בני הזוג הורשעו בהעסקת עובד זר; האם ישלמו קנסות בנפרד או במשותף? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בני הזוג הורשעו בהעסקת עובד זר; האם ישלמו קנסות בנפרד או במשותף?

בקרוב יכריע בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה העקרונית: האם ב"יחידה כלכלית משותפת" גם הקנס צריך להיות משותף או ש"ענישה היא לעולם אינדיווידואלית" ולכן כל אחד מבני הזוג ישלם קנס בנפרד

העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק היא עבירה פלילית. בשנים האחרונות הוגשו לא מעט כתבי אישום נגד יחידים ובני זוג שהעסיקו עובד זר בניגוד לחוק, והוטלו עליהם קנסות. בעבר היה נהוג להטיל קנס משותף על בני זוג שהורשעו, אבל בשנה האחרונה המדינה מתנגדת לקנס משותף.

לאחר שבכמה תיקים לא היתה הסכמה בין המדינה לשופט אורן שגב מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע ענישה משותפת — המדינה הגישה ערעורים לבית הדין הארצי לעבודה, שסביר כי יאוחדו לדיון אחד שבו תוכרע הסוגיה העקרונית.

בית משפט, ארכיון
מוטי מילרוד

עבירות על חוק עובדים זרים נקבעו כעבירות מינהליות (שניתן לנקוט בגינן הליך פלילי) והוצמדו להן קנסות. הקנס המינימלי על העסקת עובד זר בלא היתר, במקרה של הגשת כתב אישום, הוא 10 אלפים שקל והמקסימלי — כ–56 אלף שקל. אם העובד הועסק בלא ביטוח רפואי — מוטל קנס נוסף. גובה הקנס גם מושפע מצורת ההעסקה של העובדים הזרים (למשל מתכונת מצומצמת לעומת או פר) ומשך תקופת ההעסקה הכוללת.

בין הדמויות המוכרות שהורשעו בעבירה של העסקת עובד זר בלא היתר אפשר למצוא את אילן בן דב ואשתו לשעבר קרן מיכאלי, את עירית שטראוס, את דנה אשכנזי ובן זוגה אלי טביב (הם עירערו על הרשעתם) ואת מירי בוהדנה ובן זוגה אליעזר (בבו) קובו. בעניינן של אביבה וינשטיין ונילי פריאל, הן הואשמו והורשעו לבד — בלי בני הזוג המפורסמים יהודה וינשטיין (אז היועץ המשפטי לממשלה) ואהוד ברק (אז שר הביטחון).

השאלה היא אם צריך להטיל שני קנסות נפרדים על כל אחד מבני הזוג המורשעים, לפי מתחם הענישה שייבחן אצל כל אחד מהם, או שהקנס יוטל עליהם במשותף, כמשק בית אחד, לפי מתחם ענישה משותף — כך שסביר שגם העונש הכולל יהיה נמוך יותר? לתשובה שיתן בית הדין יש משמעות הן עבור המדינה שעלולה לאבד הכנסה, והן עבור בני הזוג, שעלולים לשלם קנס כפול אפילו שמדובר במשק בית אחד ובעבירה אחת.

במקרה של בן דב ומיכאלי, השופטת חנה טרכטינגוט מבית דין אזורי לעבודה בתל אביב אמנם קבעה באחרונה עונש נפרד לכל אחד מהם, אבל משום ש"התא המשפחתי פורק ולפיכך יש לגזור את עונשו של כל אחד בנפרד". באוגוסט האחרון קבעה השופטת כי אינה מאמצת את המלצת שירות המבחן לביטול ההרשעה של בן דב בתמורה לעבודות שירות לתועלת הציבור — למרות הכתם של הרשעה פלילית שייזקף לחובתו. היא קבעה כי כל אחד מבני הזוג ישלם מחצית מהקנס שהיה מוטל על התא המשפחתי, ובמקרה זה 13 אלף שקל לכל אחד בשל העסקה של עובדת זרה והעסקה בלא ביטוח רפואי.

באחד מאותם תיקים שנדונו בפני השופט שגב, ובהם הוא גזר קנס משותף, הורשעו לפני כחודשיים בני זוג על פי הודאתם בעבירות של העסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי. השופט קבע כי "לא מקובלת עלי עמדת המדינה כי יש להטיל על כל אחד מבני הזוג הנאשמים את מלוא הקנס בנפרד". הוא הוסיף כי "מדובר בבני זוג המהווים יחידה אחת, וכשמדובר בעבירה בעלת אופי כלכלי — הרי שיש להניח כי ביצועה השיא רווח מצרפי לתא הכלכלי המשותף, ולא לכל אחד מהנאשמים באופן נפרד".

לדברי השופט, המדינה התחילה ליישם את מדיניותה הנוכחית, הטלת קנס בנפרד, לפני כמה חודשים באופן פתאומי ומיידי — בלי שהדבר פורסם בקרב הציבור על מנת שיוכל להיערך ואולי אפילו לנקוט משנה זהירות נוכח השינוי הצפוי בגובה הקנסות, אחרי שנים רבות שבהן נהגה אחרת.

"לאחר שנים המאשימה משנה את מדיניותה ביחס לענישה, בלא התראה מוקדמת, ועומדת על כך שמעתה ואילך הקנס על נאשמים שהם בני זוג המנהלים משק בית משותף, יוכפל — מן הראוי שהדבר יעוגן בהנחיות היועץ המשפטי ויפורסם באתר רשות האוכלוסין וההגירה", קבע שגב.

באותו מקרה קבע השופט כי הקנס המשותף שיוטל על בני הזוג יהיה 12 אלף שקל בשל העסקת עובד זר שלא כדין, ועוד 5,000 שקל בשל העסקה בלא ביטוח רפואי — בסך הכל 17 אלף שקל. בנוסף, כל אחד מבני הזוג נדרש לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה נוספת למשך שלוש שנים.

המדינה הגישה החודש ערעור על גזר הדין הקל מדי לעמדתה. לטענתה, אם מחלקים את הקנס לשניים, הרי שהעונש שהוטל בפועל על כל אחד בגין בעבירה של העסקת עובד (6,000 שקל) נמוך מהקנס המינימלי. המדינה ביקשה להטיל על כל אחד מבני הזוג הנאשמים קנס של 16 אלף שקל בגין העסקה שלא כדין ו–6,000 שקל בגין העסקה בלא ביטוח רפואי — כלומר, 44 אלף שקל סך הכל.

"כלל ידוע הוא כי ענישה היא לעולם אינדווידואלית, לנאשם ספציפי, בהתאם למעשיו ולנסיבותיו", נטען בערעור. "אף שמדובר בבני זוג, כל אחד מהם הורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום על פי הודאתו, ואין אפשרות חוקית להטיל עליהם עונש במשותף — ביחד ולחוד".

"ענישה מרתיעה וקנסות כבדים"

המדינה טענה כי לא שינתה מדיניות והיא מיישמת את הוראות החוק ועקרונות הענישה. היא סיכמה את הערעור בכך ש"גזר הדין אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות המעוגנת בהוראות החוק והפסיקה, ואינו נותן ביטוי הולם לחומרת העבירות, המחייבת ענישה מרתיעה באמצעות קנסות כבדים".

עו"ד תומר ורשה, שייצג נאשמים בשני תיקים שעליהם עירערה המדינה, סבור כי עמדת המדינה אינה הגונה, וכי בפועל היא מנסה להכפיל את הקנסות המוטלים על משק הבית בלא הצדקה. "בני זוג החיים יחד מקיימים משק בית אחד, ולכן הקנס צריך להיות אחד. לא ראוי להענישם פעמיים, כאילו כל אחד העסיק בנפרד את העובד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#