המסמך המפתיע שעלול להחמיר את מצבם של נתניהו ומוזס - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

המסמך המפתיע שעלול להחמיר את מצבם של נתניהו ומוזס

הממונה על ההגבלים פירסמה אתמול מסמך, המתאר את כוח המיקוח הגדול של איל תקשורת מול הרגולטור והשלטון ■ כיצד הדברים עשויים לסבך עוד יותר את נתניהו ומוזס - ולהעמיק את חומרת הפליליות של הפרשה

56תגובות
נוני מוזס בצאתו מחקירתו הקודמת, אתמול
עופר וקנין

בלי לנקוב בשמו ובלי להתכוון לכך, הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, מסמנת את מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, כאחד הגורמים הריכוזיים החזקים במשק. לא שלא ידענו את זה עד עכשיו, אבל טיוטת מסמך מדיניות חדש של הממונה, שפורסמה אתמול, ממחישה את המשמעות של כוח המיקוח של מוזס כלפי מקבלי ההחלטות במדינה.

את הטיוטה הפיצה הוועדה לצמצום הריכוזיות — גוף שהוקם מכוח החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (המוכר יותר כחוק הריכוזיות), ובראשו עומדת הממונה על ההגבלים. היא הופצה לקראת יום העיון השנתי של רשות ההגבלים, שמתקיים בשבוע הבא, ונועדה להגדיר לראשונה מהי "ריכוזיות כלל משקית". ההגדרה הזאת נחוצה משום שחוק הריכוזיות, שנחקק ב-2013, קובע כי מקבלי החלטות ישקלו שיקולי ריכוזיות כלל משקית לפני הקצאה של משאבים או זכויות חדשים במשק לחברות או לבעלי הון.

ב–2013 נהפכה ישראל לחלוצה עולמית ברגולציה של ריכוזיות כלל משקית בעקבות המלצותיה של ועדת הריכוזיות, שהובילה לחקיקה בנושא. הבעיה היא שהחוק אינו מסביר מהי בדיוק ריכוזיות כלל משקית.

טיוטת המסמך שפירסמה עתה הלפרין מאלפת, משום שחלקים ממנה כאילו נכתבו על מוזס — אף שהמסמך התגבש עוד לפני שהתפוצצה פרשת נתניהו־מוזס, והלפרין אינה, וגם לא היתה, במעגל שותפי הסוד של החקירה בשום צורה.

גם הפעם, נתניהו היה הראשון לזהות

הלפרין מציעה כי ריכוזיות כלל משקית תוגדר כ"רכישת כוח מיקוח כלפי קובעי המדיניות". המסמך מפרט מספר סממנים שמעידים על כוח של גוף או אדם מול קובעי המדיניות. אחת הדוגמאות המובהקות: "הפעלת לחץ על קובע המדיניות יכולה להיעשות גם באמצעות אחזקות בתחום התקשורת החדשותית. אחזקות אלה זוהו על ידי המחוקק כבעלות השפעה על הריכוזיות הכלל משקית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו
אמיל סלמן

מה שנתניהו זיהה מזמן, סוף־סוף מקבל ביטוי במסמך רגולציה רשמי. במסמך מוסבר: "התקשורת היא גם בעלת השפעה רבה על קביעת סדר היום הציבורי דרך בחירתה לדווח — או בחירתה לא לדווח — על נושאים מסוימים, או להציג אותם בצורה מסוימת".

לכן, "צירוף הדברים מלמד על כוחם של גופי התקשורת, המחזיקים בהם והגורמים המממנים אותם (גופי המדיה והפרסום), להשפיע על סדר היום של מקבלי ההחלטות ועל תוכן החלטותיהם".

הלפרין מציעה לקבוע כי אחד הסממנים של גוף, או אדם, המחזיק בכוח ריכוזי במשק תהיה אחזקה בכלי תקשורת. "שליטה או אחזקה משמעותית בכלי תקשורת המגיש לציבור חדשות ואקטואליה, עשויה להיחשב כלי משמעותי להגברת כוחו של שחקן כלפי קובע המדיניות. זאת מכוח השפעתה של התקשורת על עמדות הציבור ועל מקבלי ההחלטות", נכתב.

