צו כינוס לנכסיו של פישמן: "דמו אינו סמוק מדמו של חייב אחר" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צו כינוס לנכסיו של פישמן: "דמו אינו סמוק מדמו של חייב אחר"

עו"ד בנקל, שמונה על ידי בית המשפט למנהל מיוחד, יגיש את הדו"ח הראשון בעניין נכסיו של פישמן עד 11 בינואר ■ הוא יבצע חקירות מטעמו בעניין הנכסים ויבדוק את החבות לרשות המסים

22תגובות
אליעזר פישמן
עופר וקנין

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, הורה היום על צו כינוס לנכסיו של איש העסקים אליעזר פישמן, וקבע כי עו"ד יוסי בנקל ימונה למנהל המיוחד לנכסיו. בנקל, מייסד ושותף במשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות', יגיש דו"ח ראשון לבית משפט עד 11 בינואר 2017. כמו כן, השופט הטיל על פישמן צו עיכוב יציאה מהארץ.

לפישמן עשרה נושים, בהם רשות המסים והבנקים הפועלים, דיסקונט, מזרחי, לאומי, אגוד ומרכנתיל דיסקונט. החובות של החברות הפרטיות של פישמן לבנקים ולגופים הפיננסיים מוערכים ב–4.5 מיליארד שקל, כשרוב החוב מיוחס לבנקים הפועלים ולאומי.

רוב הבנקים שיש להם שעבודים אישיים של פישמן כבר פועלים למימושם באמצעות כונסי נכסים מטעמם. החובות שאינם משועבדים נאמדים ב–1.8 מיליארד שקל, וזהו הסכום שנדון בתיק פשיטת הרגל. פישמן הציע באחרונה הסדר נושים שבו הוא ישלם לנושיו כ–85 מיליון שקל. לפי ההסדר שהציע, 4 מיליון שקל מתוכם יגיעו מהתמורה (הגבוהה בהרבה) שיקבל עבור הבית שבו הוא מתגורר בסביון עם רעייתו טובה, שיימכר בתוך כארבע שנים.

אורנשטיין: "זה מחיר של בית משפט"

כדור השלג המשפטי התחיל להתגלגל באוגוסט, ביוזמת רשות המסים, לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור של פישמן על פסיקת בית המשפט המחוזי ביחס לשומת המס שהגיש ל–2006, ולא איפשר לו לקזז הפסדי הון כנגד רווחי הון שהיו לו כתוצאה ממכירת מניות. יום לאחר מכן, הגישה רשות המסים בקשה לפשיטת רגל נגד פישמן בגלל חוב הנאמד ב–196 מיליון שקל. לאחר מכן ביקשו גם הבנקים, שעד אותו שלב נמנעו מלהגיש בקשה לפשיטת רגל נגד פישמן, להצטרף להליך.

כבר בדיון שנערך בתחילת ספטמבר ציין אורנשטיין כי בתיק זה אין מחלוקת בדבר היותו של פישמן חדל פירעון, ונראה שהתקיים מעשה פשיטת רגל. פישמן ביקש להעביר את התיק לגישור בפני השופטת בדימוס ורדה אלשיך והבנקים הסכימו לכך — אך רשות המסים סירבה ואורנשטיין דחה את הבקשה. לאחר שפישמן ביקש בסוף ספטמבר לגבש הסדר נושים, הסכים אורנשטיין לדחות את ההחלטה בעניין צו הכינוס ומינוי המנהל המיוחד עד היום.

בשבוע שעבר הגיש פישמן בקשה לבית המשפט להורות על כינוס אסיפת נושים, על מנת להצביע על הצעתו להסדיר את חובותיו באמצעות תשלום של 85 מיליון שקל. אורנשטיין אמר אתמול כי הבקשה בעייתית מבחינת הפרוצדורה, וכי אין בסמכותו לאשר או לא לאשר קיום אסיפת נושים. לדבריו, מבחינת בית המשפט, יהיה מקום להציע את ההסדר רק לאחר שיינתן צו כינוס וימונה בעל תפקיד.

"דמו של פישמן אינו סמוק מדמו של חייב אחר, ויש פרוצדורה בחוק שאומרת שאחרי צו כינוס, אחרי שימונה בעל תפקיד והוא יעשה חקירות מטעמו, אפשר להציע הסדר — ואז או שיש הסדר או שאין. אין יצור כלאיים כמו שאתם מבקשים ואין לזה תקדים", אמר היום השופט לעורך דינו של פישמן, שולי גולדבלט.

עו"ד יוסי בנקל
דן קינן

עו"ד גולדבלט טען בפני השופט כי כבר בשלב זה, ההליך המשפטי גורם לפגיעה בנכסיו של פישמן שעלולה להשפיע על יכולת החזר החובות שלו. הוא הביא כדוגמה את חברת מוניטין, בעלת השליטה בעיתון הכלכלי "גלובס". לדבריו, מרגע שהתקבלה בקשה לממש אחזקות בחברה, החלו לעלות טענות שונות של גורמים שקשורים בפעילותה — דבר שגורם לשחיקה בערך העיתון. "כל העכברים יוצאים מהחורים", אמר. גולדבלט הוסיף כי לפני הליך פשיטת הרגל, היתה לחברה הצעת מכירה טובה. "אלמלא התהליך הזה העיתון היה נמכר, והכספים היו נכנסים ומשיאים תמורה". גולדבלט נתן כדוגמה נוספת את חברת הדלק טן שבבעלותו של פישמן, שעומדת למכירה תקופה ארוכה.

על טענות אלה השיב אורנשטיין כי "אין ספק שמכירה ללא צו פירוק עדיפה, אבל אם כך יהיה — אני איאלץ לסגור את מחלקת הפירוקים בבית המשפט. זה מחיר של בית משפט. זה נכון בכל תיק. ברור שעדיף שכל עסק יימכר שלא במסגרת צו כינוס".

רשות המסים התנגדה להסדר הנושים שהוצע

רשות המסים הודיעה בשבוע שעבר כי היא מתנגדת להסכם שהציע פישמן, ואתמול הצטרפה להתנגדות נציגת כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר). בלית ברירה, עו"ד גולדבלט הסכים היום למתן צו כינוס ומינוי בעל תפקיד, שיבדוק בין השאר אם לפישמן יש חוב לרשות המסים. זאת, בעקבות בקשה בעניין שהגיש פישמן שלשום, שבה הוא טוען כי לפי הדו"ח למס הכנסה ל–2015 שהוגש אף הוא שלשום, רווח ההון שהיה לו ב–2006, שבגינו הוא חויב במס, מתקזז עם הפסד שנרשם ב–2015.

בסיום הדיון קבע אורנשטיין כי בהינתן מצבת החובות של החייב, כשאין די מקורות לפרוע את החובות ולאור ההסכמה של הצדדים, יינתן צו כינוס וימונה בעל תפקיד. "אין באמור כדי לקבוע מסמרות בשאלת החוב למס הכנסה, עניין שיתברר במהלך תיק פשיטת הרגל".

לאחר מתן צו הכינוס, נכסיו של החייב מועברים לפיקוחו של כונס הנכסים הרשמי. פישמן נדרש להגיש לכנ"ר דו"ח שמפרט את מצב נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו בתוך שבועיים. כמו כן, הוא ישלם לקופת הכנ"ר 15 אלף שקל בחודש.

הנושים לא הסכימו ביניהם על זהות המנהל המיוחד שיתמנה, ולכן אורנשטיין מינה את עו"ד בנקל - שאף אחד מהצדדים לא ביקש למנותו. "בעל התפקיד יבחן את הצעת ההסדר של החייב, יערוך את הבדיקות הדרושות על פי דין ובכפוף לאמור תתכנס אסיפת נושים. זאת ייעשה בהקדם האפשרי, על מנת להחיש את אישור ההסדר ככל שניתן. החייב ישתף פעולה עם המנהל המיוחד וימציא לו את המסמכים הדרושים, כמו גם יתייצב לחקירה בפניו", קבע אורנשטיין.

אחת המשימות של בנקל תהיה לבדוק את הטענות של פישמן שלפיהן אין לו חוב לרשות המסים. פישמן הגיש שלשום בקשה דחופה לבית המשפט, שבה טען כי לפי הדו"ח למס הכנסה שהגיש שלשום ולאור הלכת הירשזון — כלל אין לו חובות למס הכנסה.

הלכת הירשזון היא קביעה דרמטית, שניתנה ברוב דעות בבית המשפט העליון בפברואר 2015, בעקבות ערעור מס שהגיש שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון. לפי הקביעה, ניתן במקרים המתאימים, כשהצדק מכתיב זאת, לקזז הפסדים חדשים כנגד רווחים משנים קודמות. מדובר בפסק דין של העליון שהיווה מהפכה של ממש בעולם המס בכל הקשור להתרת קיזוז הפסדים לאחור, והוא בעל השלכות רוחב מהותיות שמסבכות דרמטית את רשות המסים. בעניין הירשזון מתנהל דיון נוסף בעליון בפני שבעה שופטים, אך עדיין לא ניתן פסק דין. כלומר, הלכה זאת עדיין אינה חלוטה.

בדו"ח למס הכנסה ל–2015 מבקש פישמן לקזז את הפסדי ההון שנרשמו בדו"ח של 2015 כנגד רווחי הון שהיו לו ב–2006, באופן שמבטל את החוב למס הכנסה שבגינו הוגשה נגדו הבקשה לפשיטת רגל.

כלומר, פישמן טוען כי שומת המס ל–2006 בעצם נפרעה בזכות קיזוז ההפסדים של 2015. להודעה הדחופה שהוגשה לבית המשפט הוא צירף חוות דעת ממשרד עורכי הדין זיו שרון (שייצג את הירשזון בבית המשפט העליון), שלפיה הוא רשאי לקזז את הפסדי ההון מדו"חות 2015 כנגד הכנסתו החייבת ב–2006 על בסיס התנאים שנקבעו בהלכת הירשזון. זאת, אף שפסק דין של העליון אישר באוגוסט את חובו של פישמן לרשות המסים בגין שנת המס 2006.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#