עורכי הדין כבר לא צריכים למהר להגיע לבית המשפט לפני 7 בבוקר

בעקבות אישור המיזוג בין אסם לנסטלה הוגשו בבוקר אחד שלוש בקשות לתביעה ייצוגית, שלוו בהתקוטטות בין עורכי הדין בשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה - השופטת רות רונן שמה סוף למרוץ

אפרת נוימן
מפעל של אסם
מפעל של אסםצילום: ניר קידר
אפרת נוימן

בבוקר אחד במארס הוגשו שלוש בקשות לתביעות ייצוגיות בעניין אישור מיזוג אסם-נסטלה. הגשת הבקשות לוותה בהתכתשויות בין עורכי הדין בנוגע לשאלה מי הגיש ראשון את בקשתו ומי "תיחמן" את המערכת. אתמול הכריעה השופטת רות רונן בין הבקשות וקבעה מי תקבל את הבלעדיות ומי 
השתיים שיימחקו.

ב-17 במארס אישרה האסיפה הכללית של בעלי המניות של חברת אסם את עסקת המיזוג עם חברת נסטלה. שלושה ימים 
בלבד לאחר מכן, בבוקר של ה-20 במארס, הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שלוש בקשות לאישור תביעה ייצוגית בטענה לכשלים שנפלו בעסקת המיזוג, שאיפשרו לנסטלה לרכוש את מניות המיעוט באסם במחיר שנופל משוויה הכלכלי.

את הבקשות הגישו יאיר גולדשמידט באמצעות עורכי הדין עמית מנור ואלרן שפירא בר-אור, שרון עצמון באמצעות עו"ד עידן איידן, דוד תירוש ועידן דיין והבקשה השלישית הוגשה על ידי אברהם ברק שירותי ייעוץ באמצעות עורכי הדין איציק אבירם ושחר בן מאיר.

לאחר הגשת הבקשות, ובשל הדמיון ביניהן מבחינת העילות והקבוצה המיוצגת, ביקשה אסם להורות על מחיקה של שתי בקשות על מנת שיהיה אפשר 
לדון רק באחת.

מעבר לשאלה של מי הבקשה האיכותית ביותר, הדיון בהחלטה התמקד בטענה נגד עצמון כי עורך דינה ניצל קשרים שהיו לו במזכירות בית המשפט כדי לזכות בקדימות במועד הגשת הבקשה. לפיכך, לא עמד איידן באמות מידה מחמירות של הוגנות, תום לב והתנהגות חברתית ומקצועית.

השופטת רות רונן
השופטת רות רונןצילום: יוסי זמיר

גולדשמידט טען כי בשבע בבוקר התייצב עורך דינו, שפירא בר-אור, במזכירות, לקח את המספר הראשון לאותו יום והמתין עד שהדלת נפתחה ב–08:30. ב–07:45 הגיע עורך דינה של עצמון, איידן, עם בקשת האישור מטעמה, נכנס לחדר צדדי בסמוך למזכירות ויצא כשהוא מלווה במזכירה בשם פנינה. לאחר מכן התברר כי איידן הגיש את הבקשה שלו עוד לפני שנפתחה המזכירות. לאחר ששפירא בר־אור פנה למנהלת המזכירות בנושא, נאמר לו כי הבקשה מטעם איידן תיסגר ב"סגירה טכנית", והמספר הסידורי של גולדשמידט הוא כעת הראשון.

איידן מצדו טען כי הסיבה היחידה לפנייתו למזכירות באותו בוקר היתה מפני שהיה עליו להגיש גם בקשה למתן צו חיסיון בנוגע לתיק המדובר, והוא רצה שאותה בקשה תגיע לשופטת למתן החלטה.

של מי הבקשה 
הטובה מכולן?

רונן ציינה כי המטרה המרכזית שצריכה לעמוד כנגד עיניו של בית המשפט היא איזו בקשה תייצג את הקבוצה בצורה הטובה והיעילה ביותר, כמו גם שיקולי יעילות מערכתית ושיקולים של תמריצים למבקשים עתידיים. "בית המשפט צריך במסגרת זו לנסות ולכוון מבקשים שהם בעלי בקשות אישור בשלות, מעמיקות ורציניות (ורק מבקשים כאלה)".

