הנזק התדמיתי של תיאורים מעוררי בחילה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנזק התדמיתי של תיאורים מעוררי בחילה

כלי תקשורת החפץ חיים לא היה מעיז לצטט את התיאורים של מוצרי טיבון-ויל כ"בשר המדיף סירחון בעל צבע ירוק", כפי שתיאר אותם מנכ"ל תנובה, אם אלו היו נאמרים בנסיבות אחרות. הנזק התדמיתי שגרם כתב ההגנה של תנובה לטיבון-ויל עולה על התועלת שתצמח לה אי פעם מהתביעה שהגישה

אין דבר החביב על יועצים משפטיים של כלי תקשורת כמו השורות "מכתב התביעה/הגנה/בקשה שהוגש לביהמ"ש עולה כי...". סעיף (13/5) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה מוחלטת לדברים הנאמרים תוך כדי דיון משפטי. נכרך אחריו סעיף (13/7) המתיר לתת דיווח הוגן של דברים שפורסמו תוך כדי דיון. ממשוואה זו יוצא כי דברים שנאמרו בדיון, או מופיעים בכתבי הטענות, מקבלים חסינות מוחלטת מפני תביעת דיבה.

נראה שתנובה והמנכ"ל שלה, אריק רייכמן, ניצלו סעיפים אלו בחוק בכתב ההגנה שהגישו לפני ימים ספורים לביהמ"ש המחוזי בת"א כנגד תביעת הדיבה שהגישה נגדם טיבון-ויל.

כלי תקשורת החפץ חיים לא היה מעיז לצטט את התיאורים המזוויעים של מוצרי טיבון-ויל, אם אלו היו נאמרים בנסיבות אחרות. והנה, מכל עיתון ואתר אינטרנט אנו למדים כי "בבתי המטבחיים של טיבון-ויל יוצר ושווק בשר רקוב הנגוע בחיידקים במידה כזו עד שעליו להיות מושמד. בשר מדיף סירחון בעל צבע ירוק, בשר טרף המתחזה להיות כשר ואף כשר חלק, בשר קפוא המתיימר להיות טרי ובשר שתוקפו פג". הקיבה מתהפכת למשמע תיאורים אלו של עורכי הדין של תנובה. מישהו יכול לקרוא את התיאורים האלו וללכת למחרת לקנות קילו בשר של החברה? המזל הגדול של טיבון-ויל הוא שלכתבות המשפטיות בעיתונים הכלכליים אין רייטינג גבוה בקרב משקי הבית. אחרת, ביום שלאחר הגשת כתב ההגנה של תנובה כבר היתה החברה מפסידה הרבה יותר מהסכום שתבעה בתביעת הדיבה. אולם ראשי טיבון-ויל אינם יכולים להתנחם בכך, שכן המילים שהופיעו בכתב ההגנה של תנובה מקבלות חסינות אל זמנית והן עלולות להופיע גם בעתיד בכתבות הנגישות יותר לקורא המשפחתי הממוצע.


תיאורים מגרי הקאה

נראה שכבר בשלב זה הנזק התדמיתי שגרם כתב ההגנה של תנובה לטיבון-ויל עולה על התועלת שתצמח לה אי פעם מהתביעה שהגישה, גם אם תזכה. שכן מהו פיצוי כספי, שיתקבל במקרה הטוב בתוך 3 שנים (ללא ערעורים), מול התיאורים מגרי ההקאה שהצמידה תנובה למוצרי טיבון-ויל בתודעה הציבורית.

לא מפליא איפוא שישנם רבים הנרתעים מפני הגשת תביעת דיבה. הרי ההליך המשפטי מספק לצד הפוגע - הנתבע - את האפשרות להמשיך ולהכפיש את התובע, בצורה אגרסיווית הרבה יותר, רק שהפעם עם תעודת ההכשר של חוק איסור לשון הרע. את הפתרון למצב הבעייתי שיוצר החוק ניסה בעבר עו"ד דן אבי יצחק למצוא בהוראותיו של סעיף 21 לחוק, המאפשר לביהמ"ש למנוע פרסום של הדיונים וכתבי הטענות. אבי יצחק הגיש בעבר תביעת דיבה שכללה את מרבית כלי התקשורת, וטען כי כתבי ההגנה מנוצלים לצורך פרסום דיבה נוספת, שכן כלי תקשורת אשר ביד אחת כותב את טענות ההגנה ובידו האחרת יכול לפרסם דברים מתוך כתב ההגנה בחסינות מוחלטת, עלול לנצל כוח זה.

בית המשפט העליון, בדעת רוב, קבע כי רק במקרים נדירים ניתן יהיה למנוע פרסום מוקדם של כתבי טענות או אמירות אחרות מתוך אולם בית המשפט, ובחר לקדש את עקרון פומביות הדיון וחופש הביטוי על פני הפגיעה בשם הטוב. על כן נראה כי לא יהיה מנוס, לעיתים, מלנסות ולהיכנס בחריץ הדק כשערה שדרכו ניתן להגיש תביעות דיבה גם על דברים המהווים חלק מהדיון המשפטי. כלומר, למרות סעיף (13)5) להגיש תביעת דיבה.

ייאמר שלא מדובר במתן פרשנות שונה לסעיף זה בחוק. כמעט ובלתי אפשרי כיום להגיש תביעות דיבה על התבטאויות שהן חלק מההליך המשפטי. אולם במקרים חריגים שבהם "הרשעות בהטחת דברי העלבון גלויים לעיני כל" (כדברי בית המשפט המחוזי בת"א בעניין טרינין), ניתן לתבוע גם בגין דברים שמופיעים בכתב טענות. אף שסוגיה זאת טרם הגיעה לביהמ"ש העליון, בשלושה מקרים הביע בית המשפט המחוזי את דעתו כי במקרים קיצוניים ניתן להגיש תביעת דיבה על דברים שהם חלק מההליך המשפטי.

הניסוחים האלימים בכתב ההגנה והמניע הכלכלי, לכאורה, של תנובה בפגיעה במוניטין של טיבון-ויל, מצטברים לכדי תחושה מאד לא נוחה. אם כל מילה שנכתבה בכתב הטענות של תנובה נכונה, אז דבר לא יכול לעזור לטיבון-ויל ולצרכנים שאכלו בשר ירוק, אך אם הדברים שנכתבו הם מוגזמים, מטעים או שקריים, כתב ההגנה של תנובה הוא מאד שחור, כזה שהזדון והרשעות בו עשויים לגרום לביהמ"ש לעשות תקדים משפטי על גבה של תנובה.


הכותב מתמחה בדיני תקשורת ומחשבים וחיבר את הספר "דיני הגנת הפרטיות"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#