חברות ענק בעולם עשויות להידרש להחזיר הטבות מס במאות מיליוני דולרים - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות ענק בעולם עשויות להידרש להחזיר הטבות מס במאות מיליוני דולרים

פסיקת האיחוד האירופי נגד אפל ואירלנד צפויה להשפיע על חברות רב־לאומיות, ובהן חברות ישראליות שהעבירו את המטה שלהן למדינות האיחוד משיקולי מס ■ מומחי מס: "חברות צריכות להבין שהעולם כבר הרבה יותר מסובך"

22תגובות

הפסיקה התקדימית של האיחוד האירופי נגד אפל ואירלנד פותחת פתח לביטול רטרואקטיבי של כל הסדרי המס שליוו חברות רב־לאומיות, ובהן חברות ישראליות שהקימו מטה במדינות האיחוד האירופי משיקולי מס — כך סבורים מומחי מס ועורכי דין המתמחים במיסוי חברות רב־לאומיות. לדבריהם, אותן חברות עשויות להידרש להחזיר הטבות מס במאות מיליוני דולרים, ואף יותר מכך.

חלק מהמומחים סבור כי הפסיקה עשויה לחלחל לכל הסדרי המס במדינות המפותחות גם מחוץ לאירופה, לאור המדיניות החדשה של OECD נגד מקלטי המס. באותן מדינות אמנם לא מתקיים המנוף המשפטי של האיחוד האירופי, אולם מדינות חזקות עשויות להפעיל לחצים כלכליים ומדיניים על החברות ב–OECD כדי להחזיר לעצמן מיסוי שאמור היה להיות משולם לרשויות המס שלהן. בישראל צפוי להתחזק הלחץ על רשות המסים להחמיר עם בדיקת שיוך הפעילות והמס של חברות רב־לאומיות, בעיקר חברות אינטרנט.

הפסיקה צפויה להדהד גם בניסוח הפרק בחוק ההסדרים ל–2017–2018 העוסק בהטבות מס למשיכת קניין רוחני לישראל. לשם כך מציעה טיוטת החוק הטבות מס עמוקות, בכללן 6% מס לחברות עם מחזור של יותר מ–10 מיליארד שקל, ו–12% מס לחברות אחרות. נראה כי בעקבות הפסיקה של הנציבות האירופית, ישראל והחברות הרב־לאומיות יידרשו להקפיד יותר על משיכת קניין רוחני רלוונטי לפעילות החברות בישראל.

הבאה בתור: הולנד

חברת אינטל ירושלים
RONEN ZVULUN/רויטרס

עו"ד הראל פרלמוטר, המוביל את תחום המסים במשרד עורכי הדין ברנע ושות', המתמחה בפעילות בעלת היבטים בינלאומיים, אמר אתמול כי "הפסיקה החדשה היא אבן דרך בעולם המיסוי הבינלאומי בעידן החדש; לא עוד מאבק בין חברה לרשות מס כזאת או אחרת — אלא החרפת המאבק בין המדינות השונות ובין רשויות המס שלהן, תוך נקיטת אמצעים אפקטיביים ובאופן רטרואקטיבי".

לדבריו, "חברות צריכות להבין יותר מתמיד, שהעולם כבר הרבה יותר מסובך וסגירה של הסדר מס ("רולינג") עם מדינה ספציפית אינה תקפה לנצח. גם לאחר שנים רבות של הסדרי מס, הן עלולות לגלות כי יש דרישה לשינוי דרמטי בתשלום המס שלהן".

פרלמוטר הוסיף כי חברות ישראליות שרשומות בחו"ל ונהנו מתמריצי מס במדינות שבהן הן פועלות עלולות כעת, לאור ההחלטה של האיחוד האירופי, למצוא את עצמן חייבות בתשלום מס גבוה באופן רטרואקטיבי, דבר שעלול לפגוע בהן מבחינה כלכלית בצורה משמעותית.

