נוחי דנקנר בדרך לכלא: נידון לשנתיים מאסר בפועל; "לא מעידה חד פעמית" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נוחי דנקנר בדרך לכלא: נידון לשנתיים מאסר בפועל; "לא מעידה חד פעמית"

שותפו של דנקנר, איש ההון איתי שטרום, נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל ■ השופט כבוב: "מידת הפגיעה של הערכים שנפגעו היא גדולה. במקרה הזה מדובר בהצעה של 321 מיליון שקל נגועים במרמה"

96תגובות
נוחי דנקנר יוצא מבית המשפט
עופר וקנין

אף שריר בפניו של איש העסקים נוחי דנקנר לא זע במשך 30 הדקות שבהן קרא השופט חאלד כבוב את גזר דינו. היום היתה הפעם האחרונה שבה התייצב דנקנר באולמו של כבוב בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וכמו בחודשים הארוכים שבהם התנהל המשפט הפלילי נגדו, גם הפעם הוא לא הסגיר את תחושותיו. ביציאה מהאולם הוא סירב להגיב לכלי התקשורת הרבים שהקיפו אותו. אפשר להגיד שעידן נוחי דנקנר הגיע אתמול לסיומו — הכמעט סופי ומוחלט, אם לא מביאים בחשבון את הערעור שבפתח. איש העסקים ששלט במשק הישראלי צפוי לרצות עונש של שנתיים מאסר.

השופט כבוב גזר אתמול על דנקנר, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. על איש שוק ההון איתי שטרום, שותפו לעבירה, גזר כבוב שנת מאסר אחת, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 500 אלף שקל. שני המורשעים ביקשו מהשופט עיכוב ביצוע של גזר הדין, שכן בכוונתם להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

כבוב קרא את גזר הדין במשך דקות ארוכות, ושיתף את הנוכחים שישבו בדממה בלבטים שליוו אותו בעת כתיבתו. "לא בלב קל יורה בית המשפט על הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על נאשם בפלילים, וקל וחומר על נאשם לא צעיר בימים, נעדר כל עבר פלילי, שהסתבך בביצוע עבירות על רקע קשיים בניהול עסקיו, קשיים שבעטיים נקלע למצוקה שהובילה אותו לילך בדרך לא חוקית בניסיונו לצאת ממצוקה זו ואולי להציל את פרויקט חייו", אמר.

על פרויקט חייו של דנקנר — חברת אי.די.בי שאותה איבד וגם היא הורשעה בפלילים — גזר כבוב קנס של 250 אלף שקל. על חברת ISP (קלוס טריידינג) של שטרום גזר כבוב קנס של 150 אלף שקל.

אחד משיקוליו המרכזיים של כבוב בגזר הדין הוא הרתעת הרבים. לדבריו, "בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות ניירות ערך בפרט, בייחוד נוכח הפגיעה בערכים המוגנים וכדי למגר במידת האפשר את התופעה של עבריינות בשוק ההון, יש לתת לאינטרס של הרתעת הרבים את המשקל המתחייב". פסק הדין שכבוב בחר לצטט בעניין זה הוא דווקא הערעור הפלילי של בן דודו של נוחי דנקנר, דני דנקנר, בפרשת בנק הפועלים והבנק הטורקי פוזיטיף.

כבוב הביא מדבריו של השופט אליקים רובינשטיין, שכתב כך במקרה של דני דנקנר: "עונש הרתעתי נועד להרתיע לא רק את המערער עצמו בלבד במבט לעתיד, אלא לא פחות את הרבים, ובעיקר את המכהנים בתפקידים בכירים בתאגידים, לבל ימעלו אלה באמון שניתן בהם. דווקא כלפי אנשים נורמטיביים בבסיסם המתכננים את מעשיהם, אולי יכלול ה'תכנון' גם את הסיכון שבהעמדה לדין".

"דנקנר התגייס באופן טוטאלי למשימה"

נוחי דנקנר יוצא מבית המשפט, אחרי ההחלטה לשלוח אותו לשנתיים מאסר בפועל
עופר וקנין

מתחם העונש ההולם במקרה זה נקבע על ידי כבוב לטווח של 20 עד 42 חודשים. לצורך הקביעה הוא דן בפגיעה בערך החברתי המוגן והנסיבות של ביצוע העבירות. לדבריו, מידת הפגיעה בערכי שוק ההון היתה חמורה ומשמעותית מאוד, בהתחשב בכמה שיקולים שנוגעים לנסיבות העבירה.

השיקול הראשון נוגע לאי.די.בי עצמה: "מדובר בחברת אחזקות ששלטה בעת הרלוונטית על חברות ריאליות שניהלו חלק משמעותי ביותר במשק הישראלי, והעבירות בוצעו על ידי מי שהיה באותם ימים הדמות המוכרת והמשפיעה ביותר במשק בכלל ובשוק ההון בפרט", הדגיש כבוב. לדבריו, מדובר בהצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך בסך 321 מיליון שקל שנגועות במרמה.

השיקול השני נוגע להיקף המעשים והריבוי שלהם: "אין מדובר במעידה חד־פעמית, אין מדובר באירוע אחד, אין מדובר בסכום כסף נמוך. מדובר במעשים שנעשו על ידי הנאשמים במהלך שלושה ימי מסחר, וקדם להם מפגש בביתו של דנקנר עם בעל שליטה בחברה ציבורית אחרת, שהביע רצון להשתתף בהנפקה, פגישה שבה נכח גם שטרום".
כבוב ציין כי מדובר בסכומים שמגיעים לכדי עשרות מיליוני שקלים, והוסיף כי באותה תקופה היה מצבה של אי.די.בי קריטי ונשקפה סכנה ממשית להמשך יכולתו של דנקנר לשלוט בה. לדבריו, דנקנר ראה בהנפקה זו ניסיון אחרון לחלץ את אי.די.בי מהקשיים שבהם היתה נתונה, וגם ניסיון קריטי להמשיך להחזיק בשליטה — והקים מעין חמ"ל כדי להבטיח את הצלחת ההנפקה. "דנקנר התגייס באופן טוטאלי להשלמת המשימה, גייס את כל נושאי המשרה בחברה ואת מנהליה על מנת לוודא את הצלחת ההנפקה, ודנקנר בעצמו התקשר לעשרות או אולי מאות מכריו כדי לשכנע אותם להשקיע בהנפקה", אמר כבוב.

השיקול השלישי נוגע לתחכום במעשים של דנקנר ושטרום וחלקם בביצוע העבירות: "דנקנר, בהיותו בעל השליטה באי.די.בי, שלט ביד רמה בפעילותה וניתב את הפעילות לפי צרכיו הרלוונטיים. דנקנר ניצל את כישרונו וקשריו כדי להסיט חלק מכספי ההשקעה בהנפקה המתוכננת אל רכישת מניות מחוץ לבורסה", פסק כבוב.

לדברי השופט, אין ספק כי אלה מעשים מתוחכמים של דנקנר ושטרום, תוך שימוש בכספים שהושקעו על ידי מי שגויסו להנפקה, אך הסכימו לבקשתו של דנקנר להסיט את השקעתם אל מחוץ לבורסה.

השיקול הרביעי מתייחס למידת הנזק שנגרם לקורבנות העבירה. לדברי כבוב, המעשים של דנקנר ושטרום היו מתוכננים היטב וקשים לחשיפה. "קשה לאמוד באופן מדויק את הנזק שנגרם למשקיעים מן הציבור, שהוטעו והולכו שולל על ידי דנקנר ושטרום בעצם הצגת תמונת המסחר המלאכותית שיצרו", אמר.

כבוב הדגיש כי דנקנר ושטרום פגעו במעשיהם בעיקרון היסוד הבסיסי של שוק הון יעיל והגון: "הנזק הוא בעיקרו נזק לאמון שיכול ציבור המשקיעים לתת לשוק ההון בישראל, כאשר במקרה זה אין מדובר בחברה אזוטרית וזניחה, אלא מדובר בחברת אחזקות ובבעל שליטה מהבולטים במשק בישראל, שהשפעתם על שוק ההון בישראל אינה מבוטלת".

השיקול החמישי והאחרון נעוץ בסיבות שהביאו את דנקנר ושטרום לבצע את העבירות, וכבוב הקדיש לניתוח מניעיהם חלק מגזר הדין. אשר לדנקנר, קבע כבוב כי "רצונו, שאיפותיו ומאוויו להציל את שליטתו באי.די.בי הביאו אותו במקרה זה לפעול מחד לגייס לכך כל גורם בשוק ההון ולהציע להם להשתתף בהנפקה (מעמד שדנקנר בעצמו העיד עליו שלא היה לו קל בכלל, הואיל ובפנייה זו היתה מעין בקשה אישית שהוא לא היה מורגל אליה), לגייס את כל אנשי המינהלה שלו, את כל מקורביו ומכריו לצורך הצלחת משימה זו, להפנות את כל זמנו ומרצו להבטחת הצלחת המשימה, לגייס מקורות כספיים שלו ושל משפחתו".

נוחי דנקנר ובנו עומר בבית המשפט
עופר וקנין

עם זאת, אמר כבוב כי מצד שני שאיפותיו להציל את החברה הביאו את דנקנר לפעול באופן אסור כדי להשפיע על שער המניה, כשהוא פועל בשיתוף עם שטרום.

בכל הנוגע לשטרום, כבוב ציין כי בתחילה הוא התקשה לקבוע את התמריץ שהניע אותו לפעול. ואולם לדבריו, ככל שנחשף לחומר הראיות בתיק נוכח לדעת כי רצונו של שטרום להתיידד עם דנקנר ולהציג בפניו את נכונותו לעמוד לרשותו בכל דרך ואמצעי — הם אלה שהובילו אותו להסתבכותו, שלא היתה אופיינית לדרכו והתנהלותו.

"דווקא עדויות האופי החריגות, יוצאות הדופן והמרגשות לגבי שטרום, שעל פיהן מדובר במי שפעל לכל אורך הדרך כדי לסייע לאחרים ונתן את כולו לצורך זה תוך העדפת עזרה לאחרים על פני האינטרס שלו, האירו בזרקור ברור יותר את המאפיינים באישיותו שהביאו אותו להסכים וליטול על עצמו סיכונים כה מרובים, גם תוך פעילות לא חוקית, במסגרת ניסיונו לסייע לדנקנר".

"גרסה שאינה עומדת במבחן המציאות"

במרכז הפרשה הפלילית שהגיעה לסיומה אתמול עומדת הנפקת מניות שביצעה אי.די.בי בפברואר 2012. המהלך זכה לכינוי "הנפקת החברים", שכן השתתפו בה חברים רבים ועשירים של דנקנר. דנקנר ושטרום הורשעו בכך שקודם להנפקה ביצעו הרצה של מניות החברה, במטרה להעלות את השווי שלהן וכך להגדיל את סכום הגיוס בהנפקה.

המשפט התחיל בעקבות חקירה סמויה שעליה הורה שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך. החקירה נהפכה גלויה בנובמבר 2012, אז הגיעו חוקרי הרשות לבתיהם של דנקנר ושטרום בהרצליה פיתוח ועיכבו אותם לחקירה. כתב האישום הוגש כמעט שנתיים מאוחר יותר, ביוני 2014. מאז התנהלו עשרות דיוני הוכחות ארוכים באולמו של כבוב. ביולי נתן השופט את הכרעת הדין, שבה הרשיע את השניים בעבירות תרמית בניירות ערך.

בהכרעת הדין, המשתרעת על 280 עמודים, נימק כבוב את הרשעתו וקבע כי "הראיות הנסיבתיות הרבות שעליהן הצביעה הפרקליטות הביאו אותי, ללא צל של ספק, למסקנה הגיונית אחת ויחידה: אין מדובר בהשקעה שנועדה לבניית פוזיציה כלכלית, אלא בתוכנית של שטרום, שבבסיסה רצון אמיתי וכן לסייע לדנקנר ולאי.די.בי. עם זאת, האופן שבו פעילות זו התבצעה אינו לגיטימי בלשון המעטה, והוא כרוך ושזור ברצון להשפיע על השער ועל מחזורי המסחר במניה".

איתי שטרום בבית המשפט
עופר וקנין

כתב ההגנה של דנקנר התבסס על כך שמדובר בהנפקה מיוחדת שבה השתתפו חבריו ומקורביו. הוא כלל התייחסות לכל אחת מהראיות שהציגה הפרקליטות כיחידה נפרדת ועצמאית. הוא ניסה לספק לכל אחת מהן הסבר מתקבל על הדעת. כבוב קבע כי אין די בהסתכלות זו, והדגיש כי יש להסתכל על התמונה הכוללת, שמתבהרת ממסכת הראיות המלאה. זו לדבריו, "אינה עושה חסד עם הנאשמים, וגרסתם אינה עומדת במבחן המציאות".

לפי כבוב, הממצאים בתיק מובילים למסקנה הגיונית אחת ויחידה — של פליליות במעשיהם של דנקנר ושטרום. "הנאשמים פעלו באופן משותף ומתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי, פעילות שמטרתה העיקרית הגדלת מחזור המסחר במניה ומניעת ירידת שערה, כמו גם העברת מסר לשוק שיש גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול", קבע.

בשלב הטיעונים לעונש ביקש דנקנר מהשופט להסתפק בעונש של כמה חודשי עבודות שירות עד כמה חודשי מאסר בפועל. "השנים האחרונות היו קשות מאוד, ואני אוסיף מאוד מאוד. איבדתי את מה שאהבתי, את היכולת לשלב פעילות עסקית עם עשייה חברתית, נפגעו שמי וכבודי וירדתי מנכסי ונותרתי עם חוב עצום למערכת הבנקאות, ואפעל ככל יכולתי לשלם", אמר על דוכן העדים.

"הכרעת הדין של בית המשפט היא טלטלה קשה עבורי ועבור משפחתי, שמהם אני שואב את כוחות הנפש שלי. כאן היום מצאתי את עצמי מציג את פועלי ואת דרכי. אני מבקש להניח על כף המאזניים את המעשים הטובים שעשיתי כל חיי. תרשה לי לבקש ממך בעת הזו חמלה, ותמצא את הדרך להמתיק את עונשי. בדמעות כתבתי — לרחמים קראתי", אמר דנקנר.