הממונה מסבירה: "החשש העומד בבסיס התזה לקיומה של ריכוזיות כלל משקית הוא הפעלת כוח מיקוח כלפי דרג קובעי המדיניות. קובעי המדיניות שכלפיהם עשוי להיות מופעל כוח המיקוח שאליו מתייחס מסמך זה, נמצאים הן בדרג המאסדר (הרגולטור המקצועי) והן בדרג הפוליטי (חברי כנסת וממשלה)".

מיכל הלפרין
אוליבייה פיטוסי

כדאי לשים לב לבעיה המובנית העולה מהמסמך: לבעלי כוח ריכוזי יש יכולת "לשבות" רגולטורים ולהשפיע עליהם, אבל מי שאמור לקבוע מיהם הגופים הריכוזיים ולשקול אם להעניק להם זכויות הם בעצמם רגולטורים, כמו הממונה על ההגבלים. בעלי הכוח הריכוזי יעברו עכשיו "לשבות" את הרגולטורים שמחליטים למי יש כוח ריכוזי.

כוחו של מוזס מעמיק את חומרת מעשיו

מהי תוצאת ההשפעה על הרגולטורים והפוליטיקאים? הדברים כאילו נכתבו על פגישת נתניהו־מוזס: "החלטות שונות שיתקבלו בתחומי פעילותו של אותו שחקן ייטיבו עמו על חשבון האינטרס הציבורי". למשל, "עשוי שחקן בעל כוח מיקוח להביא לרגולציה שמיטיבה עמו ביחס לשחקנים אחרים בענף, כדוגמת קביעת תקנים הנותנים עדיפות למוצר שהוא מייצר או קבלת מענקים מיוחדים מהמדינה. רגולציה המעניקה יתרונות שאינם נובעים מיעילות כלכלית לשחקן אחד על חשבון האחר, פוגעת בדינמיקה התחרותית של הענף וכן בעקרונות השוויון וההוגנות".

החומרה נובעת גם מכך ש"הטיה זו גדלה אף משום שפעמים רבות הציבור הרחב כלל לא מודע לצעדים שאותם שוקל קובע המדיניות להוציא אל הפועל, ולכן אינו משמיע בפניו את עמדתו".

חוקי התקשורת הקיימים מגבילים אחזקות צולבות באמצעי תקשורת. למשל, בעל שליטה בעיתון אינו יכול לשלוט בערוץ טלוויזיה. חוק הריכוזיות מרחיב זאת ומאפשר לרגולטורים להגביל הקצאת משאבים אחרים של המדינה למי שמחזיק באמצעי תקשורת. לדוגמה, בעלות על מדיום חדשותי צריכה להיות שיקול בהקצאת רישיונות לחיפושי גז.

למרות העיתוי המקרי של הפרסום, יכולה להיות לטיוטת המסמך השפעה חשובה על פרשת נתניהו־מוזס. התובנה כי השליטה באמצעי תקשורת היא שליטה שטמון בה כוח השפעה חריג על מקבלי החלטות יכולה להיחשב פן מחמיר בהתנהלותו של מוזס מול נתניהו, ולהעמיק את חומרת הפליליות של מה שנראה כמו ניסיון לשחד את ראש הממשלה. רשות ההגבלים למעשה מסבירה כעת למשטרה כי אין דין הצעת שוחד ממוזס — בעל כוח ריכוזי במשק — כדין הצעת שוחד ממי שאינו מחזיק בעיתון משפיע.

מהצד הנגדי של השיחה המוקלטת, אם במעשיו של נתניהו יש חשד לעבירה של הפרת אמונים, אזי הפרת אמון הציבור לטובת מי שיש לו גם כך כוח עודף מצדיקה יחס מחמיר מצד גורמי האכיפה. דווקא מול בעלי כוח ריכוזי חייבים משרתי הציבור לעמוד על המשמר. אם יתברר שנתניהו נכנע ושירת בדיוק את בעלי הכוח הריכוזי שמולם הוא אמור לשמור על אינטרס הציבור, יש פן מחמיר בהתנהגותו הפלילית לכאורה, ויש להחמיר עמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם