המהפכה השמרנית של איילת שקד שהופכת את מערכת המשפט לחלשה ולא רלוונטית - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

המהפכה השמרנית של איילת שקד שהופכת את מערכת המשפט לחלשה ולא רלוונטית

בלי לזלזל ברעש שעושה שרת התרבות, מירי רגב, המהפכה שתשנה את התרבות בישראל מתרחשת דווקא בבתי המשפט - ותוצאותיה כבר מורגשות

63תגובות
איילת שקד
אוליבייה פיטוסי

מי שהופתע מהחלטת בג"ץ שלא לאפשר למצעד הגאווה בבאר שבע לעבור ברחוב ראשי בעיר, לא הבחין כנראה בשינוי הטקטוני הדרמטי שעבר על מערכת המשפט כולה בשנה האחרונה. בלי לזלזל ברעש שעושה שרת התרבות, מירי רגב, המהפכה שתשנה את התרבות בישראל מתרחשת דווקא בבתי המשפט - ותוצאותיה כבר מורגשות. באולמות שבהם נקבעות נורמות שמכתיבות את חיי החברה, הכלכלה והפוליטיקה הישראלית, מחוללת שרת המשפטים, איילת שקד, שינוי יסודי.

מתחילת כהונתה של שקד, לפני כשנה וחצי, מונו יותר מ-120 שופטים בערכאות שיפוטיות שונות - וזו רק ההתחלה. קצב המינויים של שקד כנראה גבוה יותר משל כל שר משפטים שקדם לה. היא עובדת בשיתוף פעולה מלא עם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ועם אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין.

טקס מינוי שופטים בבית הנשיא, באפריל
אוליבייה פיטוסי

לכך הוסיפו את העובדה שלראשונה בתולדות הוועדה למינוי שופטים, אין בה שום חבר כנסת מהאופוזיציה - וכך יוצא שהמינויים של שקד עומדים לפחות באחד משני הקריטריונים הבאים, אם לא בשניהם יחד: הראשון - יעילות שיפוטית והתאמה לתפקיד. השני - אידיאולוגיה שיפוטית שמרנית. שקד רוצה את השופטים שלה שמרנים, ובדרך כלל זה מצליח לה.

לזכותה של שקד ייאמר שהיא ממנה שופטים רבים במגזר הערבי, גם זאת יותר מכל שר משפטים אחר לפניה. באחרונה חנכה שקד בית דין שרעי בסכנין וזכתה שם לשפע מחמאות מחברי הכנסת עיסאווי פריג' (מרצ), אוסאמה סעדי ומסעוד גנאיים (הרשימה המשותפת). השלושה שיבחו את שקד באופן שהיה גורם לכל מנהיג בשמאל להסמיק. "אנחנו מחויבים לשוויון זכויות לאוכלוסייה הערבית", הצהירה שקד בנאומה בסכנין.

בנוסף לכך קידמה שקד שני שופטים דרוזים, ובאחרונה הבטיחה למנות גם שופטים אתיופים - נראה כי שתי מועמדות ממוצא אתיופי יוצגו לוועדה למינוי שופטים כבר בסבב המינויים הקרוב.

"גיוון הרכב השופטים בבית המשפט העליון הוא יעד חשוב במסעה של הרכבת המשפטית", הצהירה שקד באחרונה בטקס סיום שנת המשפט של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין. בדימוי התחבורתי הזה, שקד היא הקטר.

באותו אירוע נאמה גם השופטית נאור - אך דיברה בעיקר על מבנים חדשים לבתי משפט ועל תוכניות בינוי עתידיות. היא נשמעה יותר כמו יזם נדל"ן ופחות כמי שעוסקת בתוכן השיפוטי שימלא את אותם אולמות. אולי בוועדה למינוי שופטים היא מדברת אחרת.

המציאות מראה התיישרות איטית אך ברורה של מערכת השיפוט לפי תפישת העולם השמרנית של שקד. פחות התערבות, יותר זהירות. בית המשפט העליון - שאינו מגוון מספיק עדיין לדעתה של שקד - מגיב כבר כיום בדחיינות לבעיות המצויות בלב החברה הישראלית. כבר התרגלנו לכך שבג"ץ נזהר בכבוד הממשלה במקרי התנגשות בין זכויות אדם לבין ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. בסוגיות חברתיות, בג"ץ נזהר בגלל ההשלכות התקציביות; אפילו בנושאים שבלב הקונצנזוס הוא נזהר.

השופט חאלד כבוב. מועמד
מוביל לעליון
מוטי מילרוד

הנה אנקדוטה קצרה לדוגמה: בשבוע שעבר נמנע בג"ץ מהכרעה בעתירה שהוגשה בשם ניצולי שואה עולים מרומניה, שהגיעו לישראל אחרי 1953 ומופלים במובהק לרעה בסיוע הכספי שניתן להם בהשוואה לעולים ניצולי שואה שהגיעו ארצה לפני שנה זו. המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, יחד עם השופטים סלים ג'ובראן ודפנה ברק־ארז, החליטו להמתין לדיוני התקציב בנושא. הכל מודעים להשלכות של משיכת הזמן. אם בג"ץ היה מעניק את הסעד לניצולים, איש לא היה מותח עליו ביקורת. אבל העליון מתאפק.

לא צריך להיות בלש כדי להבחין ששופטים שאינם "בראש של שקד" לא צולחים את ועדת המינויים. דוגמה מובהקת היא של פרופ' ברק מדינה, מי שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. איש אינו חולק על כך שמדינה הוא עילוי משפטי ואחד החוקרים הבולטים בארץ בתחום המשפט הציבורי. מדינה הוצע בעבר כמועמד לבית המשפט העליון, אך לא מונה — והגיש באופן חריג את מועמדותו לשופט מחוזי. למרבה התדהמה, כבר שלושה סבבים שוועדת המינויים לא בוחרת בו. שקד מעולם לא פגשה בו, אך ככל הידוע, הוא מצטייר בעיניה כלא־שמרן - ולכן אין לו סיכוי.

ערבי, דתי ואשה - רק לא אקטיביסטים

המהפכה השיפוטית שמניעה שקד תבטיח תקופה ממושכת של מערכת משפט שמרנית ובלתי־מתערבת. בנאומה השבוע בלשכת עורכי הדין מתחה שקד ביקורת על חברי כנסת שעותרים לבג"ץ נגד מדיניות הממשלה. "פוליטיקה של עתירות היא התנהלות נפסדת", אמרה. שקד אמנם מתנגדת לחוק שיחסום חברי כנסת מהגשת עתירות - אבל היא ממילא מחסלת את הסיכוי להצלחת העתירות הללו, באמצעות הרכב בג"ץ שמרני.

פרופ' ברק מדינה. שלושה
סבבים
תומר אפלבאום

עד סוף 2016 תרכיב שקד את רשימת השופטים שימלאו ארבעה מושבים בבית המשפט העליון. דבר אחד בטוח: זו תהיה רשימה של שופטים שמרנים לא־אקטיביסטיים בעליל. למשל, בכל הקשור בעתירות של חברי כנסת, השופטים ששקד תמנה יגיעו לעליון עם החלטה מוכנה מראש: "העתירה נדחית משום שהעותר הוא חבר כנסת וקיימת בידיו האפשרות לפעול במישור הפרלמנטרי".

בין השופטים שתמנה שקד יהיה לפחות שופט ערבי אחד (במקום סלים ג'ובראן הפורש), שופט דתי אחד (במקום המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין), ואשה. שקד תמנה כנראה שלושה שופטים מתוך שורות בתי המשפט המחוזיים, ולכסא הרביעי תוסיף דמות אקדמית אחת. ההערכה היא כי המועמד מהאקדמיה יגיע משורות הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן (ההערכות מדברות על הדיקן פרופ' שחר ליפשיץ, ועל פרופ' גדעון ספיר, המומחה למשפט ציבורי. בינתיים מסתמן יתרון לליפשיץ). בסביבת השרה מקפידים שלא לחשוף את המועמדים המועדפים עליה - אך לשקד יש כאלה, והיא תפעל במלוא הכוח כדי למנות אותם.

אביחי מנדלבליט, היועמ"ש
מוטי מילרוד

הוועדה למינוי מנדלבליט

אפשר ללמוד על הטקטיקה של שקד מתהליך המינוי של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. הוועדה למינוי היועץ דנה בלא פחות מתשעה מועמדים, אבל מבחינת שקד זו היתה הוועדה למינוי מנדלבליט. חלק מהשמות שהופיעו בוועדה נועדו לקישוט וחלק הופיעו שם כדי להכינם לקידום עתידי - אבל מנדלבליט היה המיועד. שקד אלופה בהנדסת ועדות איתור ודילים. תסמכו עליה, היא תהנדס גם את הוועדה למינוי שופטים.

מרים נאור, נשיאת בית המשפט
העליון
אוליבייה פיטוסי

במרוץ לבית המשפט העליון יש כיסא אחד שבו ניתן להצביע בבירור על המועמדים המובילים: הכיסא הערבי, שעליו מתחרים השופטים חאלד כבוב וג'ורג' קרא. כבוב הוא שופט כלכלי בולט שהרשיע באחרונה את נוחי דנקנר בהרצת מניות. קרא הוא שופט פלילי בולט, שהיה ראש ההרכב שהרשיע את הנשיא משה קצב באונס.

כבוב בולט יותר במישור הציבורי, אך דווקא הבולטות והעובדה שהוא נתפש כשופט עצמאי ונחרץ עלולה להיות לו לרועץ אצל שקד. כבוב זוכה לתמיכת לשכת עורכי הדין, אבל בוועדה למינוי שופטים נדרש רוב של שבעה מתוך תשעה כדי למנות שופט לעליון. שקד יכולה לכרות דיל עם הנשיאה נאור ולמדר את נציגי הלשכה, אבל היא כנראה מעדיפה לשמור על יחסים טובים עם יו"ר הלשכה, אפי נוה, שאינו מסתיר את הערכתו כלפיה.

במקרה הטוב, בעוד שנה מהיום יהיה בית המשפט העליון מוסד מפולג, אקלקטי ובלתי־צפוי. במקרה הגרוע הוא יהיה מוסד חלש, מפוחד ובלתי־רלוונטי לסוגיות היסוד הציבוריות של ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#