"מאות מכתבי הוקרה ותודה נשלחו לדנקנר"

בגזר הדין התייחס כבוב גם לראיות הרבות להקלה בעונש שדנקנר ושטרום הגישו לבית המשפט, ולמצעד עדי האופי שדיברו בשבחם: "בתיק זה הוצגה מסכת ראיות לעונש חריגה ויוצאת דופן על פי כל קנה מידה, ראיות שהסתכמו במאות רבות של מכתבי הוקרה ותודה שנשלחו לדנקנר מ–1999 ועד 2014 מאנשי ציבור, חברי כנסת, מנהלי מוסדות אקדמיים, מנהלי בתי חולים, ארגוני צדקה, בתי ספר, עיריות ומוסדות דת המעידים על פעילות התנדבותית ייחודית עוד בטרם רכש דנקנר את השליטה באי.די.בי".

כבוב ציין כי הוגשו לו שני קלסרים עבי כרס שכוללים מאות מכתבי תודה והוקרה, ובנוסף להם הוגש לו קלסר המכיל מכתבים שכוללים עדויות אופי, ובין היתר מכתב מנשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס המנוח.

"הוגשו לי 62 מכתבים כאלה, חלקם של שועי הארץ וחלקם האחר של אזרחים מן השורה שנקלעו למצוקה ומצאו כתף תומכת מבחינה אנושית, אך גם מקור שסייע להם כלכלית להתגבר על קשיים שלא ניתן היה להתגבר עליהם ללא הסיוע מדנקנר", אמר. כבוב נאלץ להודות כי מאות המכתבים שהוגשו לו ועדותם הנרגשת של עדי האופי שהעידו לטובת דנקנר הם דבר חריג, שהוא אינו נתקל בו כבדרך שגרה.

כבוב ציין כי גם במקרה של שטרום קיבל אוסף של 54 מכתבים של בני משפחה ומקורבים, שהעידו על אישיותו יוצאת הדופן ועל נכונותו לשמש כתובת בכל עת מצוקה. בין היתר כתבו גם מכרים מהתחום העסקי, ובהם יעקב פרי, גדי תורן, דוד שפיצר ודן לובש.
כבוב התייחס גם לפגיעה של העונש בדנקנר ובני משפחתו וכן לנזק שנגרם לו מביצוע העבירות. לדבריו, הוא מוכן לקבל את הטענה כי עונש מאסר יפגע גם בהסדר שחתם דנקנר באחרונה עם הבנקים, וכך לא רק שיפגע בו באופן ישיר אלא יפגע גם ביכולת נושיו להיפרע ממנו על פי ההסדר. עם זאת, הוא הדגיש כי לא הוכח בפניו וגם לא נטען כי דנקנר איבד את כל הונו וירד מכל נכסיו בגין מעורבותו בפרשה.

בשלב הטיעונים לעונש הלין דנקנר על הסיקור התקשורתי הנרחב של משפטו, ואף הגיש לבית המשפט כמה קלסרים המכילים תיעוד של הסיקור התקשורתי של הפרשה, אך כבוב לא קיבל את הטענה. "לצד האמפתיה לטיעון זה של ההגנה, אין להתעלם מהעובדה שמדובר במי שעמד בראש הקונצרן הגדול והמשמעותי בישראל, באחד האישים הבולטים במשק, במי שהחברות בשליטתו העסיקו עשרות אלפי עובדים, במי שהחזיק בשליטה מהחברות הגדולות בארץ".

עו"ד איריס ניב סבאג ממשרד שינמן־נגב־ניב, שמייצגת את שטרום, מסרה בתגובה: "לשטרום נעשה בתיק הזה עוול מעצם ההרשעה. המאסר שהוטל עליו מייצר תחושה קשה. להבנתנו, לא היה בסיס להרשעה, ובית המשפט טעה טעות קשה כשפירש את הפעילות של שטרום פרשנות פלילית. מדובר בתיק מאוד יוצא דופן ושונה מתיקי ניירות ערך אחרים שנידונו עד כה. במהלך המשפט הראינו כי שטרום התנהל בתום לב, השתמש בכספו שלו לבצע פעילות כלכלית שהאמין בה, ובית המשפט עצמו קבע בהכרעת הדין ששטרום לא פעל מתוך תאוות בצע.

"כמו כן, בתיק היה עד מדינה ש'עקץ' את שטרום וגנב ממנו מאות אלפי שקלים, ששיקר בנקודה קריטית ובית המשפט לא נתן לכך משקל. אנחנו מתכוונים לערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית המשפט העליון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#