נוחי דנקנר הורשע בהרצת מניות - העונש המקסימלי: עד חמש שנות מאסר - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נוחי דנקנר הורשע בהרצת מניות - העונש המקסימלי: עד חמש שנות מאסר

השופט כבוב בהכרעת הדין המשתרעת על פני 280 עמודים: "ההתנהלות לא מותירה מקום לספק" ■ השופט על איתי שטרום שהורשע אף הוא בהרצת מניות בפרשת הנפקת החברים: "הגירסה שהציע היתה לא עקבית ואף הזויה לפרקים"

69תגובות
נוחי דנקנר יוצא מבית המשפט
עופר וקנין

שלוש דקות אחרי כניסתו לאולם ופתיחת הדיון בהכרעת הדין הכריז אתמול השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי בתל אביב כי החליט להרשיע את הנאשמים נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי וחברו איתי שטרום. הנוכחים באולם הגדול, שהיה מלא עד אפס מקום, הקשיבו בדממה לכבוב שהסביר את נימוקיו במשך כ–50 דקות בקול מעט רועד מהתרגשות.

אפשר להבין את תחושותיו: הכרעת הדין, שעוד תהדהד במשך שנים ארוכות בשוק ההון הישראלי, היא היסטורית לא רק מכיוון שכבוב הרשיע את האיש שהיה החזק במשק במשך עשור, אלא גם בשל ההבנה שלו כי על פשיעה כלכלית יש להשקיף ממבט על - בניגוד לתזה של עורכי הדין של דנקנר ושטרום, שפירקו את הראיות לגורמים וניסו לספק הסבר וצידוק לכל שיחת טלפון ולכל פעולה שביצעו.

בסופה של הכרעת דין מנומקת היטב, שמשתרעת על פני 280 עמודים, כבוב סיכם: "הראיות הנסיבתיות הרבות עליהן הצביעה הפרקליטות הביאו אותי, ללא צל של ספק, למסקנה הגיונית אחת ויחידה: אין מדובר בהשקעה שנועדה לבניית פוזיציה כלכלית, אלא בתוכנית של שטרום, שבבסיסה רצון אמיתי וכן לסייע לדנקנר ולאי.די.בי. עם זאת, האופן שבו פעילות זו התבצעה אינו לגיטימי בלשון המעטה, והוא כרוך ושזור ברצון להשפיע על השער ועל מחזורי המסחר במניה".

בזמן הקראת הכרעת הדין ישב דנקנר בדממה, כאשר משני צידיו ישבו חתנו טל אנגלנדר ומקורבו יונתן מורן, שליוו אותו בכל הדיונים שנערכו בבית המשפט בשנתיים האחרונות. לדיון אתמול הגיעו גם שלושת ילדיו, רונה, דנה ועומר. אשתו אורלי, שלא נכחה באף דיון, נעדרה גם הפעם. עם סיום הקראת הדין מיהרו דנקנר ושטרום לעזוב את האולם, וסירבו למסור תגובה לכלי התקשורת הרבים שחיכו מחוץ לכניסה לאולם.

"גרסת הנאשמים אינה עומדת במבחן המציאות"

קו ההגנה של דנקנר ושטרום כלל התייחסות לכל אחת מהראיות שהציגה הפרקליטות כיחידה נפרדת ועצמאית. השניים ניסו לספק לכל אחת מהן הסבר מתקבל על הדעת, אך כבוב קבע כי אין די בהסתכלות זו. הוא הדגיש כי יש להסתכל על התמונה הכוללת, שמתבהרת ממסכת הראיות המלאה, וזו לדבריו, "אינה עושה חסד עם הנאשמים וגרסתם אינה עומדת במבחן המציאות". לפי כבוב, הממצאים בתיק מובילים למסקנה הגיונית אחת ויחידה — של פליליות במעשיהם של דנקנר ושטרום.