השופטת קבעה כי מכלול השיקולים הרלוונטיים מביא לכך שהבקשה של עצמון היא המועדפת "בהיותה הבקשה השלמה והמלאה ביותר, שהדיון בה עשוי לשפר בצורה מיטבית את סיכויי הקבוצה".

חלק נכבד מהדיון נסוב סביב סוגיית הסדר הכרונולוגי של הגשת הבקשות, והטענות נגד עורך דינה של עצמון — איידן — לחוסר תום לב בהקשר זה.

בקשר לסדר הכרונולוגי קבעה רונן כי "כשמספר בקשות הוגשו — כמו במקרה דנן — באותו יום עצמו, בהפרש של דקות (או אף של שעות) ספורות זו מזו, לסדר הגשת הבקשות לא צריכה להיות כל משמעות בבחינתו של בית המשפט לאיזו מבין הבקשות עליו לתת עדיפות. מסקנה זו תעקר את התמריץ של המבקשים להתעקש להיות אלה שבקשתם תוגדר כבקשה הראשונה שהוגשה באותו יום". לאור זאת, בחנה השופטת אם שרר חוסר תום לב בעת הגשת הבקשה על ידי איידן שימנע כעת את הבחירה בבקשת עצמון כראשונה בתור, ומהי הבקשה הטובה ביותר מבין השלוש.

עו"ד עידן איידן
עו"ד עידן איידן

רונן לא הכריעה למה איידן נכנס למזכירות — האם כדי לוודא שבקשת החיסיון לא תיחשף או כדי לקבל מספר סידורי ראשון — אך קבעה כי גם אם המטרה של איידן היתה להקדים את הקולגה שלו, למרות שהגיע אחריו, דבר זה אינו מספיק בפני עצמו כדי למחוק את הבקשה שהגיש.

לגישתה, גם אם אחד השיקולים של איידן היה "לעקוף בתור" — שיקול זה אינו מבסס חשש כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג בדרך הולמת. שיקול זה גם אינו מבסס חשש לחוסר יושר של עורך הדין, ובכל מקרה זה לא פגם חמור שיורד לשורש התביעה, אלא "מתייחס לכל היותר להתנהלות ביחס לתור במזכירות בית המשפט".

לסיכום הנקודה ציינה רונן כי גם אם תתקבל הטענה בנוגע להתנהלות שאינה רצויה ואינה ראויה, התנהלות זו אינה חמורה וקיצונית דיה כדי להעדיף על פניה בקשה אחרת. רונן הוסיפה כי "ייתכן שלו היו כל הבקשות זהות זו לזו מכל הבחינות האחרות, היה די בהתנהלותם של באי כוח עצמון כדי לשלול מהם את זכות הייצוג", אבל במקרה זה, בקשת עצמון היא עדיין 
הבקשה העדיפה.

השיקולים שהטו את הכף לטובת עצמון היו שלבקשה של ברק לא צורפה חוות דעת מומחה. לבקשה של עצמון צורפו מסמכים שביקשה וקיבלה מאסם בזמן שאותם מסמכים היו חסרים לגולדשמידט.

לבסוף, רונן לא קיבלה את הבקשה של ברק לאפשר את האיחוד של כמה תביעות (במקום להשאיר רק תביעה אחת), מכיוון שבקשה כזו לא באה גם מצדם של עצמון וגולדשמידט. "בנסיבות אלה, כפיית איחוד הדיון וייצוג על ידי יותר ממשרד עורכי דין אחד עלול לגרום לסרבול של ההליכים ולהארכתם", טענה השופטת.

עם זאת, כדי להדגיש בפני המעורבים את מורת הרוח של בית המשפט מההתנהלות במזכירות ביום ההגשה, קבעה רונן שהחזר ההוצאות יישלל מאיידן, למרות שהבקשה של הלקוחה שלו "נבחרה".

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