אף שהפסיקה האירופית מתבססת על חקיקה פנימית של האיחוד האירופי החלה רק על מדינותיו, פרלמוטר סבור כי "זה רק מתחיל במסגרת של האיחוד האירופי, אבל זה פותח פתח לשינוי נוסף במדיניות המיסוי הבינלאומית מול חברות גלובליות. מה שקרה באירופה יכול להתרחש במדינות אחרות. כלומר, אחרי שהמדינה נתנה הטבה, גורמים מתחרים תוקפים את המדינה והחברה שפועלת בה ואומרים 'לא מעניין אותנו שסגרת דיל עם מדינה כלשהי. תשלמי למדינות שלהן היית צריכה לשלם מלכתחילה'. העובדה שזה קרה באיחוד האירופי אתמול לא אומרת שזה לא יקרה במדינה אחרת. הבסיס המשפטי לכך מונח לאט־לאט עם השינויים במדיניות המס של OECD".

פרלמוטר הוסיף כי המהלכים רלוונטיים ביותר גם עבור חברות ישראליות. "המהלך אומר לחברות שזה שסגרנו רולינג עם מדינה מסוימת זה לא סוף פסוק. מעכשיו הן עשויות למצוא את עצמן נאבקות על סכומים אסטרונומיים מול שחקנים חדשים. ככל שהמדינה יותר חזקה וגדולה — היא תנסה יותר לקרב את המס לפתחה".

טבע
בלומברג

לדבריו, מעבר להסדר מס של חברה גלובלית, שהעתיקה את המטה שלה להולנד והעבירה אליה פעילויות ממדינות אחרות, גם חברות היי־טק בינוניות נהנו מהטבות מס מפליגות בהולנד. "יש בהולנד הטבות שנקראות 'אינוביישן בוקס', שניתנות לחברות עם פעילות חדשנית. החברות האלה מקבלות שם הטבות מס משמעותיות. יכול להיות שעכשיו מוסדות האיחוד האירופי גם יתקפו את העובדה שהן משלמות בהולנד 7%–10% מס", הוסיף.

יועצי המס ועורכי הדין של החברות יידרשו מעתה לנקוט ביותר זהירות בקביעת הסדרי מס, העריך פרלמוטר. "ההכרעה האירופית והערעור שיימשך כנראה שנים, יחייבו אותנו בהרבה יותר זהירות, לא רק כלפי המדינה שמולה מקבלים רולינג. אולי נצטרך לעשות רולינג במדינות נוספות כולל ישראל, כדי שלא נמצא את עצמנו מול ניסיון של לפתוח לנו רטרואקטיבית את תשלומי המס".

אטרקטיביות לא הוגנת

אף שישראל העניקה לאינטל ולטבע הטבות מס חריגות בשנים מסוימות, הסיכוי שמדינות מתחרות באיחוד, כמו אירלנד, יתבעו את ישראל ואת החברות על תשלום מס נמוך אינו סביר. עם זאת, "אם יתברר שישראל הרגיזה מאוד מישהו, ייתכן שינסו להפעיל מולה כלים כלכליים או מדיניים", העריך פרלמוטר. לדבריו, "ייתכן שאם יעבור הסעיף בחוק ההסדרים למתן הטבות מס למפעל מועדף טכנולוגי, ושחקן גלובלי מרכזי יחליט להגר לישראל ולהעביר את הקניין הרוחני שלו לכאן — זה עלול יהיה להרגיז מישהו, שיעשה שרירים".

מה למעשה קובעת הפסיקה האירופית נגד אפל?

"הטענה העיקרית היא שבאיחוד האירופי אסור לעבור על מה שנקרא תמיכת מדינה (State Aid), שמשמעותה תמיכה לא הוגנת, שמעודדת בדרך כלל חברות רב־לאומיות להתרכז במדינה מסוימת ולהעביר אליה פעילות ממדינות אחרות, כיוון שתשלום המס בה נמוך במיוחד. באיחוד האירופי אומרים שבין מדינות האיחוד האירופי צריכה להיות תחרות מס הוגנת, לכן אסור למדינות לייצר תמיכות שמעוותות את השוק החופשי.

"באירלנד, מס החברות נמוך מזה שבמדינות אירופיות אחרות במשך שנים — 12.5%. עם זאת, המס הנמוך לא 'תפור' לחברה בודדת, לכן אינו נחשב הפרה מובהקת של תמיכת המדינה. חקירת האיחוד, שהחלה ב–2013, קבעה כי אפל נהנתה מהסדר מס חריג במיוחד. בנוסף, האיחוד תקף את הטענות של אירלנד ואפל, שייחסו למטה באירלנד פעילויות רחבות של אפל, וטען כי צריך לזקוף חלק מהן למדינות אחרות באיחוד", אמר פרלמוטר.

רואה חשבון המייצג חברות רב־לאומיות אמר כי באיחוד האירופי תקפו את הטענות שבבסיס הסדרי המס הספציפיים, שבהם הוסכם על ייחוס רווח למשרד הראשי של אפל באירלנד. "למשרד הזה קבעו שיעורי מס מוטבים בהסכמים ספציפיים בין אפל לאירלנד. עם זאת, המסקנה של הבדיקה היתה שההסדר ספציפי לחברה מסוימת ומוגדר כתמיכת מדינה. זאת משום שבמסגרתו נמנעים עסקים ממדינות אחרות באיחוד ואירלנד נהפכת לאטרקטיבית בצורה לא הוגנת.

"בנוסף, עלתה שם שאלה לגיטימית, כי לא סביר שסדר גודל כזה של פעילות ייוחס לאירלנד. האיחוד קבע שייחוס היקף כה גבוה של פעילות לאירלנד אינו סביר כי החברה העבירה כנראה רווחים מארה"ב ומדינות אחרות לאירלנד".

הטיעון המשפטי רלוונטי רק למדינות האיחוד האירופי, לדבריו, אולם העיקרון של היקפי פעילות המיוחסים למטה החברה תקף לשינויים של משטר המס הבינלאומי ב–OECD, ולכן רלוונטי גם לישראל. "ההשלכות של הפסיקה יתנו רוח גבית לקידום החקיקה החדשה ב–OECD, אולם ניתן לומר גם שהדיונים ב–OECD נתנו רוח גבית להחלטת האיחוד האירופי", אמר.

לדבריו, הפסיקה עשויה להשפיע על החקיקה המתהווה בישראל, שנועדה להעביר לכאן קניין רוחני שפותח במדינות אחרות באמצעות תשלום מס נמוך של כ–6%. "ההשפעה תהיה בפרטי החקיקה שתיבנה. כרגע, ההנחה היא שהמחקר והפיתוח (מו"פ) של אותן חברות שיקבלו הטבות מס ייעשה בישראל, כך שרישום הקניין הרוחני לא יהיה פיקטיבי", אמר.

כמה מסתירים התאגידים הגדולים במקלטי מס?
במיליארדי דולרים*
אפל
ג'נרל אלקטריק
מיקרוסופט
יבמ
סיסקו
גוגל
HP
אורקל
קואלקום
אינטל
181
119
108
61
52
47
42
38
25
23
*נכון ל 2015- מקור: Mic/U.S PIRG

השפעת החקיקה האירופית, לטענתו, תורגש בעיקר באווירה שתיווצר בין רשויות מס לחברות גלובליות. "האווירה שתיווצר בעקבות החלטת הנציבות תעודד לדוגמה את ארה"ב לתבוע את פייסבוק להחזיר אליה פעילות ומסים", אמר. "יהיה יותר לחץ ציבורי על מקבלי החלטות ברשויות המס לבדוק יותר לעומק את הפעילויות של החברות הגלובליות — אם הן עומדות בכללי מחירי העברה בעסקות בינלאומיות (ייחוס רווחים בעסקות למרכזי הפעילות השונים שלהן) ואם ההסדרים חוקיים", הוסיף.

"התערבות גסה במשטר המס של אירלנד"

ההכרעה של הנציבות האירופית בעניין אפל היא חלק ממאבק רחב יותר שמנהל האיחוד נגד מדינות באירופה, שרוצות למשוך אליהן השקעות על ידי סיוע לחברות לחמוק ממס, וכפועל יוצא להעניק להן יתרון לא הוגן. לוקסמבורג, אירלנד, מלטה, בלגיה, קפריסין וגיברלטר היו, וחלקן עדיין במוקד של חקירה בנוגע להסכמי מס שחתמו עם חברות בינלאומיות, כשעשרות חברות כבר נדרשו להחזיר כספים.