"הנאשמים פעלו באופן משותף ומתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי, פעילות שמטרתה העיקרית הגדלת מחזור המסחר במניה ומניעת ירידת שער המניה, כמו גם העברת מסר לשוק שיש גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול". כבוב ציין כי אינו בא לקבוע כי דנקנר ושטרום טוו מראש במשך תקופה תוכנית עבריינית לעוות את מחיר המניה של נייר אי.די.בי, ולשם כך לפעול בקרב גורמים שונים כדי לבצע פעילות מסחר מלאכותית.

עם זאת, כבוב קבע כי קשירת הקשר בין דנקנר לשטרום הוכחה באופן חד־משמעי ימים לפני ההנפקה, ולכל הפחות בלילה של ה-21 בפברואר 2012, שבו נערכה הפגישה המשולשת בין דנקנר, שטרום ואיש העסקים יוסי ויליגר. לדבריו, ניתן לייחס לדנקנר ושטרום שותפות ספונטנית לכל המאוחר החל באותו מועד.

"נאשמים כמו הנאשמים שבפני, שהם אנשים מתוחכמים, שקולים, מנוסים ומקצועיים לכל הדעות - איני יכול לקבל גרסתם כי לא ראו את שעמד לנגד עיניהם, כי לא הכירו באי־חוקיות שבמעשיהם. התנהגותם בזמן אמת, כמו גם תגובותיהם המתחמקות בחקירתם ובעדותם, מעידות שלא אלה פני הדברים. אין מדובר בהתנהגות שהיא בגדר עצימת עיניים, אלא במעשים פרי כוונה של ממש שנעשו באופן מודע ופעיל - הן מצדו של דנקנר והן מצדו של שטרום - בביצוע פעולות שלא ניתן לראות בהן אלא פעילות שמטרתה להשפיע על שער מניית אי.די.בי" .

כבוב החמיא לדנקנר וציין כי התרשם ממנו שהוא "אדם בעל אישיות עוצמתית, רהוט, שיטתי, דייקן וקפדן באופן כמעט בלתי־שיגרתי". אלא שלדבריו, "מדובר באדם כל כך שאפתן, עד שלעתים הוא אינו רואה את המציאות כפי שהיא, בהיותו שקוע בהשגת מטרותיו. דווקא תכונות אלה של דנקנר, קפדנותו ומקצועיותו, מדגישים את הקושי שבקבלת גרסתו". כבוב הוסיף כי גרסתו היא "גרסה אשר שלובים בה ניסיונות להרחיק את עצמו מהפעילות, לצמצם את מקומו, גרסה המשתנה לאורך חקירתו ולאור הראיות שהוצגו בפניו, כזו שכוללת אף סתירות לפרקים".

נוחי דנקנר, אחרי הכרעת הדין
עופר וקנין

כבוב תהה למה דנקנר טרח להרחיק את עצמו מהפעילות של שטרום ולשנות את גרסתו מגרסה מיתממת לכזו שמעידה על מודעות לפעילות, ומדוע בחקירה שלו ברשות ניירות ערך התקשה לענות לחוקר אם ביקש משטרום לטפל עבורו במניה. "סבורני כי אין להתעלם מעובדות אלו, וכי הדבר מעיד על הבנתו של הפסול שבמעשיו, ויש בכך כדי להוות ראיה כבדת משקל נגדו".

כבוב קבע כי דנקנר הקדיש את כל מאודו כדי להעביר מסר לשוק כי יש ביכולתו לגייס סכום נכבד שיאפשר לו לנווט את פעילותה העסקית של החברה, כאשר כישלון מהלך שכזה היה עלול להביא גם בעיניו לאובדן השליטה בחברה.

"זהו התמריץ שהכווין את פעילותו של דנקנר ולמרבה הצער הביא אותו לפעול, דווקא בסמוך לפני ההנפקה, באופן בלתי־לגיטימי בעליל, שעה שניסה לגייס חלק מחבריו לפעילות מסחר מחוץ להנפקה".

