטים.

רמון היה רק אחד הפוליטיקאים ש"ידיעות אחרונות" טיפח. פוליטיקאי נוסף הוא אהוד אולמרט, שב–2007 הזניק את הפרשן המשפטי של "ידיעות אחרונות" לכהונת שר המשפטים שלו. בעידן אולמרט הושג לפיכך התיאום המושלם בין הקו המשפטי של "ידיעות אחרונות" נגד העליון, לקו המשפטי של שר המשפטים.

המערכה שניהל "ידיעות אחרונות" נגד מערכת המשפט נמשכה בשורה ארוכה של כתבות, טורי דעה ופרשנות וכותרות מעצבות תודעה. היו כמובן ביטויים גם לדעות הפוכות, אך הקו של הספינה היה ברור.

בסקירת עיתונות של אתר "העין השביעית" מסוף יוני 2010 תואר כיצד הציג "ידיעות אחרונות" את שיעור ההרשעות במדינת ישראל תחת הכותרת "אחד מ–1,000 יוצא זכאי". זוהי הגזמה של הנתונים מבחינה כמותית, והצגה קיצונית המשרתת את הקו הביקורתי של העיתון כלפי הפרקליטות.

אתר "העין השביעית" ניתח גם את האופן שבו סיקר העיתון את דו"ח מבקר המדינה בנושא יחסי המשטרה והפרקליטות, שחובר לאחר משפטו של רמון, אך עסק בעניינים מערכתיים רבים. "ידיעות" העניק רוח גבית עזה לרמון בתקופת משפטו והעצים את דימויו כקורבן המערכת. אתר "העין השביעית" ציין כי דו"ח המבקר אמנם עסק בשלל סוגיות מערכתיות ולא התמקד בפרשת רמון באופן ייחודי, אבל בעיתון הדו"ח קיבל את הכותרת "דו"ח רמון".

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון )נוני( מוזס
ניר קידר

הסיקור המפנק של איילת שקד

הדוגמאות רבות. "ידיעות" ממשיך גם כיום לתת במה לפרידמן. שרת המשפטים, איילת שקד, המתייעצת עם פרידמן מעת לעת, ואשר שותפה לחלוטין לעמדותיו זוכה ב"ידיעות" לסיקור מפנק.

במבט ממעוף הציפור אפשר לראות בבירור ש"ידיעות אחרונות" הוא שחקן מרכזי, מוביל ומשפיע לרעה במהלך מתמשך לשחיקת האמון הציבורי בבית המשפט העליון בפרט ובמוסדות המשפט של מדינת ישראל בכלל.

למען הגילוי הנאות, יש לומר כי "הארץ" ו–TheMarker מתאפיינים בגישה של הגנה על שלטון החוק ועל הצורך לבצר את אמון הציבור במוסדות המגוננים על שלטון החוק.

הקו שהוביל "ידיעות אחרונות" תרם תרומה משמעותית להחלשת הנכונות הדלה ממילא של שופטי בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית משמעותית על חקיקה פופוליסטית ולא חוקתית, ואפילו על החלטות ממשלה לקויות. בכך סייע העיתון להחלשת נכונותו של בית המשפט להתערב ולבלום מקבלי החלטות בעולם הפוליטי שפעלו לטובת מקורבים.

התנהלות העבר צריכה להדאיג מאוד גם במבט צופה פני עתיד. בתחילת שנות ה–2000, בתקופת חקירתו ומשפטו של עופר נמרודי, שהיה מבעלי "מעריב", התנהל קרב ההגנה של נמרודי מעל דפי העיתון, תוך שימוש ציני בכוח העיתון נגד מערכת המשפט.

שליטה הרת אסון

אם יוגש כתב אישום נגד מוזס, ההשלכות על אופן התנהלות מערכת המשפט מול התקשורת יהיו כבדות. כיצד יוכלו למשל היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה להתראיין ב"ידיעות אחרונות"? כל ראיון מחמיא או כתבה תומכת ייחשבו מיד לניסיון להשיג הקלה לטובת המו"ל. כל ביקורת תיחשב הפעלת לחץ. אם יימנעו היועמ"ש אביחי מנדלבליט והפרקליטות משיתוף פעולה עם "ידיעות", יהיה עליהם להימנע גם משיתוף פעולה עיתונאי עם אמצעי תקשורת מתחרים, כדי שלא ייפגע היחס השוויוני לכלל אמצעי התקשורת.

בתקופת משפטו של נמרודי הביאה השליטה של הנאשם באמצעי תקשורת דומיננטי לשיתוק מזיק של יחסי מערכת אכיפת החוק והעיתונות. אנחנו בדרך לשם פעם נוספת. הסכנה שמוזס ינצל את כוחו ואת השפעתו, שעליהם הוא מעיד בהקלטות, כדי להפעיל את הקו הביקורתי של העיתון נגד מערכת המשפט, על מנת להשפיע על ההחלטה אם להעמידו לדין ועל החלטות אחרות שיתקבלו בפרשת הקלטות, הופכת את שליטתו ב"ידיעות" להרת אסון.

לא ניתן להפקיע את "ידיעות אחרונות" מידיו של מוזס, אך הוא כבר גרם די והותר נזק לחוסנה של מערכת המשפט בישראל. אם העיתונאים ב"ידיעות אחרונות" רוצים לשקם את האמון של קוראיהם, הם צריכים לתבוע ממוזס להסיר את ידיו מהעיתון.

אל תצפו ממוזס לאקט אצילי של הרחקה עצמית ממוקד הכוח שהוא שולט בו. מוזס לא יוותר מרצונו על השליטה ב"ידיעות אחרונות", בדיוק כפי שנתניהו לא יוותר מרצונו על כיסא ראש הממשלה. לכן, לא די בהרחקת מוזס מעמדת העורך — הלחץ עליו חייב להגיע מהתאגדות גורפת של עיתונאים שיפעלו להקים חיץ אמין בין מוזס למערכת שעליה מושתת כוחו. אחת הדרכים היא להקים דירקטוריון שינווט את העיתון ושיורכב מדירקטורים חיצוניים בעלי ניסיון עיתונאי וכלכלי, שייבחרו לתפקידם על ידי העיתונאים ועל ידי נציגי ציבור כדי להבטיח את עצמאותם המוחלטת מהמו"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#