עו"ד הנרייט פוקס, מנהלת תחום המיסוי הבינלאומי במשרד עורכי הדין פרל כהן, מסבירה כי באיחוד האירופי פורסמו החלטות דומות רבות נגד הטבות הניתנות על ידי בלגיה, הולנד ולוקסמבורג. בנוסף, היא מציינת כי משרד האוצר האמריקאי הוציא רק לפני כמה ימים מכתב רשמי לנציבות האירופית, שאמנם מגבה את המלחמה נגד העלמות מס אגרסיביות, אך מסתייג מהוצאת שומות רטרואקטיביות.

גם אפל וגם אירלנד הודיעו כבר שיערערו על ההחלטה, כך שהפרשה יכולה להימשך עוד שנים רבות. ואולם, גם אם הערעורים יידחו, אפל תהיה כנראה זכאית לזיכוי מס גבוה בארה"ב, כך שהתשלום מבחינתה בסופו של דבר יהיה נמוך משמעותית מ–13 מיליארד יורו. המשמעות היא גם שחלק מהנטל ייפול על משלמי המסים האמריקאים.

ישראל אמנם לא שייכת לאיחוד האירופי, אומרת פוקס, אבל קבוצה ישראלית שתכנון המס שלה נעשה דרך מדינות באירופה, שנתנו לפי ראייה של האיחוד הטבות לא מוצדקות, עלולה "לחטוף". מעבר לכך, ישראל בעצמה התחייבה לכל התוכניות של פרויקט הדגל שמקדם OECD, המכונה בֶפס (Base Erosion and Profit Shifting), שנועד למנוע הסטת רווחים למקלטי מס, ושחיקה של בסיס המס במדינת המקור כתוצאה מכך. אחד הפרקים של הפרויקט עוסק בכך שגם ישראל לא תעניק הטבות מס לקבוצות בינלאומיות במקרים מלאכותיים. "גם אם ישראל לא כפופה להסתכלות ולביקורת של האיחוד האירופי, משרד האוצר והמחוקק עושים מאמץ ליישר קו עם OECD", מסכמת פוקס.

עו"ד ירון מהולל, מומחה למיסוי בינלאומי במשרד איתן מהולל שדות, מסביר כי לאופי ההחלטה של הנציבות יש השפעה מהותית, שכן היא אומרת שמדינה לא יכולה לעודד רק חברות מסוימות או סקטור מסוים, ואם מאפשרים לחברות שיעורי מס שונים במדינה — עליהם להיות אחידים.

"הרלוונטיות לגבי ישראל יכולה להתרחש בכמה מישורים. ישראל מפורסמת בחוקי העידוד שלה, שנועדו לעודד מגזרים ספציפיים, כמו חברות יצואניות וחברות שפועלות בפריפריה. עם זאת, ישראל אמנם חברה ב–OECD, אבל לא כפופה ישירות לרגולציה שחלה על אירלנד. יהיו עוד ערעורים ותהליכים בסיפור הזה אבל בתור תקדים — יש להחלטה פוטנציאל להשפיע", אומר מהולל.

עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום מסים במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ, סבור כי התקדים הוא התערבות בוטה של הנציבות האירופית במערכת משטר המס של אירלנד על ידי חיוב במס של אפל. לטענתו, ההצעה בחוק ההסדרים, שתאפשר במקרים מסוימים להפחית את מס החברות ואת המס על חלוקת דיווידנד לחברות רב־לאומיות שיעבירו את הקניין הרוחני לישראל, יכולה דווקא לשפר את המצב של ישראל בהיבט הגלובלי התחרותי, לאור ההחלטה נגד אפל. "אמנם לא מדובר בתשלום מס של 1% כמו בתכנון המס האירלנדי הכפול, אבל לאור החשיפה הקיימת לפסק דין כמו של אפל, והעובדה שישראל אינה כפופה לחוק הסיוע של הנציבות — הצעד עשוי למשוך חברות לישראל או לפחות לא למשוך יזמים ישראלים למקם את הקניין הרוחני מחוץ לישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#