נשיאת בית המשפט העליון: "אין מקום להתערב בעיקרי החוק להגבלת שכר הבכירים" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשיאת בית המשפט העליון: "אין מקום להתערב בעיקרי החוק להגבלת שכר הבכירים"

עם זאת, הדגישה נאור כי שופטי העליון בוחנים כיצד ניתן להתערב בהוראות המעבר של החוק ■ נאור גם תקפה את הכנסת: "אין שום סיבה שבעולם לקבוע לוחות זמנים לכניסת החוק, כך שבית משפט יעזוב את כל עיסוקיו ויקרא מאות עמודים רק כי המחוקק לא נתן זמן להיערך"

19תגובות
מרים נאור, נשיאת בית המשפט
העליון
אוליבייה פיטוסי

"איננו חושבים שיש מקום להתערב בעיקר חוק הגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית", כך אמרה הבוקר נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בפתח הדיון בעתירות של איגוד הבנקים ואיגוד הביטוח לביטול החוק. עם זאת, הדגישה נאור כי הההרכב, הכולל שבעה שופטים, בוחן כיצד ניתן להתערב בהוראות המעבר של החוק. נאור מתכוונת למצב בו החוק עלול לחול על הסדרי פרישה ופנסיה של בנקים שגובשו לפני כניסת החוק לתוקף.

באופן חריג ניצלה נשיאת העליון את הפרופיל הגבוה של הדיון כדי להעיר הערה לכנסת. "אני רוצה להביע מחאה. הממשלה והכנסת חייבים להביא בחשבון בסוגיות כאלה את האפשרות המאוד סבירה שחוקים כאלה יצטרכו לעמוד בביקורת שיפוטית. אין שום סיבה שבעולם לקבוע לוחות זמנים לכניסת החוק, כך שבית משפט יעזוב את כל עיסוקיו ויקרא מאות עמודים רק כי המחוקק לא נתן זמן להיערך. אנחנו רואים זאת גם במקרים נוספים לאחרונה".

לדברי נאור, "קראנו את החוק ואין שם בעיה משפטית בעינינו שמצריכה פתרון. יש גבולות להתערבות השיפוטית. הדבר העיקרי הוא שדעתנו לא נוחה מהוראות המעבר של החוק. אני חותרת לפתרון מעשי. איך יוצאים מזה?".

ההודעה של נאור הותירה את נציג חברות הביטוח, עו"ד ד"ר דוד תדמור, בתדהמה. "נשארתי ללא מלים. אני מצטער על עמדתכם", אמר תדמור.

מוטי מילרוד

בהרכב משתתפים המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, חנן מלצר, ניל הנדל וצבי זילברטל. המדינה מיוצגת בבג"ץ על ידי עו"ד חני אופק והכנסת על ידי "ד ר גור בליי.  

הדיון בבג"ץ נקבע כדיון דחוף ביותר, בהרכב חריג, בגלל כניסתו המיידית לתוקף של חוק הגבלת שכר הבכירים. איגוד הבנקים, המיוצג על ידי עו"ד ד"ר רלי לשם ממשרד מיתר, הזהיר כי תחול החוק על הסדרי פרישה קיימים תביא לגל פרישות של בכירים מהמערכת הבנקאית.

השופטים הסתייגו מהאפשרות שהעלה בחוות דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט שכל הסדר פרישה שיהיה שנוי במחלוקת יידון בבית הדין לעבודה באופן פרטני.  ליכט העלה את הדברים במכתב לבנק ישראל כדי לנסות לפתור את הבעיות שעלו בעקבות החוק. ליכט כתב בחוות דעת ששלח לבנק ישראל כי נראה שהחוק לא התכוון לפגוע בזכויות חוזי שכר מן העבר אך יש לבחון כל מקרה לגופו, בהידיינות בבתי דין לעבודה.

המשנה לנשיאה רובינשטיין אמר על כך כי "המגמה צריכה להיות לצמצם את הוראות המעבר כך שלא יהיו התדיינויות רבות לאורך שנים בבית הדין לעבודה. צריכה להיות דרך ביניים. דרך שתתן פרשנות עקרונית מפורטת יותר ולא רק אמירה כללית שלא פוגעים בזכויות קודמות, כי זה לא מקדם אותנו".

תדמור ניסה להפעיל על בית המשפט לפרש את החוק, כך שלא יחול על חוזים קיימים. "אני חושב שנכון להחזיר את הוראת המעבר לכנסת. אם לא עושים כך, מדובר כאן בכמות לא גדולה של אנשים ואין סיבה לא לפרש את החוק כך שלא יחול על חוזים קיימים. זה גם נכון ומוצדק".  