"התרשמתי כי דנקנר היה שקוע בניסיון להציל את החברה תחת שליטתו, עד כדי כך שנגרר והיה מוכן לקבל החלטות ביודעו היטב שמדובר בפעילות הנוגדת את החוק, הכל כדי לתמוך בשער המניה של החברה, שנסחר באותם ימים בירידה דרסטית".
הפעילות של דנקנר ושטרום, קבע כבוב, נועדה לרסן ירידות אלה מחד ולהעביר מסר לשוק שישנם גורמים שמתעניינים ברכישת מניות החברה.  

עם זאת, כבוב ציין כי העובדה שדנקנר התגייס בעצמו והשקיע מיליונים רבים במסגרת ההנפקה וגייס גם את בני משפחתו לשם כך, אינה מלמדת על מי שהתכוון "לעקוץ" גורמים בשוק ההון, אלא במי שרצה להאמין שיש ביכולתו, באמצעות מהלך זה, להעלות את החברה על פסים של פעילות תקנית וסדירה.

"הטענות שביקש שטרום להציג היו מופרכות ואף מעליבות"

לעומת התייחסות זו של כבוב למעשיו של דנקנר, דבריו על שטרום היו פחות עדינים.

כבוב הדגיש כי הגרסה של שטרום היתה לא עקבית ואף הזויה לפרקים, והתקשתה להסביר את נתוני המסחר של החברה שבבעלותו, ISP קלוס טריידינג, במניה. כבוב ציין כי "יש לזכור כי מדובר במי שבמקצועו הוא בנקאי, בעלים של עסקי בנקאות, כך שמופרכות גרסתו גוברת עוד יותר, שעה שהיא באה מפי אדם עם רקע כזה". כבוב הוסיף כי מעבר להעדרה של גרסה קוהרנטית מצדו של שטרום להשתלשלות האירועים וההיגיון הכלכלי שבפעילותו, בחקירתו ברשות ניירות ערך קישר שטרום מפורשות בין פעילות המסחר שלו לבין שיתוף הפעולה מצדו של דנקנר ונכונותו לסייע לו, בין היתר בהפניית המשקיעים אליו.

לדברי כבוב, ניסיונותיו של שטרום להציג בפני בית המשפט רצף אירועים הגיוני ולהסביר כיצד שורשיה של זו נטועים בכוונה לבניית פוזיציה כלכלית היו לא מספקים בעליל. "הרושם שהותיר שטרום על בית המשפט - כבנקאי השקעות סולידי, מחושב, שרגיל לפעול באופן הגיוני על סמך ניתוחים והערכות מבוססות - מחזק את טיעוני התביעה שהתנהגותו ואופן פעילותו היו פועל יוצא של תוכנית לא כלכלית בעליל, שנועדה לסייע להנפקה דווקא ולא כדי לצבור רווחים".

שטרום, לדברי כבוב, שם לעצמו למטרה לפעול "לטובת" ההנפקה ויהי מה. "זהו עקב האכילס בתזה שניסה שטרום להציג לבית המשפט, כאשר הטענות שביקש להציג היו כאמור מופרכות ואף מעליבות", הדגיש כבוב. "התאמצתי וחיפשתי, אך לא הצלחתי למצוא ולו הסבר הגיוני אופציונלי ואפילו דחוק, שיכול להוביל למסקנה הגיונית אחרת תחת המסקנה המאוד ברורה שאליה מובילות ראיות הפרקליטות".

נוחי דנקנר
עופר וקנין

כבוב התייחס גם לעדותו של שטרום וההסברים שניסה לתת בדיעבד לאמירותיו המפלילות בחקירתו ברשות ניירות ערך. הוא הדגיש כי ההסברים האלה היו קלושים ואף מתפתלים. לפיכך, החליט לקבוע כי הדברים של שטרום בחקירה מהווים הודאה שלפיה ההיגיון בפעילות כזו הוא יצירת מצג כוזב בפני גורמי המסחר, כאילו ישנו גורם שפועל ממניעים כלכליים ענייניים, ולא מתוך מניע פסול של השפעה על שער הנייר.

עד המדינה סתר את הראיות כשנחקר על דוכן העדים

דווקא עד המדינה, עדי שלג, שחטף ביקורת נוקבת מצד ההגנה, זכה להתייחסות חיובית מצדו של כבוב. "בתיק זה הזדמן לי לתהות על קנקנו של עד המדינה, שעה שזה עמד על דוכן העדים במשך עשרות שעות לאורך שלושה ימי דיונים כמעט רצופים.

"שלג הותיר רושם של אדם מתון ושקול, וגרסתו, למרות הבעייתיות שבה, נותרה עקבית וברורה. דבריו לפי מיטב התרשמותי היו כנים - זאת, מבלי להמעיט ערך בסתירה שהתגלתה בדבר מועד מיקום או עצם קיומה של הפגישה הראשונה בינו לבין שטרום", כתב.

כבוב ציין כי כפי ששלג לא ביקש לייפות את המציאות ביחס לפליליות מעשיו בביצוע העסקות המתואמות מול סיטי ברוקר (חברה בבעלות אשתו של שלג, מאיה שלג), הוא התרשם גם כי בעדותו לא ניסה להפליל את הנאשמים או לצייר את שטרום באופן שלילי. כבוב קבע כי המשקל הראייתי של עדותו של שלג הוא מוגבל, ומהווה לכל היותר תוספת למסכת הראיות המקיפה שהונחה בפניו, וכי אין לתת לעדותו משקל בלעדי וחיוני, אלא לכל היותר חיזוק ליתר הראיות שהובאו בפניו.

כבוב ציין כי בחן את עדותו בזהירות בשל היותו עד מדינה ומי שפעל לעשות רווחים לכיסו תוך ביצוע עבירה של עסקות מתואמות, ולאור העובדה שחלקים בעדותו התגלו כבעייתיים. כך, אחת המחלוקות העובדתיות המרכזיות בתיק נוגעת לעצם קיומה של פגישה בין שטרום לשלג במשרדי ISP קלוס טריידינג ב-21 בפברואר 2012, שבה לטענתו, שטרום הנחה אותו להשפיע על מחיר המניה.

TheMarker Online

במשך המשפט הגישה ההגנה לבית המשפט חוות דעת מומחה, שמנתחת את האיכונים של מכשירו הנייד של שטרום בין ה–21 ל–23 בפברואר 2012. לפי ממצאיה, שטרום לא היה בסביבת המשרד באותם ימים. בחקירה הנגדית של שלג על דוכן העדים, כאשר הוצגו לו נתוני האיכון, הוא התעקש כי הפגישה התקיימה.

כבוב התייחס לשאלה זו וציין כי על פניו, המסקנה המתבקשת מניתוח ראיית ההגנה היא שמפגש כזה לא נערך במקום ובשעה המצוינים על ידי שלג. ואולם כבוב קבע כי אין בכך כדי למוטט את גרסתו של שלג. "מצאתי לקבוע שאין זה המקרה שבו הפרכת היבט מסוים בגרסתו של עד מדינה יש בה כדי למוטט את שאר ההיבטים של הודעתו ועדותו או לקעקע את מהימנותו באופן מוחלט", הדגיש.  

"דנקנר עשה כל שבידו להעביר מסר לשוק כי מצב החברה יציב"

טענת ההגנה המרכזית של דנקנר היתה כי היה מדובר בהנפקת חברים, שיועדה לחברים ומקורבים בלבד. מבחינתו של דנקנר, טענה זו נועדה לעקר מתוכן את המניע שלו: הרי אם למשקיעים לא אכפת מהמחיר, אז אין לו כל אינטרס להריץ מניות. דנקנר גם טען שהיה לו ביטחון רב בהצלחת ההנפקה והוא ידע בוודאות שהוא עומד לגייס הרבה יותר כסף מצורכי אי.די.בי באותם ימים. כבוב לא קיבל את הטענות האלה.

נוחי דנקנר
עופר וקנין

לאחר שבחן את מצב הכלכלי של אי.די.בי קבע כבוב  כי החברה היתה מצויה באותה עת במצוקה תזרימית ולכן ההנפקה היתה קריטית לחברה ובמיוחד לדנקנר, שהשקיע בה את כל מאודו. לדברי כבוב, מבחינת דנקנר ההנפקה היתה כרוכה בפנייה ובבקשה אישית לכל חבריו ומכריו כדי להשתתף בה. "מדובר היה במהלך לא שגרתי מצד דנקנר, שלא היה מורגל בפניות אישיות לכלל חבריו ומכריו ליטול חלק במאמץ לסייע לו ולהצלת הקונצרן. גם אם עמדו לדנקנר ולחברה אפשרויות אחרות — זו האפשרות שנבחרה בהיותה הזמינה ביותר".

טענת הגנה נוספת של דנקנר נגעה ליעד הגיוס בהנפקה. דנקנר טען באמצעות פרקליטיו כי החברה נהנתה מגיוס עודף וכי צפה את הצלחת ההנפקה מראש. ואולם כבוב דחה את הטענה, שלפיה לא היתה חשיבות לגיוס כספים מעבר ליעד של 243 מיליון שקל.

"החברה נזקקה לכל סכום שהיה באפשרותה לגייס בהנפקה, הן משום המסר שהצלחת ההנפקה משדרת לשוק ההון, אך יותר מכך, כדי להעשיר את קופתה המידלדלת של החברה בכספים מזומנים", הדגיש כבוב. כמו כן, הוא התייחס למשמעות של הגדרת ההנפקה כהנפקת חברים, ודן בעדותו של המפיץ הראשי בהנפקת אי.די.בי, צחי סולטן, שאמר על דוכן העדים כי הפנייה ביחס להנפקה נעשתה אל "כמעט כל המשק הישראלי". כבוב הוסיף כי הניסיונות לעניין את המוסדיים בהנפקה העלו חרס.
באותה עת הדבר לא עורר בהכרח תמיהה, שכן למעורבים בדבר היה ברור שמצבה הכלכלי והתזרימי הקשה של אי.די.בי הוא שיכריע את הכף בבחינת קהל היעד של ההנפקה. "בזמן אמת ניכר כי מירב המאמצים הופנו לאנשים שמקורבים לדנקנר ולבכירי החברה, ואכן במבחן התוצאה הנפקת פברואר 2012 נשענה ברובה על חברים ומקורבים", הדגיש כבוב.

למרות דברים אלה, כבוב ציין כי אין להתעלם מהשקעת המוסדיים בהנפקה בסכום של כ–50 מיליון שקל. אלא שלמרבה האירוניה, דווקא טענת ההגנה של דנקנר, שלפיה ההנפקה היתה מיועדת לחברים שמחיר המניה לא עניין אותם, פורשה על ידי כבוב לחובתו. "נדמה כי אין מדובר בראיה שעומדת דווקא לזכותו של דנקנר או יתר הנאשמים", הדגיש.

לדברי כבוב, הוא התרשם כי מבחינת דנקנר, להנפקה היתה חשיבות עצומה בניסיונו לשכנע את השוק ואת ציבור המשקיעים כי מעמד החברה איתן וכי יש ביכולתה, תחת הנהגתו, להינצל מהמצב שאליו נקלעה. "העובדה שבני משפחתו של דנקנר השקיעו עשרות מיליוני שקלים בהנפקה, העובדה שדנקנר עצמו עמל והתקשר באופן אישי לכל גורם שסבר שיסכים להשקיע מכספו, העובדה שדנקנר גייס את מנהלי הקונצרן למטרה זו — בכל אלה יש להצביע על כך שדנקנר עשה כל שבידו להעביר סיגנל לשוק שמצב החברה איתן ויציב".

שטרום פעל באופן שנוגד את האינטרס הכלכלי שלו ושל ISP קלוס טריידינג

כבוב התייחס גם לנתוני המסחר ולאופי הפעילות של שטרום ו-ISP קלוס טריידינג במניית אי.די.בי. במהלך המשפט הוגשו לכבוב שתי חוות דעת כלכליות - האחת של ד"ר חיים קידר לוי מטעם הפרקליטות, והשנייה של פרופ' אבנר קלעי מטעם ההגנה. המומחים הכלכליים גם העידו ונחקרו בבית המשפט.

כבוב ציין כי הפוזיציה של ISP קלוס טריידינג במניית אי.די.בי נרכשה באופן אגרסיבי וחריג לכשעצמו - פוזיציה של 15 מיליון שקל שנקנתה ביום אחד. בהמשך מכרה ISP את מרבית אחזקותיה מחוץ לבורסה וחזרה לבצע רכישות נוספות ומשמעותיות ביום השני והשלישי לפעילותה. בכל אחד מימי הפעילות בוצעה השקעה בסכומים גבוהים, כאשר ISP מהווה הקונה העיקרי בשוק. בנוסף, ניתוח נתוני המסחר מגלה כי ISP ספגה הפסדים של ממש בכל אחד מימי הפעילות שבנדון, עליהם היה מיודע שטרום בזמן אמת בדו"חות סיכום מיוחדים שהוגשו לו בעניין.

סכום ההשקעה, הגבוה באופן חריג הן ביחס ל–ISP קלוס טריידינג והן ביחס למחזורי המסחר בשוק במניית אי.די.בי, דרש משטרום לפנות לבנק בבקשה חריגה לקבלת קו אשראי, תוך פנייה לעזרת דנקנר ובהמשך נטילת הלוואות אישיות. ההשקעה בוצעה בלי לבדוק את תנאי השוק ומצב המניה, ותך התעלמות מניתוחים שליליים שהוצגו בפני שטרום ביחס לחברה.

כבוב התייחס לגרסתו של שטרום בעניין הפעילות שלו במסחר, וקבע כי גרסתו סובלת מחוסר היגיון כלכלי, מנכונות "לסבול" הפסדים במהלך ימי המסחר, ומנכונות למכור את המניות במחיר נמוך ולרכוש אותן בסמוך למועד המכירה במחיר יותר גבוה.

איתי שטרום
עופר וקנין

"חוסר ההיגיון אף גובר כאשר מוסיפים את העובדה ששטרום נאלץ כמעט להתחנן בפני פקידי הבנק שיעניקו לו אשראי לפעילותו, ופנה לדנקנר לעזרה בכך. שטרום לווה כספים לטענתו כדי ליצור פוזיציה, מכיוון שהאמין לטענתו במניה לטווח ארוך, אך סחר בה כאילו היה אחרון סוחרי היום, כאשר פעילות המסחר שלו מניבה לו הפסד מתמשך", אמר כבוב.

השופט הדגיש כי לא מצא טיעון כלכלי מתקבל על הדעת מצד שטרום ודחה גם את גרסת המומחה מטעם ההגנה, שלפיה ההנפקה לא גילמה הנחה על מחיר השוק. כבוב הוסיף כי ככל שבחן את התנהגותו של שטרום מצא כי זה פעל באופן חריג, שאינו כלכלי, לא אופייני ואף נוגד את האינטרס הכלכלי שלו ושל ISP קלוס טריידינג. "בחינת הראיות מגלה כי גרסתו של שטרום היא כה מופרכת, עד אשר כל ניסיון שאעשה לתור אחר היתכנות הגיונית לאופן התנהגותו, מלבד פעילות תרמיתית, נכשל".

"ספק אם הבנק היה מאשר בקשה דומה לכל אחד"

ראיות נוספות שאליהן התייחס כבוב נוגעות למימון הפוזיציה של ISP קלוס טריידינג ופעילותו של שטרום. הפרקליטות הצביעה על קשר בין שטרום לדנקנר ומעורבות אינטנסיבית של דנקנר בפעילות. במסגרת זו בחן כבוב מספר ראיות: קבלת האשראי על ידי ISP קלוס טריידינג מהבנק הבינלאומי ומעורבותו של דנקנר בכך, הסטת משקיעים על ידי דנקנר מהשקעה בהנפקה לרכישת מניות מחוץ לבורסה מידי שטרום, וכן ההלוואה שניתנה לשטרום על ידי דנקנר מספר ימים לאחר ההנפקה.

ב–21 בפברואר נחסם קו האשראי של ISP קלוס טריידינג לאחר שביצעה רכישה של מניות אי.די.בי בסך 3.2 מיליון שקל. באותו היום שטרום פנה לבנק הבינלאומי לקבלת אשראי נוסף של 15 מיליון שקל ל–ISP קלוס טריידינג עבור רכישת מניות אי.די.בי. למרות סירוב ראשוני מצד הבנק, בקשתו של שטרום אושרה לבסוף ללא דרישה לבטוחות. לטענת הפרקליטות, האישור הזה ניתן לאחר שדנקנר סיפק לבנק המלצת מהימנות לטובתו של שטרום.

כבוב החליט לדחות את גרסתו של מנהל החטיבה העסקית בבינלאומי, אילן בצרי, שטען על דוכן העדים כי היה מאשר את מתן האשראי גם לולא שיחתו עם דנקנר, וכי זו היוותה חיזוק בלבד. "אין להתעלם מהעובדות שלפיהן מדובר בבקשה מצד משקיע אשר לא היה מוכר לבצרי, שאין בידי החברה שבבעלותו אלא הון עצמי של 850 אלף שקל, בעוד שמבוקש קו אשראי של מיליוני שקלים להשקיע במניה יחידה המצויה במגמת ירידה בשוק.

שטרום העיד על הונו העצמי בשיחה טלפונית עם בצרי כאשר לא נבדקו נתוניו והרקע שלו, ולא נדרשו הוכחות לנתונים אשר מסר בעל פה — והכל ללא צורך בהעמדת בטוחות או ערבות עצמית מטעמו. סימן שאלה גדול מתנוסס מעל השאלה אם הבנק היה מאשר בקשה דומה לכל מאן דהוא". לדברי כבוב, בקשת האשראי של שטרום היתה בלתי־שגרתית ושטרום עצמו הכיר בכך גם בזמן אמת.

"אין בידי לקבל את גישתם המיתממת של דנקנר ושטרום. כפי שדנקנר העיד בעצמו, מעבר לסיוע החברי, הרי שרכישת המניות היתה פעולה ששירתה אינטרס עצמי שלו ושל החברה. אין ספק שמה שהניע את דנקנר להתקשר למנכ"לית הבנק הבינלאומי בהקשר של אישור האשראי לשטרום היה  לסייע לשטרום כך שיוכל להמשיך בפעילות לטובת החברה", ציין השופט. כבוב גם לא התרשם כי מדובר בפעולה של מה בכך, או בפעולה שנעשתה על הדרך. לדבריו, מדובר "בשיחה שאינה דבר שבשגרה ואף אושרה באופן חריג ואולי אף מעורר תמיהה".

כבוב הוסיף כי הליך אישור האשראי ומעורבותו של דנקנר באישורו אמנם אינם מעידים על תכנון מראש של הנאשמים. ואולם לפיו, הם מהווים ראיית חיזוק לטענת הפרקליטות לקשירת קשר בין השניים לגיוס כספים עבור שטרום, לצורך המשך פעילותו במניה לצד ההנפקה.

"דנקנר היה מודע לצורך של שטרום בנזילות ופעל כדי לסייע לו בכך"

בערוץ 2 מתארגנים לשידור
עופר וקנין

בהכרעת הדין דחה כבוב גם את טענותיהם של דנקנר ושטרום בנוגע למשקיעים שנשלחו על ידי דנקנר לחלץ את שטרום. חמשת המשקיעים - יוסי ויליגר, אז בעל השליטה בוויליפוד; אילן בן דב, אז בעל השליטה בפרטנר; צביקה בארינבוים, מבעלי BGI; שמעון וינטרוב, בעל השליטה בבראק קפיטל; וגלעד טיסונה, הבעלים של חברת פורקס - הביעו בפני דנקנר את רצונם להשתתף בהנפקה, אך דנקנר הפנה אותם לרכישת מניות משטרום בעסקות מחוץ לבורסה. לפי הפרקליטות, כל כספי התמורה, 18.9 מיליון שקל, הושקעו ברכישה חוזרת של מניות - היקף משמעותי ביותר, שהצטבר לכדי 45% מכלל הרכישות של ISP קלוס טריידינג.

כבוב התקשה להבין את ההיגיון הכלכלי מאחורי הפעילות הזאת: "התנהלות כזו לכשעצמה מעוררת תהיות. היענותו של בעל השליטה לבקשה ומידת מעורבותו מטרידה אף יותר", הדגיש. כבוב התייחס לדברים שאמר שטרום בחקירות שלו ברשות ניירות ערך, שלפיהם הוא לא זוכר את שמו של ויליגר או של בן דב, וקבע כי הם דברים אלה מעידים בראש ובראשונה כי שטרום ביקש להסתיר את הקישור שביצע דנקנר בינו לבין מקורביו, שרכשו ממנו את המניות.

"מכירת המניות מחוץ לבורסה שירתה את שטרום פעמיים. ראשית, היא איפשרה לו להשיג נזילות, ושנית, היא איפשרה לו להשיג הון נוסף בלי לנטרל את ההשפעה שהיתה לרכישות שביצע עד לאותו שלב על שער המניה", אמר כבוב, וקבע כי הוא לא מוצא ממש בהסבריו של שטרום לעסקות המכירה מחוץ לבורסה. אשר למעורבותו של דנקנר מצא כבוב כי לא מדובר במעורבות אגבית לכאורה, כפי שנטען למשל לגבי מתן האשראי. "דנקנר היה מודע לצורך של שטרום בנזילות כדי להמשיך ולפעול בפוזיציה, ופעל כדי לסייע לו בכך", ציין.

כבוב הדגיש כי גם לא מצא היגיון כלכלי מבחינת אי.די.בי ודנקנר בהסטת משקיעים מהשתתפות בהנפקה או מרכישת מניות החברה בבורסה, לביצוע עסקות מחוץ לבורסה מול שטרום. הוא הסביר כי בניגוד לאפשרות השתתפות בהנפקה, שבה יש תועלת לטובה לחברה בדמות גיוס הון חדש לחברה, הרי שרכישת מניות החברה מחוץ לבורסה כלל לא משפיעה על החברה, שכן היא עסקה פרטית בין שניים ומהווה למעשה ויתור על הזרמת הון לחברה.

"מעורבותו של דנקנר בפעילות בשוק ערב ההנפקה ובהסטת משקיעים פוטנציאליים לרכישת מניות החברה משטרום היא ראיה בעלת משקל משמעותי אשר עומדת לחובתו, אף במנותק מהטענה אם היה בכוונת אותם משקיעים לרכוש מניות בהנפקה או לאו. מעבר לכך, מצאתי כי הסברו של דנקנר לדברים אינו מתיישב עם השתלשלות העניינים", קבע כבוב.

באשר לפגישה הלילית המשולשת בביתו של דנקנר, שבה השתתפו ויליגר ושטרום, כבוב הדגיש כי הגרסה שמסר שטרום לגבי הגעתו לביתו של דנקנר היתה "תמוהה, בלשון המעטה". לדבריו, שטרום ביקש לשוות לפגישה הלילית מעטה של אקראיות, וטען כי הוא הזדמן להיות באותה שעה ליד ביתו של דנקנר, אך קבע כי למרות הניסיון של שטרום לעטות לדברים מצג שווא של ספונטניות, שלא היתה מנת חלקם במציאות, אין לקבל את גרסתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#