האם, הבת - ועורך הדין: נדחה הערעור של יוסי שגב על חיובו במע"מ של 2.7 מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם, הבת - ועורך הדין: נדחה הערעור של יוסי שגב על חיובו במע"מ של 2.7 מיליון שקל

השופטת אגמון-גונן קבעה כי שגב שייצג את ליז הרדי בתיק ירושת אייזנברג לא הוכיח כי נתן שירותים משפטיים לאמה, לאה אייזנברג, שהיא תושבת חוץ ולכן שכר הטרחה היה חייב במע"מ ■ לגבי שגב היא ציינה: "בכל פעם שהוא ניצב לפני סתירות בין עדויותיו בהליכים אחרים, הוא מסיט את הנושא"

4תגובות

סכסוך הירושה בין יורשיו של המיליארדר שאול אייזנברג, שרכושו נאמד במאות מיליוני דולרים הגיע אמנם לפשרה עוד ב-1998 אבל ספיחיו הגיעו שנים רבות לאחר מכן, לאחר שהמדינה הגישה ב-2010 כתב אישום נגד אחד מעורכי הדין של בני המשפחה, עו"ד ד"ר יוסי שגב. בגין דיווח כוזב והתחמקות מתשלום מע"מ בסכום של 2.7 מיליון שקל.

לפי טענת רשות המסים, שגב ייצג את ליז הרדי, בתו של אייזנברג, שהיתה באותה תקופה תושבת ואזרחית ישראלית, וכי כדי להתחמק מתשלום מס, הציג שגב מצג שווא כלפי המדינה לפיו ייצג את האם, לאה אייזנברג, שהינה תושבת חו"ל. שגב שטען לרדיפה אישית אמר כי אמנם ייצג את ליז הרדי, אולם השירות שנתן לליז סייע באופן ישיר לאם לאה. התיק מתנהל בבית משפט השלום בתל אביב בפני השופטת יעל פרדלסקי

יוסי שגב
יעל אנגלהרט

ואולם, במקביל, מתנהל בשנים האחרונות גם תיק אזרחי באותו עניין לאחר ששגב עירער על שומת המס שהוצאה לחברה בבעלותו לפיה שכר טרחה של 15.6 מיליון שקל שקיבל חייב במע"מ. הערעור נדחה היום (ג') על ידי השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב שקבעה כי לא הוכח מבחינה עובדתית כי המערערת או מי מטעמה, נתנו שירותים משפטיים ללאה אייזנברג ואילו "המדינה הוכיחה באמצעות ראיות רבות, לרבות עדויות סותרות של עו"ד שגב עצמו בנושאים רבים, ובעיקר באמצעות מסמכים מזמן אמת כי השירות המשפטי שניתן ע"י עו"ד שגב, ניתן לליז הרדי, ומשכך לא ניתן ללאה אייזנברג".

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא, למי נתן שגב את השירות המשפטי, להרדי או לאמה. זאת, כאשר אין מחלוקת כי הרדי היא זו שנתנה ייפוי כוח למשרד שגב, היא זו בשמה הופיע המשרד בערכאות ולפני צדדים שלישיים, והיא זו עמה היו למשרד ארבעה הסכמי שכר טרחה. גם אין מחלוקת כי משרדו של עו"ד וינרוט ייצג את לאה אייזנברג, הופיע בשמה שלה בערכאות ואף גבה ממנה שכר טרחה.

שגב טען כי נתונים אלו מצביעים על הייצוג הפורמלי. לטענתו, על אף שהייצוג הפורמלי ניתן להרדי, הרי השירות המשפטי של משרד שגב ניתן לאמה, היא זו שנהנתה מהשירות באופן מהותי, על אף שהדבר נעשה באמצעות ייצוג פורמלי של בתה.

רשות המסים לא הכחישה כי האם (באמצעות עו"ד וינרוט) והרדי, (באמצעות שגב), שיתפו פעולה בחלק מהתקופה בה התנהל הסכסוך, כך שחלק מהפעולות שביצע שגב היטיבו גם עם האם. עם זאת, לטענתם  אין בכך כדי להשליך על השאלה למי ניתן השירות.

מיכל אגמון גונן
אוליבייה פיטוסי

אגמון-גונן השמיעה דברי ביקורת קשים על שגב וקבעה כי היו סתירות בעדויותיו בעניינים שונים, מה שמעיד על חוסר המהימנות שלו, ופוגע באפשרות לבסס ממצאים על עדויותיו. "בעדותו לפניי ניכר היה כי בכל פעם שהוא ניצב לפני סתירות בין עדויותיו בהליכים אחרים, או בין עדויותיו למסמכים מזמן אמת הוא מסיט את הנושא, חוזר לתת תשובות מעורפלות או לחילופין, תוקף את המדינה על התנהלותה. מעבר לכך, עדותו לפניי, עמדה בסתירה לעדויות אחרות שנתן, וכן למסמכים מזמן אמת".

בהמשך היא ציינה כי "כשמתחילות להישאל השאלות הקשות, כשעוברים לחקור את עו"ד שגב באזהרה, חוזר עו"ד שגב לטענות בדבר העובדה שהוא נרדף, לטענתו, על ידי רשויות המס ואינו עונה עוד על שאלות".

לעומתו, היא מציינת, "עדותו של עו"ד וינרוט כפי שהיא עולה מהפרוטוקולים במע"מ ובהליך הפלילי (שכן, כאמור, עו"ד וינרוט לא העיד לפניי), היתה עקבית לחלוטין ונתמכת במסמכים מזמן אמת, לרבות חשבוניות בשיעור מע"מ מלא שהוציא ללאה".

בנוגע לחוות דעת שקיבל שגב מעו"ד זיו שרון, ולפיה מקבלת השירות היא לאה, קובעת השופטת כי "השתלשלות העניינים באשר למועדי ההיוועצות במומחים, אופן מסירת החומר עליו התבססה חוות הדעת בפן העובדתי, ומועדי הצגת חוות הדעת לרשויות, מעידים כי חוות הדעת אינה מבוססת על כלל העובדות והראיות בתיק, וכיון שעו"ד שגב הוא זה שנועץ במומחים, ובחר אילו מסמכים להעביר, נראה כי בחר להעביר את העובדות כפי שהוא טוען להן היום, ולא את מלוא המסמכים כדי לאפשר למומחים לבסס חוות דעת על בסיס החומר העובדתי כולו".

השופטת הוסיפה כי למרות שהדבר אינו משנה את התוצאה של הערעור, המדינה פעלה שלא כדין, לאחר שנמחק תוכן עדותו של שגב באחת החקירות במע"מ. "בעידן הדיגיטלי, קל מאד לתעד חקירות, באמצעים ויזואלים, הקלטות וכיו"ב, אמצעים שיבטיחו תיעוד מדויק ונכון של תוכן החקירה ואופן התנהלותה", ציינה אגמון-גונן. "על המדינה להסיק מסקנות מהליך זה, הן בנוגע לאופן תיעוד החקירות במשרדי רשויות המס והן לצורך אישור התיעוד בידי הנחקר בזמן אמת".

לאחר שהכריעה נגד שגב וקבעה כי הטיפול המשפטי שניתן היה להרדי ולכן הערעור נדחה, קבעה אגמון-גונן לחברה של שגב הוצאות משפט של 75 אלף שקל.

את המדינה ייצגו עורכות הדין אלפא ליבנה ושגית כחלון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#