השופטת רות רונן: על הפרוטוקולים של דירקטוריון
 בנק מזרחי טפחות יש חיסיון של עורך דין-לקוח - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופטת רות רונן: על הפרוטוקולים של דירקטוריון
 בנק מזרחי טפחות יש חיסיון של עורך דין-לקוח

בייצוגית שהוגשה נגד מזרחי טפחות נטען כי הבנק לא דיווח על הפרשות שנעשו בגין חקירה בארה"ב ■ התובע ביקש לחייב 
את הבנק למסור פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון

3תגובות

האם פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון הם בגדר חיסיון עורך דין-לקוח? שופטת בית המשפט הכלכלי בתל אביב, רות רונן, דנה באחרונה בשאלה לאחר שבנק מזרחי טפחות ביקש ממנה לקבוע כי קטעים מסוימים מתוך הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון וועדת הביקורת של הבנק מ-2013–2014 יהיו חסויים.

בישיבות נכחו עובדים וחברי דירקטוריון של הבנק, ובחלקן השתתפו רואה החשבון המבקר של הבנק, היועץ המשפטי וגם המפקח על הבנקים וצוותו.

השופטת רות רונן
יוסי זמיר

בהחלטה שנתנה רונן בשבוע שעבר, היא ציינה כי במקרה הזה מדובר במידע "מדרג שני", כלומר, אין מדובר בדברים שהוחלפו בין עורכי הדין לבין מי מנציגי הבנק, אלא בדיווחים אודות דברים שמסרו עורכי הדין של הבנק במסגרת דברים שהוחלפו בין עובדים ואורגנים שונים של הבנק לבין עצמם בישיבות של דירקטוריון הבנק וועדת הביקורת שלו.

עם זאת, היא קבעה כי אין בכך כדי לשלול את קיומו של החיסיון. "הבנק, ככל תאגיד, הוא גוף משפטי המורכב מבני אדם: עובדים ואורגנים. כדי שהבנק יהיה מודע לתוכנו של הייעוץ המקצועי שניתן על ידי עורכי הדין שלו, על האורגנים השונים להעביר מידע זה בינם לבין עצמם", כתבה רונן. "העברה כזו של מידע אינה שוללת מהמידע את אופיו, ואינה שוללת לכן את תוקפו של החיסיון. מסקנה אחרת תחייב כי כדי להבטיח קיומו של חיסיון, יידרש עורך הדין לפגוש במקביל ובו־זמנית את כל האורגנים והעובדים הרלוונטיים של החברה ולהיות נוכח בכל מפגש אתם. תוצאה כזו אינה סבירה או רצויה".

רונן פסקה כי הבנק יוכל להשחיר את הקטעים שביקש להשחיר למעט קטעים מסוימים.

רונן דנה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה במארס 2015 נגד הבנק ונושאי המשרה שלו. מגיש הבקשה, אביגדור משה וינברגר, בעל מניות בבנק, טען כי הבנק ונושאי המשרה הפרו את חובתם לגלות בדו"חות הכספיים של הבנק לרבעון השני והשלישי של 2014, אודות הפרשות שנעשו בדו"חות הכספיים בגין חקירה המתנהלת נגד הבנק בארה"ב. על פי הטענה, מדובר במידע מהותי למשקיע הסביר שאי גילויו גרם נזק למשקיעים.

בית המשפט עבר 
על הפרוטוקולים

במסגרת הדיון בבקשה הגיש התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש, בקשה לצירוף מסמכים וגילויים. רונן החליטה בפברואר לקבל את הבקשה וקבעה כי על הבנק לצרף לעיון התובע הייצוגי מסמכים שונים. בכלל זה נקבע כי הבנק יעביר גם את התכתובות שלו עם רשות ניירות ערך.

לאחר מתן ההחלטה הגיש הבנק, באמצעות עוה"ד רם כספי, עמית לייזרוב וירון קוכמן, בקשה מטעמו, שבה טען כי במסגרת התכתובות שלו עם הרשות הוא התבקש לצרף גם פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון ואולם חלק מפרוטוקולים האלה הוא חסוי. לצורך בירור הטענה, נדרש הבנק להציג את המסמכים המושחרים לבית המשפט כדי שזה יוכל לקבוע אם אכן יש לקבל את טענות החיסיון שהועלו, ואם כן ביחס לאילו מהקטעים שהושחרו.

לדברי רונן, השירות המקצועי שעו"ד נותן ללקוח שלו אינו כולל רק הופעות בבית המשפט והוא יכול לכלול גם ייעוץ וחיווי דעה ביחס לחקירה המתנהלת נגד הלקוח, תוך בחינת הסיכונים המוטלים על הלקוח, סקירת אפשרויות הפעולה השונות שכולם מהווים חלק מהשירות, וככאלה, לפי רונן, הדיאלוג שבמסגרתם כלול במסגרת החיסיון.

רונן התייחסה גם לטענה שלפיה עצם העברת המסמכים על ידי הבנק לרשות ני"ע שוללת את טענת החיסיון. התובע הייצוגי טען כי בהעברת המסמכים לרשות, הבנק למעשה ויתר על טענת החיסיון. רונן דחתה את הטענה וציינה כי החומר הועבר לרשות ניירות ערך שמחויבת בשמירה על סודיות המסמכים, וכשהבנק העביר את המסמכים תוך בקשה מפורשת לשמור על סודיותם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#