הנשיאה נאור: "אני לא בטוחה שהדבר אפשרי. אי אפשר להתעלם ממה שכתוב בחוק ויש גבול לפרשנות המרחיבה שניתן לתת לו".

תומר אפלבאום

השופט מלצר: "החוק אומר שהוא יחול על חוזים קיימים בתוך שישה חודשים".

ניכר היה כי לשופטי בג"ץ אין פתרון טבעי ופשוט כדי להתמודד עם הבעיה. נשיאת העליון נאור ניסתה לשכנע את הצדדים להעלות פתרונות יצירתיים. "מתווה ליכט הוא אפשרות, ואפשרות אחרת היא שתגיעו להסכמה ביניכם. אי אפשר למצוא בהסטוריה החקיקתית דיון מקיף דיו בשאלה מה ייעשה לגבי זכויות העבר. השאלה איך פותרים את זה. בואו נשמע לא רק טיעונים אלא גם הצעות. כל מי שיש לו רעיון שאפשר לעבוד איתו – יבורך!".

השופט מלצר, שהיה פעיל מאוד בדיון, הזהיר את נציגי העותרים כי הם עלולים למצוא כי בג"ץ יציע פרשנות המגינה על זכויות העבר עוד פחות מכפי שנקבע במתווה ליכט. לדברי מלצר, "מתווה ליכט גם הוא תלוי במידה מסוימת על בלימה. אם הולכים על הקופה, יש סכנה שתרוקן הקופה. אני בכוונה מדבר על קופה כי מדובר בכסף. עשו זאת בזהירות רבה. הסיכון הוא על הדלתא (הפער) של הפנסיות. אל תעשו את זה דרמטי מדי. המנהלים לא עתרו נגד החוק. יש גבול למה שאיגוד הבנקים יטען במקומם של המנהלים שלא עתרו בפנינו. בפועל, היו גופים שעשו כבר הפרשות לפנסיה. ניתן היה לתפור את הבעיה. מתווה ליכט לקח את כל זה בחשבון ואתם צריכים לכן לקחת בחשבון שברגע שאתם עומדים על העתירה אתם עלולים גם לקחת סיכון שתקבלו פחות ממתווה ליכט".

נאור: "מתווה ליכט יכול להיות בסיס להסכמה שיוצהר עליו לפרוטוקול והוא ייכנס לפסק הדין".

נציגת המדינה עו"ד אופק הדגישה כי לשון החוק מצביעה על גישה "הוליסטית" למושג "תגמול" כך שהוא חל על כל סוגי התגמול.

חוק שכר הבכירים חוקק בסוף מארס 2016 שקבע תקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה לעובדים בגופים פיננסיים ופער של עד פי 35 בין השכר הגבוה לנמוך בחברה. החוק הוגש בקדנציה הקודמת על ידי שר האוצר דאז יאיר לפיד, וקבע תקרת שכר מוכרת למס של 3.5 מיליון שקל בשנה. אך שר האוצר משה כחלון וחברי ועדת הכספים החליטו להחמיר ולקבוע תקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה ופער של 35 בין המשכורת הגבוהה לנמוכה בחברה.

בעקבות החוק, איגוד הבנקים עתר לבג"ץ, לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט הודיע לבנקים כי לפחות בשלב זה לא יגיש חוות דעת שתאפשר להחריג את הזכויות הפנסיוניות מהחוק החדש. לאחר אישור החוק, הודיעו מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, ופרופ' דני צידון, המשנה למנכ"לית בנק לאומי, כי בכוונתם לפרוש.

שר האוצר, משה כחלון אמר בתגובה  להחלטת בג"ץ כי "אני שמח על ההחלטה של שופטי בג"ץ שלא להתערב בחוק להגבלת שכר הבכירים. מאז כניסתי לתפקיד אנחנו עסוקים בצמצום הפערים החברתיים שהלכו ונפערו בחברה הישראלית. בנוסף להשפעות המוסריות והערכיות, לצמצום שכר הבכירים המופקע במערכת הפיננסית יש השפעה ישירה על צמצום פערים הנובעים מהצמדות שכר אחרות".

כחלון הוסיף כי "אני מצר על כך שהעתירה בנושא הוגשה מלכתחילה וטוב היה אילו בכירי המערכת הבנקאית היו מפנימים את הצורך בריסון עצמי. שיהיה ברור, מעולם לא הייתה כל כוונה למשרד האוצר בראשותי לפגוע בזכויות עבר שנצברו כדין. בכל מקרה שבו תהיה השתוללות ונהנתנות על חשבון הציבור בכוונתנו להתערב, על מנת להחזיר אמות מידה של סבירות ושיקול דעת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#