המחוזי חסם תביעות בישראל נגד חברות בינלאומיות שהואשמו בקרטל גלובלי - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחוזי חסם תביעות בישראל נגד חברות בינלאומיות שהואשמו בקרטל גלובלי

לפני שלוש שנים הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברות LG, שארפ ואחרות בטענה שתיאום מחירי מוצרים בחו"ל גרם נזק לצרכנים בישראל ■ אחרי שניהול התביעה בארץ אושר, המחוזי הפך את ההחלטה ■ עמותת הצלחה מתכננת לערער לבית המשפט העליון

תגובות
מסכי טלוויזיה בחנות למוצרי חשמל בקניון איילון
ניר קידר

פסק דין שניתן בבית משפט מחוזי מרכז בשבוע שעבר חסם את הדרך לתביעה ייצוגית נגד חמש חברות בינלאומיות שהואשמו בקרטל גלובלי בטענה שגם הצרכן הישראלי נפגע בעקיפין.

מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית תקדימית שהגישה בנובמבר 2013 עמותת הצלחה (התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת), באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, ענת מיוחס ואורי ברעם, נגד חמש חברות ענק זרות - שארפ, LG, סמסונג, AU Optronic, ו-Chi Mei, בטענה שגרמו בעקיפין נזק לצרכנים בישראל. לפי התביעה, הנתבעות הקימו קרטל בחו"ל, שבו העלו את מחירי הפאנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח, והקרטל גרם להעלאה של מחירי הטלוויזיות בישראל ובמקומות אחרים בעולם.

"במוקד תובענה זו עומד קרטל גלובלי שהתקיים בין הנתבעות ב-2001–2006 לפחות, ושביסודו תיאום מחירים רחב היקף של פנלים למסכים שטוחים מסוג LCD", כך נכתב בבקשה לתביעה ייצוגית, שאליה צורפה חוות דעתו של המומחה הכלכלי חנן שרון. הנזק נאמד ב-277 מיליון שקל.

במארס 2016 אישר השופט אבי פורג, בשבתו כרשם בבית המשפט המחוזי מרכז, לנהל את התביעה הייצוגית בישראל נגד רוב החברות. פורג קבע כי אף שהחברות מצויות בחו"ל, שהקרטל התרחש בחו"ל, ושלא הן שיווקו את המסכים - היתה לו השפעה כאן.

פורג ביסס את החלטתו החדשנית ומעוררת המחלוקת על התפישה שלפיה מדובר בתביעה בדיני הגבלים העסקיים. בתחום הזה קיימת גישה שלפיה מותר לפעול בכלים משפטיים נגד קרטל גם כשהקושרים בו מצויים בחו"ל, אם לקרטל היתה השפעה בישראל.

החברות הזרות שהוחלט נגדן ערערו על ההחלטה ובשבוע שעבר קיבל השופט רמי אמיר את הערעורים. השופט לא הכריע בשאלה אם יש הסדר מהותי מיוחד לדיני ההגבלים העסקיים שמאפשר את קיום התביעה בישראל, שכן הוא קבע שהתובעת כלל לא עברה את המשוכה הדיונית שדרושה, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, לצורך קביעה כי קיימת סמכות שיפוט בישראל על החברות הנתבעות.

לא די בקיומו של "נזק" בישראל

השופט אבי פורג
אתר בתי המשפט

תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי יש להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט כאשר "התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה". בית המשפט העליון קבע במקרים רבים כי מי שמבקש להגיש תביעה נגד מזיק השוהה בחו"ל חייב להוכיח כי כל רכיבי העוולה - המעשה, הנזק והקשר הסיבתי ביניהם - התרחשו בישראל ולא די בקיומו של "נזק" בישראל.

במקרה זה החברות נתבעות עצמן לא עשו כל מעשה בתחומי מדינת ישראל - לא תיאום מחירים, לא מכירה של פנלים לישראל ואפילו לא מכירה של מוצרים סופיים לישראל.

לכן, התובעת חיפשה עוגן אחר כדי לייחס לנתבעות מעשה בתחומי ישראל. ראשית היא טענה כי במכירת המוצרים הסופיים בישראל על ידי צדדים שלישיים, יש לראות כמעשה "המיוחס" לחברות הנתבעות מכיוון שכאשר הן עשו את ההסדר הכובל של תיאום מחירי הפנלים הן ידעו וצפו שהפנלים מיועדים לשילוב בתוך מוצרים סופיים וכי אותם מוצרים סופיים יימכרו בישראל ובכל העולם.

גם פורג וגם אמיר דחו את הטענה הזאת. "התובעת לא טענה, לא בתביעה הייצוגית ולא בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, כי מוכרי המוצרים הסופיים בישראל קשורים בדרך כלשהי לנתבעות - לא כשלוחים שלהן, לא כסוכנים שלהן, ולא בכל דרך אחרת. לפיכך, על יסוד מה ניתן לעשות 'ייחוס' כזה של פעולות של ראובן לשמעון? מהו הדין שמצדיק 'שיוך' כזה?", ציין אמיר.

הטענה החלופית של התובעת היתה כי "ההשפעה" בישראל של ההסדר הכובל של הנתבעות היא אחת מרכיבי "המעשה בישראל" של הנתבעות לצורך סעיף 500(7). כאן היתה לאמיר עמדה שונה משל פורג.

השופט רמי אמיר
אתר בתי המשפט

"גם אם נצא מהנחה כפולה, כפי שטוענת התובעת, שמבחן ההשפעה חל בדין ההגבלים העסקיים הישראלי ושהוא מתקיים בענייננו - עדיין צריכה התובעת לעבור את המשוכה של תקנה 500(7). אלא, כפי שציינתי, תקנה 500(7), כפי שהתפרשה בפסיקה המחייבת של בית המשפט העליון, מתירה עילת המצאה מחוץ לתחום, רק כאשר המעשה או המחדל נעשו בישראל, ולא די בנזק שאירע בישראל", כתב השופט אמיר.

אמיר קבע כי ההשפעה הנטענת על השוק הישראלי היא למעשה רק תוצאת הנזק וזה לא הופך אותה ל"מעשה או מחדל". זאת בניגוד לפורג שסבר כי הנזק בתביעה (ההשפעה) הוא אחד מרכיבי המעשה בעוולת ההסדר הכובל.

"הפסיקה מבחינה בין מעשה לבין נזק"

"למסקנה זו לא אוכל להסכים", כתב אמיר בהחלטתו וציין כי הפסיקה מבחינה בין מעשה לבין נזק. בהקשר של עוולת הרשלנות, למשל, הנזק אינו נחשב לאחד מרכיבי המעשה ואף נקבע בבית המשפט העליון כי אין לזהות בין השניים, לחבר ביניהם ולהסתפק בנזק שנגרם בישראל. לכן, אין אפשרות והצדקה לקבוע אחרת במקרה זה ולתת פרשנות אחת כאשר עילת התביעה היא ברשלנות ופרשנות שנייה כאשר עילת התביעה היא בהגבלים עסקיים.

השופט מסכם את פסק דינו בכך ש"אם מעוניינת המדינה להחיל את דיניה באופן כופה גם על צדדים זרים, ורואה בכך אינטרס משמעותי של המדינה לאפשר תביעה בישראל בכל מקרה כזה נגד צדדים זרים שמחוץ לתחום השיפוט - אזי היא צריכה לקבוע לשם כך הסדר הולם ומיוחד בחוק או בתקנות גם בקשר להטלת סמכות השיפוט על אותם צדדים זרים.

"ומהכלל אל הפרט, אם נניח, כטענת התובעת, שחוק ההגבלים העסקיים חל על קרטליסטים זרים שלא עשו דבר בישראל, וזאת מכוח כלל ברירת דין מיוחד, המבוסס על מבחן ההשפעה, ואם המדינה מעוניינת לאפשר בכל מקרה הגשת תביעות אזרחיות בישראל, מכוח החוק הישראלי, נגד כל אותם קרטליסטים זרים - אזי יש לפעול ולהסדיר זאת גם במישור הדיוני. ניתן היה להתקין תקנה מיוחדת, שתתייחס להמצאה מחוץ לתחום השיפוט כשעילת התביעה היא בהגבלים עסקיים".

את AU Optronic ייצגו עורכי הדין אורי שורק ומירב עבאדי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'; את LG ייצגו עורכי הדין נדב ויסמן, עדי פרמדר, אדם שפירא ורותם גלעד ממשרד מיתר; את צ'י מאי ייצגו עורכי הדין ירון רייטר, דנה אמיר, אלון סוקניק וגיא שגיא ממשרד עמר, רייטר ג'אן; ואת שארפ ייצגו עורכי הדין חגי דורון, אוריאל פרינץ וגיתית לוין־גרינברג ממשרד ש. הורוביץ.

מעמותת הצלחה נמסר כי הם לומדים את ההחלטה ובכוונתם לערער עליה לבית המשפט העליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#