יחזקאל ביניש, בעלה של שופטת ביהמ"ש העליון דורית בייניש, חשוד בהעדפת נושים ובשימוש במידע פנים
בדו"ח רשם העמותות שפורסם היום נטען כי בחשבון של התזמורת לו היה ערב בייניש הופקדו233 אלף שקל בעת שידע שהעמותה עומדת בפני פירוק; בייניש מכחיש העדפת נושים
רשם העמותות, עו"ד ירון קידר, פירסם היום את דו"ח החקירה בעניין עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים. הדו"ח שהוכן ע"י רו"ח רמי אלחנתי, שמונה ע"י רשם העמותות כחוקר בעמותה, כולל ממצאים חמורים באשר להתנהלות העמותה והפועלים מטעמה.
במרכז הדו"ח עומד יו"ר העמותה, עו"ד יחזקאל ביניש - בעלה של שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, המיועדת לתפקיד לנשיאת ביהמ"ש העליון הבאה. דו"ח החקירה מעלה את החשד כי ביניש - שהוגדר ע"י רשם העמותות כ"רוח החיה שמאחורי פעילות העמותה וזוהה עמה" - ביצע פעולה של העדפת נושים תוך שימוש במידע פנים. בדו"ח נקבע כי סמוך למועד פירוק העמותה הפקיד עו"ד ביניש 233 אלף שקל לחשבון בבנק אינווסטק, לו היה ערב, תוך שהוא מודע לכך שהעמותה עומדת בפני פירוק.
בדו"ח נאמר כי ביניש איפשר באופן פעיל את המשך פעילות העמותה וקשירתה בהתחייבויות כספיות, למרות שהיה מודע לקושי הממשי לעניין עמידה בהתחייבויות אלה. כמו כן, על פי המפורט בדו"ח, חתם בייניש, כיו"ר העמותה ובעל זכות חתימה נוסף למנכ"ל, על משכורות לעובדים תוך אי תשלום ניכויי המס בגין השכר.
רשם העמותות קובע כי "למרבה הצער, התנהלו מנהליה ושולחיהם, הרשויות הציבורית, הרחק מנורמות ציבוריות ראויות ותוך התעלמות מההשלכות המפליגות של פעולותיהם".
לאור הממצאים, החליט רשם העמותות לאמץ את מסקנות החוקר והמלצותיו, והורה על העברת דו"ח החקירה לרשות המסים לצורך בחינת העניינים הנוגעים לסמכויותיה, ופעולתה בהתאם.
בנוסף קובע הרשם כי המפרק הזמני של העמותה ישקול פנייה ובמידת הצורך הגשת תביעות, כלפי מי שחייבים כספים לעמותה וכלפי מי שגרמו לה נזקים, בין היתר כלפי בייניש, בהקשר להפקדת הכספים בבנק אינווסטק.
חקירת פעילות העמותה החלה לפני כשנתיים, בעקבות חשדות לליקויים קשים בהתנהלותה הכספית, ופעולות בניגוד לתקנון וכללי מינהל תקין. לפני כשבועיים הוגש דו"ח החקירה הסופי לרשם העמותות. הדו"ח כולל ממצאים חמורים גם באשר לשורת בעלי תפקידים נוספים בעמותה, ועל פי הנאמר היא נוהלה בחריגה חמורה מסדרי מינהל תקין.
עו"ד יחזקאל ביניש מסר בתגובה כי: "צריך לקרוא את הדו"ח בשלמותו ולא רק את ההודעה לעיתונות. כשקוראים אותו בשלמותו רואים שהדו"ח הזה נותן צל"ש להנהלה בראשותי. זאת משום שהעמותה לא קיבלה את הכספים שהיתה צריכה לקבל מרשות השידור ומעיריית ירושלים ובסך הכל 9.5 מיליון שקל. הגופים שהיו צריכים להזין את הכסף לעמותה לא עשו זאת. במצב קשה ביותר הצלחנו למרות הכל לשמור על התזמורת ולא לפרק אותה ולשלם לנגנים שכר, רק את הנטו, כי לא היה ממה. התרעתי כל חודש שאנחנו משלמים רק נטו ולא מעבירים ניכויים.
"בסוף 2002 נתתי ערבות לחשבון של התזמורת, כדי לאפשר שתי פעילויות חשובות שלה. המדובר בערבות אישית שלי בסך של 400 אלף שקל. לא חשבנו אז על פירוק, והאמירה על 'העדפת הנושים' זו שטות גמורה. בפברואר 2003 היתה התפטרות קולקטיווית בעמותה ומאז אין לי קשר אליה יותר. אחרי שהתפטרנו רשות השידור לקחה את התזמורת לניהולה ואז הם ביקשו פירוק".