פרשנות

עניין של תזמון: בדיוק כשכחלון מטיל מס על בעלי דירות - השופט מקל על טייקון דיור

השופט אביגדור דורות טעה כשלא הצהיר כי ייצג במשרדו הפרטי לשעבר חברות שבשליטת שרגא בירן, שבעניינו פסק - אבל פסק הדין שלו סביר מבחינה משפטית

עידו באום
עידו באום

שופט המחוזי המתמחה במסים אביגדור דורות עשה טעות, אבל הוא לא הסיפור כאן. הפרשה לא היתה מתלקחת אם השופט היה מצהיר בתחילת הדיון בערעורו של של עו"ד שרגא בירן על שומת המס של הדירות שבבעלותו, כי במשרדו הפרטי לשעבר ייצג חברות שבשליטת בירן. ספק אם מי מהצדדים היה מתנגד לכך שדורות יכריע בערעור.

דורות מעולם לא פגש את בירן, אבל זה לא תירוץ לא להצהיר על הקשר. בירן מעולם לא פגש את דורות, אבל זה לא אומר ששופט לא יטה לטובת בעל השליטה בחברה־לקוחה לשעבר.

השופט  אביגדור דורות
השופט אביגדור דורותצילום: עידן מלכין

התנועה לאיכות השלטון הגישה נגד דורות תלונה לנציב הקבילות על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין. חזקה על ריבלין שימצא את הדרך לאזן בין ניגוד העניינים שעליו לא הצהיר השופט - לבין העובדה שמדובר בשופט חדש, שכשל עקב חוסר ניסיון ובכך שלא נגרם כנראה נזק בפועל.

לא נגזם נזק, כי פסק הדין של דורות נראה סביר מבחינה משפטית. זה גם מסביר את התרעומת. דורות פסק כי בירן זכאי למס מופחת משום שלא ניהל את השכרת הדירות שבבעלותו כעסק. הדירות היו "הכנסה פסיבית", שבירן לא השקיע זמן ניכר בניהולה, ולכן הוא זכאי לשלם מס נמוך.

בניגוד לטענות שנכתבו נגד השופט, פסק הדין לא מהלל את בירן, אלא מתאר את היקף עסקיו כדי להמחיש כי כ-24 דירות שהיו בבעלותו לא היו מקור הכנסתו העיקרי, לא העסיקו אותו, ולמעשה לא היו חשובות לו במיוחד. האיש חילק דירות במתנה לבני משפחתו. אפילו כחלון לא מחלק דירות במתנה.

עיתוי גרוע במיוחד לפסיקה של דורות

דורות הוא אחד משורה של שופטי מיסוי שמונו בשנים האחרונות, וחלקם הגדול הגיע מהשוק הפרטי הישר לבית המשפט המחוזי, כמו הרי קירש וד"ר שמואל בורנשטיין. לעורכי הדין מהמגזר הפרטי יש ייצוג בולט במיוחד בתחום המיסוי. הקאדר הזה זוכה להערכה של עורכי הדין בתחום המס. אפשר לשער למה. רוב הנישומים בישראל לא מגיעים לבית המשפט. לכל היותר נסגרת פשרה בינם לבין פקיד השומה. אלה שמגיעים לדיון משפטי הם לרוב בעלי הממון.

ואז מה קורה? לרוב, בעלי הממון מפסידים. שופטי מיסוי אינם נוהגים לפסוק לרעת המדינה, אבל כשמתרחשת פסיקה כזאת היא גוררת תהודה ציבורית. אופי התהודה תלוי בנישום. כשהפסיקה מיטיבה עם ציבור רחב, כפי שקרה כששופט המיסוי מגן אלטוביה (גם הוא הגיע מהמגזר הפרטי בשעתו) הכיר ב-2008 בהוצאות השגחה על ילדים כהוצאה מוכרת לניכוי מס - הביקורת מהללת. כשהפסיקה מיטיבה עם בעלי הון וממון מעטים, מבעבע הזעם. השופט הטרי דורות פסק אמנם נגד רשות המסים, אבל הנישום הוא מעשירי ישראל.

שרגא בירן
שרגא בירןצילום: מוטי מילרוד

העיתוי של דורות היה גרוע במיוחד - בדיוק כששר האוצר מנסה להטיל מס על בעלי דירות, דורות מפחית מס לטייקון דיור; בדיוק כשהאוצר מנסה לדחוק משקיעים למכור דירות, דורות עוזר להם. בדיוק בשיא העונה של שכירת הדירות בקיץ, דורות מזכיר לאלה שבקושי מתמודדים עם שכר דירה אחת שיש אנשים שמרוב עושר לא מתעניינים ביותר מ-20 דירות שבבעלותם. בדיוק כשהחברות מגה ואלון קורסות תחת חובות, מסתבר שיש לבעל השליטה "שרגא־אני־לא־טייקון־בירן" הון אישי עצום.

מערכת המשפט נוחה יותר לחזקים

כן, מערכת המשפט נוחה יותר לחזקים ולבעלי הון. רק עכשיו גיליתם? השופט יכול היה לסדר את העובדות בעניין בירן בצורה אחרת ולכתוב פסק דין המחייב את בירן במס גבוה, אבל דורות הוא שופט טרי ופסק דינו הולך בתלם. הוא עושה את הצפוי ממנו.

הכדור נמצא בידי רשות המסים. הרשות מנהלת באחרונה מאבק כדי לגבות יותר מס מבעלי דירות רבות. בירן אינו ההפסד הראשון שלה, אך זו הזדמנות טובה להביא את הסוגיה לבית המשפט העליון. שם ניתן יהיה לבחון אם לא ניתן להגיע לתוצאה שהולמת יותר את האקלים המשפטי־ציבורי החותר להגדלת נתח המדינה בתשואה על נדל"ן בישראל.

המדינה שולטת בשוק נדל"ן, מכתיבה את התנהלותו ולכן היא - ולא כישוריהם של בעלי הדירות - זו שיצרה את עיקר התשואה בשוק השכירות. בנסיבות האלה, אין הצדקה למיסוי מופחת על בעלי דירות רבות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