התביעה הגדולה שהסתיימה בפשרה של 8 מיליון שקל - וכמה קיבלו עורכי הדין? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התביעה הגדולה שהסתיימה בפשרה של 8 מיליון שקל - וכמה קיבלו עורכי הדין?

התובעים טענו כי חברת הדירוג מעלות S&P התרשלה בדירוג האג"ח מטבעות עולם וקשת - שהיו מגובות על ידי בנק ההשקעות ליהמן ברדרס - כשלא 
עידכנה את הדירוג לפני קריסת הבנק ב-2008, וגרמה הפסדים גדולים מהצפוי למשקיעים

3תגובות
עובדי ליהמן ברדרס עוזבים את משרדי הבנק לאחר קריסתו
BLOOMBERG NEWS

שבע שנים לאחר הגשתן, שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו בעקבות קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ב-2008, הסתיימו בהסכמי פשרה. במרכז התביעות עמדה שאלת אחריותה של חברת הדירוג מעלות S&P להפסדי משקיעים באיגרות החוב 
מטבעות עולם וקשת.

על פי הסכמי הפשרה, שאושרו באחרונה על ידי בית המשפט, התביעות הייצוגיות - שהתחילו בסכום של עשרות מיליוני שקלים - יסתיימו בתשלום של 8 מיליון שקל בלבד למשקיעים. אחת הסיבות לכך היא שבמהלך ניהול התביעה הוחזרו לקבוצת התובעים סכומי כסף משמעותיים, ששולמו על ידי הנאמן בחו"ל של ליהמן, מה שהפחית משמעותית את הנזק שנגרם למשקיעים. הסדר הפשרה הכולל, לאחר התשלום לעורכי הדין והתובעים הייצוגיים, הינו של כ-12 מיליון שקל 

תביעה ייצוגית אחת הוגשה נגד איגרות חוב מטבעות עולם על ידי עמירם דויטש, באמצעות עו"ד רונן עדיני. התביעה השנייה הוגשה נגד איגרות חוב קשת על ידי שי עברון ושמואל רוזנבוים, באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ואמיר שאשא.

בתביעות הייצוגיות, שהוגשו ב–2009, נטען כי חברת מעלות התרשלה בדירוג איגרות החוב של שתי החברות כשלא עידכנה את דירוגן בעקבות מצבו המידרדר של ליהמן — עד לקריסתו בספטמבר 2008. לדוגמה, איגרות החוב של מטבעות עולם, שבשליטת אקסלנס, הונפקו ב–2006 וקיבלו ממעלות את הדירוג הגבוה — AAA. איגרות חוב אלה היו מגובות על ידי ליהמן בהיקף של 84% מנכסי מטבעות עולם. בעקבות קריסת ליהמן קרסו גם איגרות החוב, ואולם מעלות הורידה את דירוג האיגרות ל–D (אג"ח זבל) רק לאחר מעשה.

רשות ניירות ערך תמכה בתביעות

מעלות טענה כי לא התרשלה ופעלה כפי שפעלו סוכנויות דירוג אחרות בעולם. על פי החברה, קריסת ליהמן היתה בלתי צפויה והפתיעה את שוק ההון בכללותו, את הרגולטורים האמריקאיים ואת סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות. עוד נטען כי התביעות מבוססות על "חוכמה בדיעבד", וכי לא היתה חובת דיווח על האירועים שהיו אירועים פומביים וגלויים למחזיקי איגרות החוב — במיוחד כש–80% ממחזיקי האיגרות היו משקיעים מוסדיים.

במהלך הדיונים בבית המשפט העידה גם דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח, שכיהנה אז כמנכ"לית בחברת מעלות. בנוסף נתבע גם המנפיק של איגרות החוב, בית ההשקעות אקסלנס, בטענה כי התרשל בפיקוח על חברת הדירוג ולא עקב אחרי ההידרדרות של ליהמן. רשות ני"ע הביעה תמיכה בתביעות וסייעה במימונן.

לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים ובזמן ההמתנה לפסק הדין, החל משא ומתן לפשרה בין הצדדים, ולאחר כמה חודשים הוגשו לבית המשפט הסדרי פשרה בשתי התביעות. במסגרת ההסדרים הוסכם כי הגופים הנתבעים ישלמו למשקיעים 8 מיליון שקל, כאשר מעלות תישא בחלק הארי של הסכום (כ–80%), והיתרה תשולם על ידי אקסלנס. בתביעה שהוגשה נגד איגרות החוב מטבעות עולם יקבלו המשקיעים 5.3 מיליון שקל; בתביעה נגד איגרות חוב קשת יקבלו המשקיעים 2.7 מיליון שקל.

עם הגשת הסכמי הפשרה לבית המשפט, טענו הצדדים כי הפיצוי המוצע הוא נאות והולם, זאת, בהתחשב בסכומי הכסף שקיבלו כבר חברי הקבוצה בינואר 2011 מדויטשה בנק, בעקבות הסדר שבוצע בהסכמתם ובאישורם.

אלא שבעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה לבית המשפט, נטען כי סכום הפשרה הכולל משקף סכום נמוך מאוד אל מול סכום התביעה — והוא מהווה לכל היותר 6% מסכום התביעה.

פער עצום

עמדת היועץ הותירה לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה אם מדובר בסכום פשרה שמשקף יחס סיכון־סיכוי נכון לאור הפער העצום בין סכום הפשרה לסכום התביעה. זאת בהתחשב, לדברי היועץ, בשלב המתקדם של ההליך, היכרותו של בית המשפט עם התיק ונסיבותיו, התרשמותו מהמומחים, העדים 
וטענות הצדדים.

השופט אליהו בכר ציין כי מדובר בהסדרים סבירים, ראויים והוגנים בהתחשב בעובדה שסיכויי התביעה היו קלושים לאור ההסדר שנערך עם מחזיקי איגרות החוב ב–2011. "במצב זה, קבלת סכום פיצוי של 6% מסכום התביעה משקף נכונה את סיכויי התביעה", 
קבע בכר.

עם זאת, השופט החליט להפחית את שיעור הגמול לתובעים הייצוגיים ואת שכר הטרחה לעורכי הדין. על פי הסכמי הפשרה, עורכי הדין של התובעים הייצוגיים היו אמורים לקבל שכר טרחה של כ–3 מיליון שקל. התובעים הייצוגיים היו אמורים לקבל גמול של חצי מיליון שקל. לדברי בכר, על אף שאין מחלוקת על כך שההליך נוהל בצורה ראויה על ידי עורכי הדין — לא מדובר בנסיבות כה ייחודיות עד שיש לפסוק שכר טרחה כה גבוה: "נראה כי מדובר ביחס גבוה ביותר, כשהסכום המבוקש אינו סביר בנסיבות ומשקף את בעיית הנציג בהסכמי פשרה".

בכר אישר לעורכי הדין בתיק מטבעות עולם שכר טרחה של כ–850 אלף שקל ולתובע הייצוגי סכום של 127 אלף שקל. בתיק קשת אישר בכר לעורכי הדין שכר טרחה של 1.6 מיליון שקל ולתובעים הייצוגים — 236 אלף שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#