ציון ממוצע 57: שיא נכשלים בבחינת עורכי הדין, בלשכה מאשימים את המכללות - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ציון ממוצע 57: שיא נכשלים בבחינת עורכי הדין, בלשכה מאשימים את המכללות

לשכת עורכי הדין: "תוצאות הבחינה מדברות בעד עצמן ומחזקות את המסקנה כי קיים פער גדול בין הישגי האוניברסיטאות להישגי המכללות"

136תגובות
בחינות ללשכת עורכי הדין
אוליבייה פיטוסי

שפל נוסף נרשם היום בשיעור הנבחנים שעברו את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין: מתוך 2,481 המתמחים שניגשו לבחינות ההסמכה בשבוע שעבר — 30% בלבד עברו את הבחינה, בציון ממוצע של 57.3. שיעור המתמחים שניגשו לבחינה בפעם הראשונה (1,422) ועברו הוא 42%, והציון הממוצע שלהם הוא 60.5 נקודות.

מגמת הירידה בשיעור הנבחנים שעוברים את בחינות הלשכה מתחזקת בשנים האחרונות. בתגובה לתוצאות, נמסר מלשכת עורכי הדין כי "קיים פער גדול בין הישגי האוניברסיטאות להישגי המכללות. בהתאם, נגזרים אחוזי המעבר של הבחינה, וכך גם ביחס לנבחנים חוזרים, שבמחזור זה היו 43% מסך הנבחנים ותוצאותיהם בבחינה גוררות מטה את אחוזי המעבר הכלליים. 83% מסך הנבחנים במועד הנוכחי הם בוגרי מכללות. יש לזה השפעה משמעותית על נתוני המעבר הכלליים".

תוצאות הבחינה גררו תגובות קשות מצד מתמחים. "אני מלווה כ–25 שנה את בחינות הלשכה ומעולם לא היו תוצאות קשות כאלה", אומר מנשה כהן, יו"ר מחשבות, חברת הכנה לבחינות הלשכה. כהן שולל את טענת הלשכה כלפי המכללות. "בכל שנה, אנחנו רגילים ש–90% מתלמידי אוניברסיטת תל אביב עוברים את הבחינה, אבל הפעם שליש מהם נכשלו", הוא מדגיש.

ואכן, תוצאות הבחינה האחרונה חריגות גם ביחס לאוניברסיטאות, שמדי שנה מככבות בראש הטבלה עם שיעורי הצלחה גבוהים. באוניברסיטה העברית, למשל, שיעור הנבחנים שעברו את הבחינה במועד הקודם — מאי 2016 — היה 95%, ובמועד הנוכחי — 73% בלבד; באוניברסיטת תל אביב היה שיעור העוברים 91% בבחינה הקודמת, לעומת 65% במועד הנוכחי; ובאוניברסיטת בר אילן היה שיעורם 81% בפעם הקודמת לעומת 59% במועד הנוכחי.

בחינת לשכת עורכי הדין - ההתפלגות

עם זאת, אי־אפשר להתעלם משיעור הנבחנים הנמוך באופן חריג שעברו את הבחינה מקרב תלמידי המכללות. הקריה האקדמית אונו, למשל, מדשדשת בסוף הטבלה — עם מספר המתמחים הגבוה ביותר שניגש לבחינה (624), שרק 16% מהם עברו אותה בהצלחה. מכללת שערי משפט רשמה 17% הצלחה בבחינה, וכך גם המרכז האקדמי למשפט ועסקים.

ציונים נמוכים במיוחד

גם הציונים במועד הנוכחי נמוכים באופן קיצוני. ממוצע הציונים של המתמחים מהאוניברסיטה העברית הוא 68 בלבד; של אוניברסיטת תל אביב — 67; במרכז הבינתחומי — 64; במכללה למינהל — 59; ובמכללת נתניה — 56.

לדברי כהן, הבחינה הזו מלמדת על מגמה ברורה בלשכת עורכי הדין, שמטרתה להקשות את הבחינות. "הלשכה עוקפת את המחוקק. במקום שהמחוקק יאשר שינויים בבחינה — הלשכה בעצמה עושה זאת", הוא אומר. "היא הגוף היחיד במדינת ישראל שבוחר את התלמידים שייכנסו לגילדה שלו, אין לזה אח ורע בישראל ובעולם".

התוצאות, לטענת כהן, מדברות בעד עצמן. "אני קורא לשרת המשפטים לנקוט יוזמה ולקחת תחת משרד המשפטים את בחינות ההסמכה, בדיוק כשם שהיא עושה את זה עם רואי החשבון".

מתמחים שניגשו לבחינה מספרים על בחינה קשה, עם שאלות שעוסקות בנושאים שוליים — שאינן בוחנות ידע משפטי, אלא נועדו להכשיל כמה שיותר נבחנים. במקרה הזה, אפילו "המתמחה" — החברה להכנה לבחינה של החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין — נאלצה להודות כי הבחינה היתה לא סבירה.

תוצאות הבחינות לפי מספר הפעמים

"הבחינה מאופיינת אמנם בשאלות ליבה רבות, אולם חלק לא מבוטל מהן עוסקות בסוגיות ליבה אזוטריות. מצד שני, בשונה מבחינות עבר, בחינה זו מאופיינת גם בכמות יוצאת דופן של שאלות על עדכוני חקיקה ופסיקה. מבדיקה ראשונית עולה כי קיימות שאלות שיש סבירות לפסילתן", נכתב בעמוד הפייסבוק של החברה.

ליאור דהן, בוגר מכללת קרית אונו שעבר את הבחינה, לא סבור שיש קשר בין רמת הלימוד במכללות לשיעורי המעבר הנמוכים בבחינה. "בחינות הלשכה מבוססות על זיכרון ועל יכולת של המועמד לשנן ולזכור פרטים קטנים, ולכן אין להן קשר לאופן הלימוד של התואר במשפטים", הוא מסביר.

המתמחים, מאשימים את הלשכה בשיעורי ההצלחה הנמוכים בבחינה. לטענתם, הלשכה מקשה את הבחינות כדי לצמצם את מספר עורכי הדין שנמצא בעלייה מתמדת. "הבחינה מעידה בצורה שלא משתמעת לשני פנים על אכזריות של מחבריה, במטרה להכשיל את הנבחנים — ולא במטרה לבדוק אם המועמד כשיר להיות עורך דין".

"במתכונת הנוכחית של הבחינה — לימודים הם אינם ערובה להצלחה. מי שעובר עושה זאת בזכות מזל ויכולת להגיע לנושאים האזוטריים בחומר הלימוד", אומר מתמחה שנכשל בבחינה. לטענתו, "אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, שם לו למטרה לצמצם את מספר עורכי הדין, והוא לא בוחל באמצעים — בלי להתחשב בעובדות שאנשים שילמו ממיטב כספם על הבחינות, על קורסי ההכנה, ולמדו במשך חודשיים וחצי, בלי לעבוד". לדבריו, "אם רוצים לצמצם את מספר עורכי הדין בישראל — זו לא הדרך. צריך להתחיל את זה קודם — בשינוי מבנה ההתמחות והלימודים".

בית המשפט דחה את העתירות

לאותו מתמחה, שלמד במכללת שערי משפט והתמחה במשרד פרטי, אין ברירה אלא לחזור שוב על הבחינה במועד הבא. "אלה כוחות שחזקים ממני", הוא אומר. "בית המשפט דחה את העתירה של המתמחים במועד האחרון וחייב אותם בהוצאות. כנראה שכולם עושים יד אחת נגד המועמדים החדשים להתקבל ללשכה".

תוצאות הבחינות לפי מקום התמחות

את הבחינות שנערכו במועד האחרון, מאי 2016, ושאליהן ניגשו כ–2,800 מתמחים — עברו רק כמחצית מהנבחנים (54%). מבין הנבחנים לראשונה (2,076 נבחנים) עברו את הבחינה 66%, עם ציון ממוצע של 67 נקודות. במקרה הזה, עתרו 83 מתמחים לבית המשפט לעניינים מנהליים והעלו טענות בדבר אופן דחיית ההשגות בדרך גורפת וללא נימוקים. כמו כן, הם ביקשו לפסול חלק מהשאלות מכיוון שהן אינן נכללות בנושאי הבחינה, ובנוסף, טענו שיש להכיר בחלופות נוספות לחלק מהשאלות. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירות, וקבע כי הם ישלמו ללשכה הוצאות משפט בסך כולל של 100 אלף שקל.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט יורם נועם, ציין את העתירות החוזרות ונשנות שהוגשו בנושא במהלך השנים. לדבריו, בעתירות אלה מועלות מדי שנה טענות דומות. במקרה הזה, פסק כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה לדחות את ההשגות ללא פירוט נימוקי הדחייה, וחייב כל אחד מהמתמחים שהיו חלק מההליך בהוצאות של 1,200 שקל.

שנה קודם לכן קיים בג"צ דיון בעתירה שהגישו קבוצת מתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה באוקטובר 2015, שבה העלו טענות הנוגעות, בין היתר, לקושי של הבחינה וביקשו לקבוע פקטור ולהוסיף לכל נבחן נקודות לציון. הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון שדן בעתירה החליט לדחות אותה — אך ניצל את ההזדמנות לשגר מסר ללשכה.
"חשנו שיש מקום שהוועדה הבוחנת תידרש למצוקות האנושיות. לא בשל גודש בחינה רבת ממדים ולוח זמנים צפוף בבחינה יצליח הנבחן או חלילה ייכשל, אלא על פי ידע", הדגיש המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין.

אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין מסר בתגובה לטענות המתמחים: "ועדת הבחינות היא ועדה עצמאית וחיצונית שממונה על ידי שרת המשפטים ובראשה עומד נשיא בית משפט מחוזי. הוועדה לא מקבלת הוראות מהלשכה, הלשכה לא שותפה לניסוח הבחינה ואין מקום לחבר בינה לבין ניסוח הבחינה. מצופה מהמתמחים שיקראו את חוק הלשכה העוסק בעניין זה בטרם העלאת טענות חסרות בסיס, כפי שמצופה היה שיקראו את עדכוני החקיקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#