הקרב על נינט הוכרע: מי יקבל את הכסף?

לאחר שדלתא העבירה ב-2012 את תקציב הפרסום מזרמון לאדלר חומסקי, זרמון טען כי הוא הגה את הקמפיין עם נינט. השופטת דפנה אבניאלי קבעה כי אין הפרת זכויות יוצרים, אך הבחירה בנינט לא היתה טריוויאלית ותרומתה משמעותית - ולכן ראוי שתוכר תרומתו

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

השופטת דפנה אבניאלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה היום (ג') כי למשרד הפרסום זרמון DDB, שבבעלות הפרסומאי אילון זרמון, יש תרומה בקמפיין שיצר לבסוף משרד הפרסום אלדר חומסקי ורשבסקי בכיכובה של נינט טייב - מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

זרמון טען כי משרד אדלר חומסקי גזל ממנו את הקמפיין שמשרד זרמון הגה ויצר. את העילה קבעה השופטת לא מכוח דיני הקניין הרוחני (זכויות יוצרים) אלא לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט אשר לפיו מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שבאו לו מאדם אחר, חייב להשיב את הזכייה, או לשלם את שוויה. המטרה היא להשיב מצב לקדמותו ולשלול התעשרות על חשבון הזולת.

השופטת קבעה כי "גיוס פרזנטורית אינו יצירה ברת הגנה בזכויות יוצרים. יחד עם זאת, הבחירה שעשה משרד זרמון בנינט, לא היתה בחירה טריוויאלית ותרומתה לקמפיין ולמיתוגה מחדש של דלתא, הייתה משמעותית. המהפך בדמותה של נינט, אשר נתפסה במשך שנים כ'מאמי הלאומית' ועברה תהליך של טרנספורמציה לדמותה המוכרת היום - ישראלית בועטת, טרנדית, אופנתית ונחשקת - שירת את מטרת הקמפיין ואת הרצון למתג את דלתא מחדש כחברה מתחדשת".

לכן, היא קבעה כי "ראוי שתוכר תרומתו של משרד זרמון לקמפיין שנוצר לבסוף במשרד אדלר חומסקי עבור דלתא". משרד אדלר חומסקי חויב להעביר לזרמון חשבונות מהם יוכל ללמוד על עמלות המדיה והרווחים שהפיק מקמפיין דלתא ולמעשה מהשימוש בנינט כפרזנטורית.

"לא מדובר ביצירה מוגנת"

תקציב הפרסום של חברת ההלבשה התחתונה דלתא, בהיקף של כמיליון דולר בשנה, טופל במשך כעשור בזרמון  ועבר לאדלר חומסקי ב-2012. כמה חודשים לאחר מכן הגיש זרמון תביעה בהיקף של 7 מיליון שקל.

נינט טייב
צילום: רותם וחניש

השופטת דחתה את הטענות של זרמון כי עזיבת דלתא נבעה מהתנהלות משרד אדלר חומסקי. "שוכנעתי כי ההחלטה לעזוב את משרד זרמון הייתה עניינית ונבעה מאי שביעות רצונה של דלתא מהתנהלות המשרד לאחר עזיבתו של הדר גולדמן", היא קבעה.

שאלה נוספת שעלתה לדיון נגעה לזהות היוצר וזכויות היוצרים בשמות מותגים (קו חזיות והלבשה תחתונה) שנוצרו עבור דלתא. בהקשר זה נקבע כי "המותג Bravo אמנם נוצר במשרד זרמון, אך לדלתא יש זכות שימוש בשם המותג, כמו גם בשמות המותגים מאצ'תונים Q. בכל מקרה, אין לזרמון עילת תביעה בענין זה כלפי אדלר חומסקי ומאחר שלא תבעה את דלתא, אין גם מקום לדון בטענות כלפיה".

קמפיין פרסומי יכול שיהא "יצירה" אשר מוגנת בזכות יוצרים בהתאם לחוק זכות יוצרים, אם הוא מבשיל לכלל קמפיין ואינו מתמצה בסקיצות ראשוניות. זרמון, אשר יוצג על ידי עו"ד דיבון פרקש טען כי עד לפרישתו של גולדמן בתחילת 2012, כבר הייתה בידי המשרד אסטרטגיה קריאטיבית מוגמרת, הייתה פרזנטורית מובילה לקמפיין, היה קונספט מוסיקאלי, היו שמות מותגים ונערכה עבודה על תסריטים אפשריים לפרסומת עבור דלתא.

עם זאת, השופטת קבעה כי הקמפיין הפרסומי שהגה זרמון היווה לכל היותר אסופה של רעיונות ראשוניים וכיוונים שונים של אסטרטגיות פרסומיות ולכן הוא אינו עונה להגדרה של יצירה מוגנת. היא גם קבעה כי הקמפיין שהוציא משרד אדלר חומסקי (אשר יוצג על ידי עו"ד שמוליק קסוטו) עומד בפני עצמו ואינו העתקה של חומרים ממשרד זרמון כך שאין כאן הפרה של זכויות יוצרים אלא שימוש ברעיונות ותהליכים.

האם הגיוס של נינט כפרזנטורית לקמפיין של דלתא, על כל התהליך המחשבתי והיישומי שהושקעו בו, הוא יצירה ברת הגנה בזכויות יוצרים?  גם על כך ענתה אבניאלי כי "הבחירה בנינט לקמפיין הפרסומי, ייחודית ובעלת משמעות ככל שתהיה, אינה נכללת בהגדרת 'יצירה' הזכאית להכנת החוק".

נינט טייב

עם זאת, היא קבעה כי את הסעד יכול זרמון לקבל לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט. זאת נוכח השימוש ברעיון לגיוס נינט כפרזנטורית של דלתא בקמפיין אשר יצא לפועל בסופו של דבר באמצעות משרד אדלר חומסקי. "השימוש בנינט כפרזנטורית תרם תרומה לא מבוטלת להצלחת הקמפיין ולמיתוגה מחדש של דלתא, וכפועל יוצא השיא גם רווחים לאדלר חומסקי באמצעות עמלות המדיה".

לסיכום, היא חייבה את אדלר חומסקי להמציא את החשבונות - ביחס לרווחים שהופקו מהקמפיין -  לזרמון בתוך 60 יום. זאת, אלא אם הצדדים יודיעו כי הם מסכימים שהסכום שמגיע לזרמון יקבע בדרך של אומדן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker