הפתעה לא נעימה: זה מה שכדאי ללמוד מהישראלית שגילתה שהיא חייבת כסף לרשויות המס בארה"ב

ארה"ב יכולה לדרוש מס גם מיורשיו של מי שלא היה מעולם אזרח או תושב בה, אפילו אם אלה מניות של אפל או דירה להשקעה בפלורידה ■ עו"ד מונטי סילבר מסביר מהו המחיר של ויתור על הגרין קארד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נדל"ן בקולורדו, ארה"ב
נדל"ן בקולורדו, ארה"בצילום: Bloomberg

אזרחות אמריקאית היא מעמד נחשק בעבור צעירים ישראלים רבים, אבל ר', צעירה מגבעתיים, גילתה שהיא גם עשויה להביא עמה כאב ראש לא קטן.

ר' קיבלה בילדותה אזרחות אמריקאית מכוח אזרחותו של אביה, אבל מעולם לא התגוררה בארה"ב. היא מחזיקה חשבון עו"ש ותיק בבנק הפועלים, ובאחרונה ניגשה לסניף של הבנק כדי לפתוח חשבון נוסף — הפעם חשבון משותף עם בן זוגה. "אחרי שביקשו ממני את תעודת הזהות, הדבר הראשון ששאלו הוא אם יש לי עוד אזרחות", היא מספרת. "אמרתי בתמימות 'כן, יש לי אזרחות אמריקאית' — ולא ידעתי מה מחכה לי. השלב הבא היה שבבנק הבהירו לי שאני צריכה למלא טפסים, ובין השאר אני צריכה מספר ביטוח לאומי (Social Security) ומספר דרכון אמריקאי. ניסיתי להסביר להם שמעולם לא הונפק לי מספר ביטוח לאומי, אבל לא היה עם מי לדבר".

ר' הבינה שלא תוכל לפתוח את החשבון באותו יום. היא התכוונה לטפל בעניין כשתתפנה לכך, וכעבור כמה ימים ניגשה לסניף אחר של הבנק בעניין אחר — כדי לאסוף פנקס צ'קים שהזמינה בחשבון הקיים שלה. שם ציפתה לה הפתעה חדשה ולא נעימה: התברר לה שפקיד הבנק עידכן גם בפרטי החשבון הזה כי היא אזרחית אמריקאית, ומכיוון שלא מסרה את הפרטים הנדרשים, החשבון שלה נחסם. בבנק סירבו למסור לה את פנקס הצ'קים, ומאז, במשך כחודש, היא אינה יכולה לבצע פעולות בחשבון, כמו משיכת מזומנים בכספומט. תחנוניה לפקידי הבנק לא הועילו: הם דרשו את מספר הביטוח הלאומי האמריקאי של ר', שאינו קיים.

ר' גילתה כי כדי שיונפק לה מספר, עליה לפנות לקונסוליה האמריקאית, וכי השירות ניתן בירושלים בלבד. היא נדרשה להמתין שבועיים לפגישה קצרה בקונסוליה, שבה הציגה את תעודת הלידה שלה ומסמכים נוספים, כמו תעודת סיום הלימודים שלה באוניברסיטת תל אביב, שנועדו להוכיח כי חייתה במשך השנים בישראל. בתום הפגישה היא קיבלה אישור זמני, אבל כזה שאינו כולל את מספר הביטוח הלאומי. מספר כזה, אמרו לה בקונסוליה, יונפק לה רק בתוך ארבעה עד שישה חודשים.

בינתיים, בבנק לא אישרו לה לעשות פעולות בחשבון על סמך האישור הזמני, ומסרו לה כי ועדה מיוחדת שתתכנס בקרוב בעניין "אזרחים אמריקאים" תחליט גם לגבי המקרה שלה.

