השופט אורנשטיין על התנהלות בנק הפועלים בעניין חובות פישמן: "מה זה אם לא חוסר תבונה"

הסתיים הדיון בבקשה להכריז על אליעזר פישמן כפושט רגל - השופט אורנשטיין ימסור את החלטתו בהמשך. אורנשטיין: "מה הטעם בגישור במקרה של פישמן? ההליך צריך להיות שקוף"

אפרת נוימן
אליעזר פישמן בבית המשפט
אליעזר פישמן בבית המשפט

הסתיים הדיון הראשון שקיים השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה להכריז על אליעזר פישמן פושט רגל ולמנות כונס לנכסיו. אורנשטיין אמור למסור את החלטתו בהמשך. מדובר בבקשה שהגישה רשות המסים ואליה הצטרפו גם הבנקים. חובותיו של פישמן - רובם לשני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי - מוערכים בכ-5 מיליארד שקל. לדיון הגיעו פישמן עצמו וכ-20 עורכי דין שמייצגים את כל הצדדים.

בפתח הדיון, שנמשך כשעתיים אמר עורך הדין פיני רובין, שמייצג את בנק הפועלים, כי במהלך שלושת החודשים האחרונים נתן הבנק לחברה שבבעלות פישמן אשראי נוסף. השופט אורנשטיין תמה על כך ושאל איך במצב הדברים הזה נותנים אשראי. רובין הוסיף כי הבנק הרחיב את יריעת הביטחונות. "למה אתם מגדילים אשראי בכאלה מצבים", שאל השופט ורובין השיב כי היו תקוות ולא הועילו. "הנכס המשועבד לדאבונם לא יוכל לשאת את החוב המקורי. 

השופט המשיך לשאול לגבי הערבות האישית שעליה החתים הבנק את פישמן באוקטובר 2015. "מה זה צריך להיות?", שאל אורנשטיין. רובין השיב כי מדובר בערבות שהייתה על החברות והוחלפה מבלי להגדיל את סכום הערבות.

עורך דינו של פישמן, שולי גולדבלט, הציג את העמדה של פישמן, שלפיה יש להעביר את ההליך לגישור. לדבריו, אין חולק שנכסיו של פישמן אינם יכולים לכסות את מלוא ההתחייבויות ואין זה נכון למנות היום כונס נכסים זמני "אלא לעשות את המעשה הראוי והנכון כלכלית" וללכת לתהליך של גישור. "לשבת סביב שולחן עגול עם תשעה נושים שיודעים לנהל את החובות שלהם ולגבות אותם לרבות רשות המסים".

"נושים מקצועיים היו מגיעים לכזה חוב?", שאל אורנשטיין בציניות. 

אחרי שגולדבלט אמר לגבי החוב של רשות המסים שהוא חוב קפקאי קטע אותו אורנשטיין ואמר: "זה חוב פסוק. בית המשפט אישר אותו בפסק דין חלוט על מאות מיליונים".

אורנשטיין אמר שהוא חסיד של גישור כשיש מחלוקת עניינית אבל "מה הטעם במקרה הזה?". לדברי אורנשטיין, "קראתי מילה במילה - ואם אתם רוצים הסדר נושים אז תעשו. על מה יש לכם לגשר? למה חיכיתם עד היום?". גולדבלט הוסיף שבמהלך השנים נגבו חובות והשאלה כעת היא מה התוחלת הכלכלית של ההליך.

אורנשטיין הוסיף: "יש חייב, יש היקף חובות, יש שעבודים, יש נושה בדין קדימה מס הכנסה, אני לא רואה שום יתרון בהליך גישור. אין מחלוקות אמיתיות. מה תעשו אצל המגשר? על מה תגשרו? אז יש מניות בידיעות אחרונות. צריך מגשר בשביל לממש אותם? פרקטית, בשביל מה? מה הטעם? ברמז דק אמרתי שזה צריך להיות שקוף. אני לא מתפלא שרשות המסים לא נוטה לזה".

גולדלבט המשיך לטעון כי יש יתרונות בהליך שהוא לא שקוף כדי להביא מקסימום נכסים ותמורה. "הליך שקוף יפגע בערך הנכסים, יקטין את התמורה לנושים ויפגע בשיקום הכלכלי של החייב. זה נכון בתיק הזה באופן וודאי. זה תיק של תשעה נושים של פשיטת רגל ולא כתב אישום לבנקים ולאליעזר פישמן ולכן תהליך שבו הנושים ידברו אחד עם השני. זה יכול רק להועיל ולא להזיק".

עורכת הדין מטעם רשות המסים אמרה שהיא מתנגדת לגישור וכי פישמן מבקש דרך עוקפת לבית המשפט ולא בפיקוחו. "אנו כרשות ציבורית לא יכולים לתת יד למהלך שכזה. הליך גישור חוסך את הדרך לבדיקה של הליך קריסתו של החייב". היא הוסיפה כי החוב הוא חלוט וסופי ויש מעשה פשיטת רגל מובהק ולכן התקיימו התנאים למתן צו כינוס קבוע. "מן הראוי שחייב כזה יפעל תוך פיקוח של בית המשפט".

עורך דין רובין אמר כי "אלמלא יוזמת מס הכנסה בתחילת ההליכים המשפטיים וגלגול כדור השלג ייתכן שאנחנו כבנק הפועלים לא היינו נמצאים באולם ויוזמים תהליכים לא מתוך חוסר אונים או אי הבנה של הנסיבות אלא הגם שלאורך השנים הבנק לא נקט בהליכים משפטיים הוא נקט בהליכי גבייה ולאורך התקופות הארוכות הבנק קיבל מאות מיליוני שקלים דווקא כדי לא לזעזע את המערכת הרגישה".

