בג"ץ מנע מהמדינה להקדים את העברת המידע על חשבונות בנק בישראל לרשויות בארה"ב - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ מנע מהמדינה להקדים את העברת המידע על חשבונות בנק בישראל לרשויות בארה"ב

לפי הסכם FATCA, שעוגן בחקיקה, העברת המידע על חשבונות בישראל של אזרחים אמריקאים תתחיל בסוף ספטמבר, אבל המערכות להעברת המידע היו אמורות להיפתח כבר היום ■ הצו ניתן עד לדיון שיתקיים בשבועיים הקרובים בעתירה לבג"ץ שתוקפת את התיקון לחוק

5תגובות
בלומברג

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר החליט אתמול לאסור בינתיים על המדינה להתחיל בהפעלתו של המנגנון שנועד להעביר לרשויות בארה"ב פרטים על חשבונות של אזרחים אמריקאים במוסדות פיננסיים בישראל.

המנגנון פותח בעקבות חקיקה שהתקבלה בכנסת הקיץ, במטרה ליישם את הסכם ה-FATCA, שעליו חתמה ישראל עם ארה"ב, לחילופי מידע בין רשויות המס של המדינות - בהתאם לדרישה שנחקקה בארה"ב בשנים האחרונות. התאריך שנקבע ליישום ההסכם בישראל הוא 30 בספטמבר, אך בהחלטה מינהלית נקבע כי כבר היום ייפתחו המערכות לחילופי המידע, כדי שניתן יהיה לקיים את המחויבות להעברת המידע במועד.

ואולם, אתמול החליט מלצר לאסור על פתיחת מערכות המחשב להעברת המידע עד שיתקיים דיון מורחב של שלושה שופטים בעתירה שהוגשה לבג"ץ, התוקפת את החוקיות של החוק. על הדיון להתקיים לא יאוחר מ-15 בספטמבר.

הסכם FATCA מסדיר העברת מידע מהגופים הפיננסיים הישראליים לרשויות המס בארה"ב, באמצעות רשות המסים הישראלית. בהסכם נקבע כי המידע שיימסר יכלול פרטים על חשבונות פיננסיים של יותר מ-50 אלף דולר המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארה"ב, או בידי בעלי גרין קארד.

לטענת העותרים - עמותה של רפובליקאים מחו"ל בישראל ורינת שרייבר, אזרחית תושבת ישראל בעלת אזרחות אמריקאית, המחזיקה בחשבון בבנק הפועלים - מדובר בחוק העומד בניגוד מוחלט לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זאת משום שהוא מפר את הזכות לפרטיות, הזכות לקניין והזכות לשוויון, ואין תכלית ראויה לחוק זה. העותרים, אשר מיוצגים על ידי עורכי הדין מרק צל ונעם שרייבר, מציינים כי למיטב ידיעתם הליכים דומים מתקיימים בארה"ב ובקנדה.

חנן מלצר

הטענה היא כי מדובר בחוק גורף ואוטומטי שמופעל ללא שיקול דעת, מבלי שנעשה כל ניסיון למזער את הפגיעה, ומבלי שקיימים מנגנונים לאבטחת המידע המועבר. כך למשל, נטען כי בשל העובדה שלמוסדות הפיננסיים בישראל יש אפשרות במקרים מסוימים לסווג גם חשבונות שבהם פחות מ-50 אלף דולר כבני דיווח - המוסדות מנצלים זאת, ומכריחים את הלקוחות לחתום על טופסי FATCA, אף שהם פטורים מדיווח.

המדינה טוענת כי להפרת ההסכם עשויות להיות השלכות קשות ומיידיות על המערכת הפיננסית. "המוסדות הפיננסיים עלולים להיות מוגדרים כמי שאינם מצייתים ל–FATCA, דבר שעלול להשליך באופן מיידי על יכולתם לפעול מול מוסדות פיננסיים בארה"ב ובעולם כולו, שיחששו לקיים פעילות עם מוסדות המוגדרים כמי שאינם מצייתים ל–FATCA".

הוראות ה-FATCA נחקקו בקונגרס ב-2010, במטרה למנוע התחמקות מתשלום מס של אזרחים אמריקאים המנהלים חשבונות פיננסיים מחוץ לארה"ב ולהגביר את האכיפה והציות לדיני המס בארה"ב. במסגרת ההוראות, מוסדות פיננסיים, כמו בנקים, הפועלים מחוץ לארה"ב, נדרשים לדווח לרשויות בארה"ב על חשבונות של לקוחות אמריקאים, ולהטיל סנקציות על לקוחות שלא ישתפו פעולה עם המוסד הפיננסי.

בהתאם לתקנות, על המוסדות הפיננסיים בישראל להעביר את המידע הנדרש מהם לא יאוחר מ-20 לספטמבר, כשחלק מהמידע כבר עבר לרשות המסים.

לאחר כניסת התיקון לתוקף בתחילת אוגוסט, נדרשו הבנקים להודיע ללקוחות הרלוונטיים שחשבונם סווג כחשבון הדרוש בדיווח, ועומדים לרשותם 30 יום לתגובה. לכן, קבע מלצר, גם אם בתחילת אוגוסט נשלחו הודעות לכל מי שחשבונו סווג כדרוש בדיווח, המועד להגשת ההשגות יהיה לאחר 1 בספטמבר, כך שממילא יש לתת שהות כלשהי לדיון ולהכרעה בהשגות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם