אושר תיקון לחוק תובענות ייצוגיות שנועד לשפר את הטיפול בתביעות סרק - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אושר תיקון לחוק תובענות ייצוגיות שנועד לשפר את הטיפול בתביעות סרק

זהו התיקון המשמעותי הראשון בחוק מאז חקיקתו ב–2006 ■ הוא קובע כי בית המשפט יידרש לשקול אם יש עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה - לפני שהוא מאשר הסתלקות מתביעה תוך מתן טובת הנאה למגיש הבקשה ועורך דינו ■ כספי פיצוי שניתנים באמצעות תרומות יועברו לקרן ייעודית, שתחליט על חלוקתם

3תגובות

הכנסת אישרה ביום שני בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק תובענות ייצוגיות, הנוגע להסדרי פשרה והסתלקות. זהו התיקון המשמעותי הראשון בחוק מאז חקיקתו ב–2006, והוא נועד בין השאר לשפר את ההתמודדות עם תביעות סרק.

את הצעת התיקון קידמו בעיקר חברי הכנסת מירב בן־ ארי (כולנו) ומרב מיכאלי (המחנה הציוני). הקליניקה לתובעות ייצוגיות באוניברסיטת תל אביב (אז בכובעה כקליניקה בבינתחומי), היא זאת שניסחה את הצעת החוק ובזמנו הציעה אותה לח"כ עדי קול (יש עתיד), שכבר קידמה אותה לקריאה טרומית. לאחר פיזור הכנסת ופרישתה של קול, ההצעה הוגשה מחדש על ידי בן־ארי.

ח"כ מירב בן ארי
אייל טואג

גם אם התיקון עדיין משאיר שיקול דעת לשופטים (מצב שמתקיים כבר היום), הוא מעביר מסר חשוב: אין לנצל לרעה את ההליך, ולתת גמול לתובע ועורך הדין מבלי שיש תרומה לקבוצה שעמה התביעה אמורה להיטיב. התיקון בא להתמודד עם ארבעה מצבים בעייתיים שעלולים להתעורר כיום, ובייחוד עם תביעות סרק.

1. התמודדות עם תביעות סרק

תביעות ייצוגיות רבות מתחילות בקול תרועה רמה ובכותרת בעיתון, אך חלק גדול מהן מסתיים בהתקפלות של התובע הייצוגי ובא כוחו (הסתלקות). לפי נתונים מ–2014 של הקליניקה לתובענות ייצוגיות, ב–2006–2013 רוב הבקשות לתביעות ייצוגיות (57%) הסתיימו בהסתלקות לפני אישור התובענה.

הסתלקות אינה מונעת מתובעים עתידיים להגיש תביעה, ולכן בתי המשפט מאשרים בקשות כאלה ומוחקים את התביעה. הבעיה נוגעת למצבים שבהם התובע הייצוגי מחליט בשלב מוקדם להסתלק מהתביעה, ובכל זאת הוא ועורכי דינו מקבלים פיצוי מהנתבע — מבלי שהציבור יקבל שקל אחד. הסיבה היא שלשני הצדדים יכול להיות אינטרס לסגור את העניינים. למעשה, לעתים תביעות מוגשות במטרה שייסגרו בפשרה מהירה.

על פי הצעת החוק, בקשות הסתלקות שבהן מסכים הנתבע לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך "מטילות עומס על מערכת המשפט, גורמות לעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור". שופטים בבתי המשפט המחוזיים חלוקים בשאלה מתי יש לאשר גמול ושכר טרחה במקרה של הסתלקות מתוגמלת, והכרעה בעניין צריכה להינתן בבית משפט העליון (בעניין כהן נגד ויטה 
פרי הגליל).

כדי לתקן את המצב בחקיקה, התיקון קובע כי בית המשפט יחליט אם לאשר גמול או טובת הנאה לתובע הייצוגי ועורך דינו במסגרת הסתלקותם, לאחר שישקול אם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הראתה עילת תביעה לכאורה. הבדיקה אינה נדרשת בבקשת הסתלקות שהוגשה לאחר אישור התובענה כייצוגית, שכן היא נעשית על ידי בית המשפט במסגרת החלטת האישור. בנוסף, ולא פחות חשוב מכך, בית המשפט ישקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית לחברי הקבוצה.

רוב התביעות הסתיימו בהתקפלותמטרות הארגונים שלהם מועברות תרומות בעקבות תביעות ייצוגיותעזרה לחולים או נכיםצדקה לנזקקיםמוסדות מסוגים שוניםחינוךאיכות הסביבהסיוע לנפגעי עבירה זהירות בדרכים מטרות אחרות 40%
21%
16%
7%
3%
3%
3%
7%
תוצאות תיקי תובענות ייצוגיות57.3%
הסתלקות לפני אישור התביעה כייצוגית14.7%
הסדר פשרה
לפני אישור התביעה כייצוגית20%
אחרים*8%
דחיית הבקשה*לרבות הסדר פשרה לאחר אישור התביעה כייצוגיתמ
קור: הקליניקה לתובענות ייצוגיות; הנתונים מתייחסים ל2013-200

2. הרחבת אפשרויות ההתנגדות להסכם

תיקון חשוב נוסף מתייחס להסכם פשרה בין הצדדים אשר הוגש לאישור בית המשפט. ההצעה קובעת כי לא רק אדם הנמנה עם חברי הקבוצה (שבשמה מוגשת התביעה), אלא כל אדם אשר פועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה, יוכל להגיש התנגדותו להסדר פשרה שהוגש לאישור בית המשפט. גם ארגון הפועל לקידום מטרה ציבורית בקשר לעניין בו עוסקת התביעה יוכל להגיש התנגדות — ובניגוד למצב עד כה, לא תידרש לכך הסכמת שר המשפטים.

על מנת למנוע התנגדויות סרק וסילוקן לאחר קבלת טובת הנאה, נקבע בתיקון כי מי שהתנגד לפשרה לא יוכל להסתלק מהתנגדותו אלא אם יקבל אישור מבית המשפט, וכן לא יקבל טובת הנאה בעבור ההסתלקות ללא אישורו של בית המשפט. בית המשפט ישקול פסיקת גמול לאדם או לארגון שהגישו התנגדותם, בין השאר לפי התועלת שהביאה ההתנגדות לחברי הקבוצה. אדם או ארגון שהתנגד ומבקש להסתלק, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט תצהיר ובו גילוי נאות לכל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות.

3. תרומות יועברו לקרן

תיקון נוסף נוגע למצב שבו הפיצוי שניתן לחברי הקבוצה במסגרת תביעה ייצוגית הוא באמצעות תרומה לגוף מסוים. מדובר בסעד הנפוץ ביותר, שנועד להתמודד עם הבעיה של איתור חברי הקבוצה.

בלא מעט תביעות עלו שאלות שנוגעות לתרומה ובהן למי ראוי לתרום, איך מפקחים על התרומה והאפשרות לניגוד עניינים בין הצדדים והגוף שתורמים לו. לפי התיקון, פיצוי באמצעות תרומה יעבור לקרן ייעודית שמטרתה לחלק את הכספים למטרות ציבוריות ולתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה. כספי הקרן, שתנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי, יחולקו בידי ועדה של חמישה חברים שימנה שר המשפטים ותכלול שופט מחוזי, נציג של האפוטרופוס הכללי, נציג של היועץ המשפטי לממשלה ושני נציגי ציבור. רק בחלוף זמן ניתן יהיה לדעת אם המנגנון החדש שיוצר התיקון לחוק יוכיח את עצמו.

4. שכר הטרחה 
יותנה במימוש

הצעת החוק שאושרה מתייחסת לבעיה שקיימת בחלק מהמקרים במימוש הסכמי פשרה: לעתים, לאחר אישור הסדר הפשרה או מתן פסק הדין, לנתבע ולתובע אין שום אינטרס במימוש, וחברי הקבוצה המיוצגת אינם מודעים לפסק הדין או שזכותם על פיו מזערית מכדי להצדיק נקיטת צעדים למימושה. מכיוון שכך, יש פסקי דין המאשרים הסדרי פשרה ובסופו של דבר אינם ממומשים, בחלקם 
או במלואם.

התיקון קובע כי בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר פיקוח על ביצוע הסדר הפשרה ויורה לצדדים לדווח לו על ביצוע ההסדר — כפי שקורה כבר במקרים רבים כיום. בנוסף, בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לעורך דינו של התובע הייצוגי יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו.

בן־ארי אמרה: "חוק זה שומר על הכלי החשוב של תובענות ייצוגיות. הוא משרת את האזרחים, דואג לאינטרסים שלהם ובמקביל מחזק את התובענה הייצוגית ככלי משפטי חשוב ומשמעותי". מיכאלי אמרה: "אנחנו מקוות שהתיקון הזה יהפוך את התביעות הייצוגיות לכלי האפקטיבי שהן אמורות להיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם