נוהל חדש מבהיר: גם אורח מחו"ל שבא להרצות בישראל מחויב באשרת עבודה

רשות האוכלוסין וההגירה קבעה באחרונה נוהל מהיר המסדיר העסקה של אורח זר, ומספק מענה לניוד מומחים זרים עם זאת, הנוהל מחדד את תנאי הכניסה לישראל וקובע כי כמעט כל אזרח זר שמגיע לביקור עסקי, גם קצר, מחויב באשרת עבודה, ולא באשרת תייר

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טים קוק ג'וני סרוג'י
מנכ"ל אפל, טים קוק (מימין), וג'וני סרוג'י (שני משמאל)צילום: אוליבייה הס / אפל

חברה ישראלית רכשה ציוד כבד מחברה זרה בחו"ל, ובהסכם הרכש נקבע שאת הציוד תתקין החברה הזרה בישראל. לפני כמה חודשים, הגיעו המתקינים לישראל באשרות תייר והתחילו בעבודות. למרבה הפתעתם, בעת העבודות הגיעו אליהם פקחים של רשות האוכלוסין וההגירה. הם עצרו את המתקינים בשל עבודה ללא אשרה בישראל, הוציאו נגדם צווי הרחקה האוסרים על כניסתם לישראל לעשר שנים, שמו אותם במשמורת לצורך הרחקתם למדינתם - וקנסו את החברה הישראלית בגין העסקה שלא כחוק. עקב כך ההתקנה התעכבה, העבודות הוקפאו, חוזה ההתקשרות הופר, והיה צורך להוציא היתרים ואישורים חדשים למתקינים אחרים.

המקרה הזה יפתיע רבים, מכיוון שהוא משקף מצב שכיח למדי בעולם העסקים, שבו אזרחים זרים מגיעים לביקור בישראל בהזמנה של מנהלי חברות או מנהלי משאבי אנוש, למשך זמן קצר, לצורך מתן שירות עסקי כלשהו - ייעוץ, הרצאות, הדרכות או פיקוח על פעילות כלשהי. בדרך כלל מדובר באזרחים ממדינות הפטורות מאשרת כניסה לישראל, ולכן הם נכנסים לישראל עם אשרות תייר שהם מקבלים בביקורת הגבולות בנתב"ג.

ואולם, לפי נוהל חדש - שהפך לקבוע ביולי השנה לאחר תקופת ניסיון - כל אורח זר שמגיע לישראל ממדינה שאזרחיה פטורים מאשרת ביקור, ומטרת הביקור היא ייעוץ, פיקוח, תיקונים של ציוד שסופק על ידי החברה המעסיקה את המומחה הזר בחו"ל, הרצאות, הדרכות או משימה זמנית חולפת אחרת שדורשת מומחיות או מיומנות - חייב בהיתר ואשרת עבודה (מסוג ב/1) ואסור לו להיכנס כתייר רגיל.

כלומר, גם עובד חברה אמריקאי בסניף בארה"ב, שמגיע לישראל לכמה ימים כדי להעביר הדרכה לעובדי הסניף בישראל או כדי לפקח על הקמת מחלקה חדשה - נדרש לקבל אשרת עבודה. אם עד כה לא היה מענה ברור בעבור ביקורים קצרים ועסקיים, זאת הפעם הראשונה שבה רשות האוכלוסין וההגירה מגדירה מהי עבודה שמחייבת באשרה.

נתונים בכתבה

עדיין יש תחום אפור

עו"ד תומר ורשה, המתמחה בדיני הגירה והסדרת מעמד לזרים, מציין כי מדובר במהפכה דרמטית בנוהלי רשות האוכלוסין, שמפעילה סנקציות חריפות על מי שנתפס מעסיק עובד זר ללא אשרה מתאימה - גם אם הם אורחים עסקיים או מומחים.

לדבריו, החידוש בנוהל הוא כפול. מצד אחד, עד לנוהל, במשרד הפנים לא היתה הגדרה של מהי עבודה כזו, שניתנת לתקופה קצרה, ולכן נוצר תחום אפור ושררה אי־ודאות. הדבר גרם לחברות ישראליות לעבור על החוק, לעתים ללא ידיעתן, ולהיחשף להליכי אכיפה.

מצד שני, לפי הנוהל, במקום להמתין כמה חודשים לקבלת ההיתרים הדרושים (כפי שהדבר קורה ביחס למומחים זרים רגילים), כעת מתאפשר להוציא אשרת עבודה מזורזת כשמדובר בביקורים עסקיים קצרים בישראל. ורשה מסביר כי מדובר בהסדרה פשוטה וידידותית, שאינה דורשת עשרות מסמכים ותהליכים ביורוקרטים ומלווה בתשלום אגרה. בנוסף, העובד הזר יכול להגיע גם אם עדיין לא קיבל את האשרה פיזית, ולקבל אותה במהלך הביקור בישראל.

"המדינה לא התכוונה להקשות על קיום הקשרים העסקיים, אלא להסדיר אותם כראוי, ולכן קבעה נוהל מזורז שמאפשר לקבל את אשרת העבודה קצרת המועד בתוך שישה ימים בלבד", מציין ורשה. כלומר, מצד אחד המדינה קבעה נוהל המסדיר את העסקת האורח הזר בקלות ובמהירות, שנותן מענה לניוד מומחים זרים "מהיום להיום". אך במקביל, היא דורשת שכמעט כל אורח זר מחו"ל שאינו מגיע לביקור תיירות גרידא, יגיע עם אשרת עבודה, ולא באשרת תייר.

אף שהנוהל נועד להגדיר את המצבים המחייבים מתן אשרה, עדיין יש מקרים שלא ברור אם הם נכללים בו. כך למשל, ורשה מסביר כי במענה לפנייה שלהם, ואף שהדבר אינו מופיע בנוהל, הודיעה רשות האוכלוסין שכשמדובר בביקור עסקי לצורך ניהול משא ומתן עסקי או חיפוש השקעות, ללא ביצוע עבודה בשכר - אין צורך בקבלת היתר מראש, וניתן להמשיך להיכנס לישראל באשרות תייר. גם במקרה של עיתונאים שמגיעים לסקר אירועים יש להם החרגה משלהם, ועד שלושה חודשים הם מגיעים כתיירים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker