ביהמ"ש הכריע: אמיר לויט יקבל בחזרה 25% מרשת ריקושט - תמורת אותו סכום שקיבל עבורם לפני 17 שנה

השופטת אגמון-גונן קיבלה את הטענות של לויט, מייסד הרשת, על כך שבעלי הרשת, בעז וקסמן נהג בחוסר תום לב והפר את ההתחייבות שנתן לו כשרכש ממנו את המניות באמצעות אופיר טורס ■ לכן הסכם הרכישה בוטל והמניות יושבו ללויט

אפרת נוימן
ריקושט
ריקושט
אפרת נוימן

השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב הכריעה אתמול בסכסוך שבין בעלי רשת ריקושט, בעז וקסמן, ובין שותפו לשעבר, מייסד הרשת, אמיר לויט וקבעה כי מכיוון שהופרה התחייבות כלפי לויט, הוא יקבל חזרה את מניות הרשת שמכר לפני כ-17 שנה, בתמורה לסכום ששילם – 300 אלף שקל בלבד.

לויט ייסד את ריקושט, שעסקה בציוד לחיילים ב-1989 ויחד עם חברו לשירות הצבאי דודי פלד הם החזיקו כל אחד במחצית המניות. לאחר שהרשת התרחבה גם לציוד מחנאות נכנס ב-1998 לשותפות שווה איתם (50% מהרשת) בעז וקסמן, בעלי חברת אופיר טורס. כשנה לאחר מכן רכש וקסמן את מניותיו של לויט (25%) תמורת 300 אלף שקל. ב-2008 היה סכסוך בין וקסמן לפלד אשר הסתיים ברכישת מניותיו של פלד כך שוקסמן, באמצעות אופיר טורס, נהפך לבעלים המלא של הרשת.  

אחת ההתניות בהסכם רכישת המניות מידי לויט היתה ויתור על תביעות כנגד לויט, למעט במקרים שבהם יש מעשה או מחדל שיש בו טובת הנאה ללויט ולבני משפחתו. לויט הוגבל מלעסוק בתחום הציוד לחיילים, מחנאות וספורט למשך 4-2 שנים.

במשך עשור עסק לויט בעיסוקים אחרים וב-2009 החליט לחזור לתחום שבו פועלת ריקושט והוא פתח חנות בשם "קמפ אין" ברמת השרון. וקסמן הציע לו לחזור לכהן כמנכ"ל ריקושט או לצרף את חנותו כזכיין, אך לויט סרב. 

בסוף 2009 הגישה ריקושט תביעה כנגד לויט בטענות של מרמה, מעילה והונאה בעת שניהל את הרשת (בהמשך התביעה נדחתה כשבית המשפט קובע כי מוטב היה לולא הוגשה). לויט טען כי התביעה הוגשה כדי למנוע ממנו לסגור את החנות שפתח ברמת השרון ולהימנע מפתיחת חנות נוספת ברעננה. לכן הוא ביטל את ההסכם לרכישת מניותיו בריקושט והגיש תביעה כנגד וקסמן והחברות בבעלותו על מנת שיוצהר כי הביטול היה כדין וכי יש להשיב לו 25% ממניות הרשת. 

השופטת אגמון-גונן שקיבלה את תביעתו קבעה כי "כל המסמכים מזמן אמת מעידים כי וקסמן רצה למנוע מלויט להתחרות בתחום בו עוסקת ריקושט ולשם כך הגיש את התביעה".

עו"ד רוני שניידר
עו"ד רוני שניידר

העסקה למכירת מניותיו של לויט נעשתה בשני שלבים, כשקודם רכש פלד את המניות ולאחר מכן הן נרכשו ממנו על ידי אופיר טורס. אחת הטענות של וקסמן היתה כי את ההתחייבות שלא לתבוע את לויט נתן פלד (אופיר טורס היתה ערבה לה) - ולכן לאחר שפלד מכר את מניותיו לאופיר טורס, אין להתחייבות זו משמעות. טענה נוספת היתה כי גם אם מדובר בהתחייבות של אופיר טורס, הרי מי שתבעה את לויט היא לא אופיר טורס אלא ריקושט 3000 (שמחזיקה בכל הזכויות ברשת ריקושט) ובשל העובדה שמדובר בחברות שונות לא ניתן לייחס את התביעה לאופיר טורס. 

אגמון-גונן, שבחנה את שאלת הרמת מסך ההתאגדות במקרה זה הגיעה למסקנה כי "מדובר לשימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של אופיר טורס מזה ושל ריקושט 3000 מזה. על כן, לאחר ש"הצצנו" מעבר למסך ההתאגדות וראינו את וקסמן ואת מניעיו, ניתן לקבוע כי תביעתה של ריקושט 3000 את לויט, מהווה הפרה של הסכם פלד-לויט בו התחייבה אופיר טורס לא לתבוע בגין נזקים שנגרמו לריקושט". 

היא סיכמה זאת בכך ש"זהו מקרה מובהק של שימוש במסך ההתאגדות לרעה בחוסר תום לב, ועל כן אני קובעת כי הגשת תביעת ריקושט 3000, היא הפרה של התחייבות אופיר טורס שלא לתבוע את לויט בכל הנוגע לרשת ריקושט". לאור זאת, היא קבעה כי הנתבעים יעבירו ללויט 25% ממניות ריקושט תמורת 300 אלף שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, וקסמן והחברות הנתבעות ישלמו ללויט הוצאות של 30 אלף שקל. 

עו"ד רוני שניידר אשר מייצג את לויט ציין כי "מדובר בפסק דין צודק, אמיץ וחשוב ביותר. אמיר לויט חוזר היום בראש מורם ומהדלת הראשית לריקושט ואנחנו נדע איך לקדם את ריקושט למקום טוב יותר".

רשת "ריקושט" מסרה בתגובה: "פסק הדין לטעמינו שגוי ואנו שוקדים על ערעור לביהמ"ש העליון".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