רובין הוסיף כי בנק הפועלים התנהל באופן מושכל בכך שלא אץ לבית המשפט. "האסטרטגיה הייתה על אופן הגבייה ולא על עצם הגבייה. הבנק היה מודע לגבייה ולנסיבות ונהגנו כפי שנהגנו - לא בלי תבונה". בתשובה לשאלתו של אורנשטיין האם הוא ייעץ לבנק בתהליכים אלה, השיב רובין כי היה מעורב בחלק קטן של התהליך במימוש מניות טן.

ענת פישמן מניפז, בתו של אליעזר פישמן
ענת פישמן מניפז, בתו של אליעזר פישמןצילום: תומר אפלבאום

רובין אמר שגם הבנקים האחרים לא מימשו ו"תבונת רבים - חצי נחמה". רובין הוסיף: "למה אחרים לא עשו דבר? אנחנו לא אנשי אשראי מנוסים? בשנים האלה גביתי חצי מיליארד שקל. זאת אסטרטגיה לגיטימית של נושה מנוסה ומקצוען".

"לא היית אומר שמה שקרה זה מאוד חריג? זאת התנהלות אופיינית של בנקים? שמביאים עצמם למסות כאלה של חובות? האם זה קיבל את אישור הוועדות?", שאל אותו אורנשטיין.

רובין השיב: "כשכשמסתכלים על מה שקרה - יש שני מוקדים שיצרו את ההידרדרות הפיננסית. האחד הוא שקרה משהו בעיתונות הכתובה. היה אשראי גדול בידיעות אחרונות. למכור מניות מיעוט בתאגיד כזה כשיש בעל שליטה ללא מצרים בתאגיד - זה לא פשוט. העניין השני היה הלירה הטורקית שיצרה חוב גדול".

"ומה זה אם לא חוסר תבונה?", אמר אורנשטיין. "השאלה אם לא צריך לבדוק את זה". רובין השיב: "ומה אם מישהו אנס קטינה? שתי ההיפוטזות הן אותו הדבר. לא היו שום יחסים מיוחדים".

בעניין הגישור אמר רובין כי היה מסוייג מההצעה של הגישור אבל ככל שהקשיב לנוכחים -הדבר לא נראה מופרך. "זה הולך יותר לגישור של הסדר חוב וזה לא נראה לי אבסורד. אני משאיר את זה לשיקול הדעת. לפחות לדידי זה לא מופרך בנסיבות הרגישות האלה".

לאחר דבריו של רובין, דיבר עו"ד רונן מטרי מטעם בנק לאומי. "יש פה נכסים בחמישה מיליארד שקל. העמדה הראשונית של לאומי מהצעת הגישור הייתה רתיעה. אנחנו לא רוצים לעצור את תהליכי המימוש שבפיקוח בית משפט. אף אחד לא מחפש מסגרת שתיתן הנחות ותהיה כיסוי לחקירות. אבל לכל דבר זמן ומועד. לכן עלתה המחשבה להיכנס למסגרת של גישור. זה משהו מוסדר ומיידי".

עו"ד עמית פינס, שייצג את בנק מזרחי, טען כי הגישור הוא פתרון מצוין. "את רשות המסים מעניינים החקירות. הכל צריך לבדוק אבל השאלה היא אם היום, אם כרגע ואם במסגרת ההליך הזה. אם כולנו מתגייסים לגישור, כולל רשות המסים, ויראו את התמונה באופן צלול עם צד שיכוון - זה המעט שיכול לעשות. שום דבר לא יקרה מעיכוב של כמה שבועות כדי לבחון אם זה קורה". נציג בנק אגוד אמר שהוא תומך במינוי של כונס מטעם בנק הפועלים (בעל תפקיד אחד). גם בנק מרכנתיל הצטרף לעמדה בעד הגישור.

החוב הגדול לבנק הפועלים 

בבנק הפועלים שהוא הנושה הגדול ביותר של פישמן – יותר מ-1.8 מיליארד שקל – מבקשים למנות את עורכי הדין פנחס רובין וירון אלכאוי למנהלים מיוחדים או כונסים לנכסיו של פישמן.  בבנק לאומי ביקשו למנות שלושה בעלי תפקיד  מתוכם אחד מטעמם, עורך הדין רונן מטרי -  וברשות המסים ביקשו למנות לתפקיד את עו"ד יצחק יונגר אך ציינו כי לא יתנגדו למינוי גם נציג אחד מהמערכת הבנקאית. 

כדור השלג המשפטי החל בתחילת אוגוסט לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור של פישמן על פסיקת בית המשפט המחוזי ביחס לשומת המס שהגיש ל-2006 ולא איפשר לו לקזז הפסדי הון כנגד רווחי הון שהיו לו כתוצאה ממכירת מניות. יום לאחר מכן, הוגשה על ידי רשות המסים הבקשה לפשיטת רגל נגד פישמן בגלל חוב הנאמד בכ-196 מיליון שקל.

לאחר מכן ביקשו גם הבנקים - שעד כה נמנעו מלהגיש בקשה לפשיטת רגל נגד פישמן - להצטרף להליך. החוב הכולל של קבוצת החברות של פישמן ללאומי הוא כ-1.7 מיליארד שקל. לפי גירסת פישמן, נכסיו האישיים אינו עולה על כמה עשרות מיליוני שקלים. במזרחי טפחות, פישמן ערב לחובותיו בכ-280 מיליון שקל; בדיסקונט, פישמן ערב לחובותיו בכ-265 מיליון שקל; ולבנק אגוד פישמן ערב וחייב כ-150–200 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker