היזהרו מפייסבוק: הלקח מהסיפור של טבע נאות

חברת טבע נאות ביקשה הגנה על עיצוב נעליים שכבר חשפה בפייסבוק, אף שניתן לקבל הגנה רק על עיצוב חדש או מקורי שטרם התפרסם בישראל ■ לאחר שהבקשה נדחתה, קיבל רשם המדגמים את ערעור החברה שטענה כי הצילום לא היה ברור והעיצוב הוצג באופן חלקי בלבד

אפרת נוימן
צילום: טלי מאייר
אפרת נוימן

מתי פרסום של מוצר בפייסבוק ימנע את האפשרות לקבל עליו הגנה של עיצוב? מקרה שעסק בשאלה זו הגיע באחרונה לעו"ד אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. זאת לאחר שבקשות של חברת טבע נאות, המייצרת נעליים וסנדלים, להגנה על עיצוב נדחו אחרי שהחברה הציגה חלק מהעיצובים בעמוד הפייסבוק שלה, וחלק נוסף שווק באתרי מכירות מקוונים.

אדם הטוען שהוא הבעלים של מדגם (עיצוב) חדש או מקורי שלא התפרסם בישראל קודם לכן, רשאי להגיש בקשה לרישום מדגם כדי לקבל בלעדיות לתקופה. עם זאת, פרסום או שיווק באינטרנט יכול להיחשב פרסום קודם של המדגם, כך שחברות שנוקטות מהלכי שיווק ופרסום מקוונים עוד לפני שהן מעגנות ורושמות את הזכויות במוצר — עלולות להיות בבעיה.

ב–2015 הוגשו בישראל 1,528 בקשות למדגם — עלייה של כ–9% לעומת 2014. את מספר הבקשות השני בגובהו, אחרי קליל תעשיות, הגישה טבע נאות (64 בקשות). המקרה שהוכרע לגביו כעת עסק בבקשות שהגישה החברה בפברואר 2014 לרישום תשעה מדגמים לגבי נעליים. ביוני 2015 הן נדחו על ידי בוחנת המדגמים — שתפקידה לבחון אם הבקשה כשירה לרישום על פי דרישות הפקודה והתקנות — מכיוון שהיה פרסום קודם של העיצוב לפני הגשת הבקשות.

לגבי ארבע בקשות הטענה היתה כי אין חידוש ומקוריות, מכיוון שהן הוצגו בעמוד הפייסבוק של טבע נאות כמה ימים לפני הגשת הבקשה. לגבי ארבע בקשות נוספות נטען כי אין בהן חידוש ומקוריות מכיוון שהן הוצגו באתרי מכירות מקוונים שונים. הבקשה התשיעית נדחתה מכיוון שהמוצר פורסם באתר האינטרנט של החברה (בהמשך חזרה בה החברה מהבקשה). החברה הגישה השגה בפני רשם המדגמים על דחיית הבקשות.

צילום: מתוך עמוד הפייסבו

לגבי אתרי המכירות המקוונים החברה טענה כי מדובר בפרסומים אינטרנטיים של צדדים שלישיים אשר אינם קשורים לה, ועל כן יש לשקול אותם בזהירות. לשיטתה, מדובר באתרים שיווקיים שתוכנם משתנה תדירות, ועל כן אמינותם ותאריך ההצגה של המוצרים מוטלת בספק.

לגבי דף הפייסבוק החברה טענה כי הפרסום אינו חושף את המדגמים בשלמותם. לטענתה, הפרסום שצוטט הוא תמונה של ארון או קופסת נעליים המשמש להובלת נעליים, הנעליים מונחות בקופסה בתפזורת זו לצד זו מבלי שהן מוצגות במלואן, התמונה צולמה ממבט על וממרחק והיא לא חושפת את כל האלמנטים שבנעליים כפי שתוארו ונתבעו בבקשות השונות.

בנוסף היא טענה כי הפרסום בפייסבוק אינו מיועד לציבור הצרכנים, ונבדל בבירור מדפי אינטרנט אחרים בהם מוצגים מוצרים אותם יכול הצרכן לבחון מזוויות שונות. הוא גם נבדל מקטלוג או מנעליים המוצגות לקונים על גבי המדפים.

האם צרכן סביר היה מזהה את הנעליים?

קלינג קיבל חלק מההשגות של טבע נאות. לגבי הפרסום באתרי המכירות המקוונים הוא הכריע כי הם מהימנים, ואת מועד הפרסום אפשר ללמוד מתגובות הגולשים שנושאות תאריכים — ולכן הבקשה נדחתה כדין.

בעניין הפרסום בפייסבוק הוא קבע כי השאלה למי מיועד הפרסום אינה מעלה או מורידה משאלת עצם הפרסום. עצם אפשרות הגישה לתמונות שמצויות בפרסום יכולה לשלול את החידוש או המקוריות שבמדגם.

עם זאת, הוא קיבל את העמדה שהצילומים אינם ברורים מספיק והאלמנטים העיצוביים אינם מוצגים במלואם, ולכן הוא אישר את רישום המדגמים שנפסלו בשל הפרסום בפייסבוק. "השאלה בענייננו היא אם צרכן סביר שהיה נחשף לתמונה המצויה בפרסום הפייסבוק היה מתרשם דיו מהחוזי הכללי ומזהה בהכרח את הנעליים שנתבעו בבקשות למדגמים. דומני כי התשובה על שאלה זו בשלילה. מהותו של פרסום הפייסבוק הוא צילומים צבעוניים שאיכותם טובה. עם זאת, הצילומים חושפים חלק מהנעליים כמעט במלואן, בעוד אחרות נחשפו רק בחלקן. כמו כן לא נחשף חלקן התחתון של אף אחד מדגמי הנעליים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