המקרה הזה, שהתרחש באחרונה, ממחיש את ההשפעות של הסכם FATCA לחילופי מידע בין רשויות המס של מדינות, שעליו חתמה ישראל עם ארה"ב לפני כמה שנים. מדובר בחוק שנחקק בארה"ב, ומחייב בנקים בעולם, ובהם את הבנקים בישראל, לדווח על חשבונות ונכסים של לקוחות אמריקאים — גם בבנקים ומוסדות פיננסיים שאינם אמריקאיים. ההוראה מחייבת לדווח על שמות בעלי החשבונות, כתובותיהם והסכומים המופקדים בחשבונותיהם.

לפני כשלושה חודשים, התחילה רשות המסים הישראלית לדווח למקבילתה האמריקאית (IRS) על חשבונות פיננסיים בישראל של אזרחים אמריקאים ומחזיקי גרין קארד (תעודה רשמית המזהה אזרח זר כאזרח קבוע של ארה"ב, ומאפשרת לו לעבוד בארה"ב ולהיכנס אליה ללא ויזה). הדיווח מישראל התחיל בעקבות תיקון חקיקה שהתקבל בכנסת הקיץ, במטרה ליישם את הסכמי FATCA.

כמתואר

לאחר כניסת התיקון לתוקף בתחילת אוגוסט, נדרשו הבנקים להודיע ללקוחות הרלוונטיים על הדרישות החדשות מהם. חלק מהלקוחות קיבלו הודעות מהבנקים עוד לפני כן. מי שלא קיבל עד כה את המכתב, אף שהוא עומד בקריטריונים, כנראה חלף מתחת לרדאר של הבנקים הישראליים, שלא זיהו אותו כאזרח אמריקאי או מחזיק גרין קארד.

מי שלא הגיש דו"ח שנתי עלול לקבל קנס

עו"ד מונטי סילבר ממשרד איתן מהולל שדות, המתמחה במיסוי אמריקאי (ועבד בעברו ברשות מס ההכנסה האמריקאית), מסביר כי חובת הדיווח על חשבונות בנקים חלה על מי שמחזיק יותר מ–10,000 דולר בחשבונות בנק מחוץ לארה"ב. בפועל, מי שמחזיק בפחות מ–50 אלף דולר בחשבון בנק בישראל והוא בעל אזרחות או גרין קארד אמריקאיים — כנראה לא יעורר עניין רב אצל רשויות המס האמריקאיות. אבל מי שחשבונו תפוח יותר, ולא הגיש עד כה דיווחים שנתיים למס ההכנסה האמריקאי, חשוף כעת לדרישה לתשלום קנס של 27.5% על הסכום הגבוה ביותר שהיה לו בבנק בשש השנים האחרונות. במקרים מסוימים, הקנס יכול להיות גם גבוה יותר.

בהקשר הזה, חשוב להבין כי בניגוד לשיטה הקיימת בישראל ובשאר העולם, על אזרח אמריקאי חלה חובה לדווח על חשבונות בנק מחוץ לארה"ב וכן על הכנסתו העולמית גם אם אינו תושב ארה"ב. לכן, כל מי שמחזיק באזרחות אמריקאית או בגרין קארד — ויש לפי הערכות כמה מאות אלפי אנשים כאלה בישראל — מחויב להגיש דו"ח על כלל חשבונות הבנק שלו מחוץ לארה"ב וכן דו"ח שנתי על הכנסות למס הכנסה האמריקאי.

חובת הדיווח חלה גם אם מדובר במורה שחי מחוץ לארה"ב ומשתכר 5,000 שקל בחודש, גם אם אין לו כל רכוש או השקעות בארה"ב וגם אם לא התגורר או ביקר בארה"ב ב–20 השנים האחרונות. החובה הזאת חלה גם על עובדים בשכר נמוך (יש רף שנתי מינימלי לאדם, של כ–10,000 דולר הכנסות לשנה), והוא תקף גם לגבי מי שיש להם אזרחות בזכות הוריהם או מי שקיבלו גרין קארד לפני 20 שנה, והוא כבר לא בתוקף.

עם זאת, בהתאם לאמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב, והיות ששיעורי המס בישראל בדרך כלל גבוהים יותר מבארה"ב — אותו אזרח אמריקאי או מחזיק גרין קארד ישלם את המס בישראל תחילה, ויקבל זיכוי ממס בארה"ב. כלומר, חובת הדיווח אמנם בעייתית בפן הביורוקרטי, אבל לא בהכרח בפן המיסוי.

בהקשר הזה, סילבר מציין כי אזרח אמריקאי או מחזיק גרין קארד שעובד כעצמאי בישראל (ולא התאגד באמצעות חברה) יהיה חייב בארה"ב בתשלומי ביטוח לאומי בשיעור של כ–15%, מהשקל הראשון שהוא מרוויח. במקרה הזה, כל עוד אותו עצמאי לא התאגד דרך חברה — תשלום המס הוא דרקוני, ואין אמנת מס לביטוח לאומי שמאפשרת פטור מתש­לום זה.

מונטי סילבר. כל מי שמחזיק באזרחות או בגרין קארד — חייב לדווח על הכנסותיו
מונטי סילבר. כל מי שמחזיק באזרחות או בגרין קארד — חייב לדווח על הכנסותיוצילום: אייל טואג

התפוצצות פרשת UBS שינתה את הכללים

בעבר, הדיווח לארה"ב על חשבונות בנק היה וולונטרי — אך התפוצצות פרשת UBS, שחשפה כי עשרות אלפי אמריקאים מחזיקים כספים לא מדווחים בבנק השווייצי — הביאה את שלטונות ארה"ב להבין שרוב האנשים אינם מתנדבים לחשוף את החשבונות שלהם. לכן, האמריקאים חוקקו את FATCA, המחייב בנקים זרים להעביר את המידע.

יישומו המלא של החוק נמשך כמה שנים, ואפשר להניח שמי שחייבים בדיווח והיו מעוניינים להישאר מתחת לרדאר של רשויות המס האמריקאיות עשו פעולות כדי לא להשאיר כספים רבים בחשבון הבנק שלהם. חלק מהבנקים הישראליים דרשו מאזרחים זרים שמחזיקים בפחות מ–50 אלף דולר לסגור את חשבונם, כדי לא להיקלע ל"אזור לא מדווח", שיכול לסבך את הבנקים עם הרשויות האמריקאיות.

מי שעד כה לא דיווחו לרשויות ארה"ב על חשבונותיהם בישראל יכולים לפעול בהליך של "גילוי מרצון" (Steamlined Procedures) שמפעיל IRS. הם יצטרכו להגיש דו"חות רטרואקטיביים על הכנסותיהם בשלוש השנים הקודמות (ולשלם את חבות המס, אם יש כזאת); פירוט של היתרות בחשבונות הבנק שש שנים לאחור; ותצהיר על תום לב. אם יימצא שהיתה להם כוונה להסתיר הכנסות, הם ישלמו קנס על השווי הגדול ביותר שנצבר בחשבונות שלהם בשנים האחרונות. אם לא יימצא שהיתה להם כוונה לרמות את הרשויות האמריקאיות, הם לא ישלמו קנס, ויקבלו חסינות מהליך פלילי נגדם. מי שינקוט הליך כזה צפוי לשאת לא רק בעלויות של מסים וקנסות אפשריים — אלא גם בשכר טרחה לבעל מקצוע שיסייע בהליך (יועץ מס, עורך דין או רואה חשבון).

סילבר מציין כי אין קשר בין שלטונות ההגירה למיסוי. כלומר, ר', שלא עמדה בחובות הדיווח השנתיים שלה, אינה צריכה לחשוש שיעצרו אותה בכניסה לארה"ב. כשמחליטים לפתוח בהליך פלילי נגד אדם בהקשר של מיסוי, צריך ליידע אותו קודם לגבי ההליך, ולא ניתן לעכב אותו בכניסה לארה"ב. עם זאת, אם יש לאדם נכסים בארה"ב, ייתכן שיוחלט לעקל אותם.

כמתואר

רכישת נכס בארה"ב חושפת למס ירושה

ישראלים רבים בחרו בעשור האחרון להשקיע בנדל"ן בארה"ב על רקע מחירי הדיור שם, שקרסו במשבר של 2008. הריבית הנמוכה דוחפת משקיעים לחפש השקעות בחו"ל עם תשואה מקסימלית, והאשראי הזול בשווקים יוצר תנאי מימון נוחים.

מה שישראלים רבים אינם יודעים הוא שרכישת הנכס בארה"ב חושפת אותם למס ירושה בארה"ב. אם הנכסים שצבר אדם בארה"ב יהיו שווים יותר מ–60 אלף דולר בעת מותו, הרשויות האמריקאיות צפויות לדרוש מס ירושה של 10%–40% על כל דולר מעל 60 אלף דולר — גם אם המנוח כלל אינו אזרח אמריקאי, ואפילו אם מעולם לא ביקר בארה"ב.

גם ניירות ערך אמריקאיים (של חברות שהתאגדו בארה"ב) נחשבים לצורך זה. מי שמחזיק בהם, או בשילוב שלהם עם נכסים אחרים, בשווי של יותר מ–60 אלף דולר, חשוף למס ירושה עם מותו — ולא משנה מהי האזרחות או התושבות שלו. לא מעט ישראלים משקיעים במניות של חברות אמריקאיות כדי לגוון את תיק ההשקעות שלהם (אפילו בנק ישראל עושה כך ביתרות המט"ח שלו), ודווקא אלה שאינם מנהלים השקעות במיליוני דולרים, ולכן אינם עושים תכנונים מורכבים כדי למנוע חשיפות מס, צריכים לשים לב לכללים האמריקאיים.

סילבר מציין כי באחרונה נתקל במקרה שבו ישראלית שילמה לרשויות המס בארה"ב 200 אלף דולר בגלל נכס של אביה בארה"ב. הוא הוסיף כי מס הירושה חל גם על יצירות אמנות, תכשיטים וכסף מזומן בכספות שמוחזקים בארה"ב, אך לא על מזומנים בחש­בו­נות בנק אמריקאיים.

גם כשהגרין קארד אינו בתוקף — חובה לדווח

המיסוי מסתבך והולך כשמדובר באנשים שאינם מתגוררים בארה"ב, יש להם הון כלל עולמי רב, והם אזרחים אמריקאים או מחזיקים גרין קארד. מחזיקי גרין קארד חייבים בדיווח לרשויות גם אם הגרין קארד אינו בתוקף, אף אם לא נעשו מאמצים לחדשו. לצורכי מס, גרין קארד יישאר רל­וונ­טי לעולם, אלא אם המחזיק בו יעשה מהלך אקטיבי לביטולו.

סילבר מסביר כי מי שמבטל את הגרין קארד שלו עשוי להידרש לשלם מס יציאה של 15%–20% על הרווח הרעיוני ממכירת הנכסים (הכלל עולמיים) בעת הביטול, הנובע מעליית השווי שלהם (לרוב — מאז מועד הקנייה). המס נגבה אם רווח זה גבוה מ–600 אלף דולר, אבל רק בהתקיים תנאי אחד לפחות מתוך שלושה: אם למחזיק הגרין קארד יש נכסים בשווי גבוה מ–2 מיליון דולר (בכל העולם); אם בחמש השנים האחרונות הוא שילם מס בארה"ב בסך ממוצע של כ–150 אלף דולר בשנה לפחות; או אם לא מילא את החובות להגשת דו"חות מס בחמש השנים האחרונות לפני בקשת ביטול הגרין קארד.

עם זאת, גם מי ששווי נכסיו גבוה מ–2 מיליון דולר יכול להיות פטור ממס יציאה בעת הוויתור על גרין קארד, אם הוא מחזיק בגרין קארד פחות משמונה שנים מתוך 15 השנים שלפני הוויתור.

השאלה אם לאותו אדם כדאי לוותר על הגרין קארד שלו היא כבר מורכבת יותר, ותלויה בשיקולים אישיים, למשל אפשרות עתידית לעבוד בארה"ב. החיסרון בשמירה על הגרין קארד הוא שהמחזיק בו יהיה חייב בדיווחים שנתיים למס ההכנסה האמריקאי — ושרשות המסים בישראל תדווח לארה"ב על חשבונות הבנק שלו.

נכסים בארה"ב שערכם גבוה מ–60 אלף שקל חשופים בכל מקרה למס ירושה, אך מבחינת מסי הירושה על נכסים שאינם בארה"ב — אם מחזיק הגרין קארד אינו אזרח ארה"ב ואינו מתגורר בה (domicile), הוא לא יהיה חשוף למס ירושה על כלל נכסיו.

כמתואר

כך, מחזיקי גרין קארד שיכולים לוותר עליו בלי מס יציאה — אם מכיוון שאינם עומדים בתנאי ההון ואם מפני שעדיין לא חלפו שמונה שנים מיום קבלת הגרין קארד — צריכים להחליט מה ברצונם לעשות לפני שהפטור ממס יציאה יפסיק להיות רלוונטי עבורם.

בעלי אזרחות אמריקאית, גם כאלה שאינם מתגוררים בארה"ב, מתמודדים עם כללי מס ירושה שונים על נכסים שאינם בארה"ב. יורשיו של אזרח אמריקאי יהיו חשופים בעת מותו למס ירושה של עד 40% על ירושה שגדולה מ–5.4 מיליון דולר, גם אם היורשים אינם אמריקאים — מכיוון שמס הירושה האמריקאי חל על המוריש. לפי אותו כלל, אם מי שמוריש נכסים שאינם בארה"ב אינו אזרח אמריקאי, אבל היורשים אמריקאים — לא יחול מס ירושה.

הרף של 5.4 מיליון דולר חל על יחיד, ולא על בני זוג. כלומר, אם שני בני הזוג הם אזרחים אמריקאים הם יכולים ליהנות, בתכנון נכון, מפטור של עד 10.8 מיליון דולר. המס חל גם על מתנות, כך שאותו אזרח אמריקאי אינו יוכל להעביר בחייו את הנכסים לילדיו בלי לשלם עליהם מס של 40%. אם הוא יהיה מעוניין לוותר על אזרחותו, הוא יחויב במס יציאה — ובמקרה כזה ניתן יהיה להשתחרר ממס היציאה רק באמצעות תכנוני מס מורכבים (כמו נאמנויות).

מי שהונו אינו גדול מ–2 מיליון דולר (כך שמס יציאה לא יחול עליו) ומעוניין לוותר על האזרחות והדרכון האמריקאיים שלו, יידרש לשלם על ההליך כ–2,400 דולר, ולהגיש דו"חות מס חמש שנים לאחור, אם לא הגיש.

עלייה לישראל יכולה להשתלם כלכלית

סילבר — שהוא אזרח אמריקאי שעלה לישראל לפני 16 שנה, ואינו מתכוון לוותר על אזרחותו האמריקאית — מציין כי בעבור אמריקאים מבוגרים שיצאו לפנסיה, עלייה לישראל יכולה להשתלם כלכלית. הוא נותן לדוגמה את הוריו, שחיים בישראל ומקבלים בכל חודש קצבה מהביטוח הלאומי האמריקאי בסך אלפי דולרים.

את הקצבה מקבלים בני 67 ומעלה שעבדו לפחות עשר שנים בארה"ב, והיא יכולה להגיע — במקרה של מי שעבד כל חייו הבוגרים — ל–2,640 דולר בחודש. גם הביטוח הרפואי בישראל זול בהרבה לעומת בארה"ב, שבה עלות ביטוח רפואי יכולה להגיע לאלפי דולרים בחודש. "בגלל העלות הגבוהה, הרבה זקנים חיים בארה"ב בלי ביטוח רפואי", אומר סילבר.

אם לעולה האמריקאי יש נכסים בשווי גבוה בהרבה מ–5.4 מיליון דולר, ייתכן שישתלם לו לוותר על האזרחות האמריקאית (במחיר של מס יציאה) — מפני שכך יהיה פטור ממס ירושה בשיעור של עד 40%. כדי שהנכסים בארה"ב יהיו פטורים ממס ירושה, יהיה עליו למכור אותם לפני מותו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker