הכרעת הדין של נוחי דנקנר - ב-4 ביולי

דנקנר מואשם יחד עם איש שוק ההון, איתי שטרום, בהרצת מניות אי.די.בי ב"הנפקת החברים: בפברואר 2012

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נוחי דנקנר
נוחי דנקנרצילום: עופר וקנין

הכרעת הדין במשפטו של איש העסקים נוחי דנקנר וחברו איתי שטרום תינתן ב-4 ביולי. כך הודיע הבוקר שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב, חאלד כבוב. דנקנר מואשם יחד עם איש שוק ההון, איתי שטרום בהרצת מניות אי.די.בי לקראת הנפקה של החברה בפברואר 2012.

כתב האישום נגד דנקנר הוגש לפני שנתיים על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) והוא מגולל את האירועים שמאחורי הקלעים בהנפקה שביצעה חברת אי.די.בי בפברואר 2012 ושזכתה לכינוי "הנפקת החברים", מאחר שהשתתפו בה חברים רבים ועשירים (באותה עת) של דנקנר. החשד הוא כי קודם להנפקה בוצעה הרצת מניות במטרה להעלות את שווי מניית אי.די.בי בבורסה, וכך להגדיל את היקף גיוס ההון בהנפקה. דנקנר ושטרום מואשמים בעבירות של תרמית בניירות ערך, פרט מטעה בתשקיף, הפרת חובת דיווח ועשיית פעולה ברכוש אסור.

הפרקליטות נסמכת על מספר ראיות שמוכיחות לטענתה מעבר לכל ספק סביר כי דנקנר ושטרום פעלו יחד מתוך מטרה להשפיע על השער של המניה. בין היתר היא נסמכת על שיחת טלפון שביצע דנקנר לאילן בצרי, מנהל החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי בעניין מתן אשראי לשטרום, קשר אינטנסיבי של שיחות טלפון והודעות טקסט בין דנקנר לשטרום בימים הרלוונטיים, הפניית משקיעים לשטרום על ידי דנקנר, והלוואה של שמונה מיליון שקל מדנקנר לשטרום.

לטענת הפרקליטות, לא מתקבל על הדעת שדנקנר הסיט את המשקיעים מההנפקה לשטרום מבלי שהיה לו עניין לסייע להנפקה: "הטלפון לבנק, ההלוואה והקשר האינטנסיבי במהלך ימי הפעילות היו חריגים, ננקטו לראשונה ולאחרונה באותם ימים, ואין לקבל כי לא היו קשורים ברצון להשפיע באופן פסול על ההנפקה", נטען בסיכומים.

המשפט הפלילי של דנקנר נוהל במהירות וביעילות באולמו של השופט חאלד כבוב. הפרקליטות זימנה לדוכן עדים רבים, ובהם מקורביו של דנקנר, בכירי שוק ההון ובכירים בבנק הבינלאומי. במשפט העידו, בין השאר, שותפיו של דנקנר באותה העת לניהול אי.די.בי - המנכ"ל חיים גבריאלי, שעדיין מכהן בתפקיד, המשנה למנכ"ל ומנהל הכספים הראשי, אייל סולגניק, והשותף בגנדן, שאף השקיע בהנפקה באופן אישי, אבי פישר.

איתי שטרום
איתי שטרוםצילום: עופר וקנין

חקירת התיק על ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך לוותה במחקרי תקשורת מקיפים, שכללו קבלת נתוני טלפוניה מחברות התקשורת השונות, העתקת מכשירי הטלפון הניידים של החשודים ושל עדים מרכזיים, וקבלת הקלטות מהבנק הבינלאומי. כמו כן, בוצעו האזנות סתר.

הפרקליטות טוענת כי לנוכח מצוקת המזומנים של החברה, כל שקל היה חשוב וכי הטענה של דנקנר בדבר הוודאות בהצלחת ההנפקה אינה נתמכת בראיות, שדווקא מצביעות על מאמץ עיקש ומתמשך של דנקנר, של אנשי אי.די.בי ושל המפיצים לגייס משקיעים - עד לדקה ה-90.

לפי הפרקליטות, הראיות מלמדות כי דנקנר והחברה לא כיוונו את ההנפקה לחברים בלבד. ההנפקה היתה ציבורית וכוונה לכלל המשקיעים. "יש לציין כי לשם הנפקה אקסקלוסיבית ל'חברים בלבד', המהווים משקיעים מסווגים, אין כלל צורך בהנפקה ציבורית על פי תשקיף, וניתן היה לכאורה לבצע הקצאות פרטיות של ניירות ערך למשקיעים כאמור המעוניינים בכך. גיוס המשקיעים היה מאמץ של גורמים רבים בחברה, שלא ויתרו על פנייה לשום מגזר של משקיעים פוטנציאליים, מגולדמן סאקס ועד שווארמה שמש. כל העדים במשפט, למעט דנקנר, העידו שההנפקה כוונה לכלל השוק, וכי נעשו מאמצים רבים וניכרים לגייס את הציבור בכלל ואת השוק המוסדי בפרט", נכתב בסיכומים.

הפרקליטות גם ציינה קטעים מעדותו של המפיץ הראשי צחי סולטן בבית המשפט, שאמר: "אני לא חושב שיש אבן אחת שלא הרמנו. ההנפקה היתה מאוד חשובה, בטיימינג חשוב לחברה". כמו כן, נסמכת הפרקליטות גם על רישומי המחברת והיומן של דנקנר עצמו, שלפיהם מאמצי הגיוס נמשכו עד לרגע האחרון. עוד טוענת הפרקליטות ביחס לחשיבות ההנפקה ומחירה כי "כל המפיצים, ללא יוצא מן הכלל, העידו על הקשר ההדוק בין מחיר המניה ונפח המסחר בבורסה לבין תוצאות ההנפקה, ועל כך שגם עבורם כמשקיעים בהנפקה למחיר ולמחזור היתה חשיבות בקבלת החלטת ההשקעה".

בסיכומים שהגיש דנקנר בנובמבר האחרון הוא טען בסתירה לטענת התכנון המוקדם של הפרקליטות כי "התנהלות שטרום ומעורבותו של דנקנר בימים הרלבנטיים התאפיינו באקראיות ומקריות באופן הנוגד בצורה מוחלטת התנהלות של גורמים הרוקמים 'תוכנית מרמה' לצורך 'הצלת אי.די.בי', כפי שטוענת הפרקליטות, ועומדים בניגוד גמור לאופיו, אישיותו והתנהלותו של דנקנר, הפדנט, הקפדן ושומר החוק".

חאלד כבוב
חאלד כבובצילום: עופר וקנין

במהלך הדיונים שהתקיימו באולמו של כבוב, סיפק דנקנר את גרסאותיו לכל אחד מהאירועים. באשר לשיחת הטלפון לבצרי, הוא הדגיש בסיכומים כי "כל שהתבקש ועשה הצטמצם למתן המלצה על אמינותו של שטרום ותו לא, מבלי שהוא ביקש לקבל ממנו תשובה והשאיר הטיפול למעשה ליד הגורל". הוא הוסיף כי בכל מקרה, קשריו עם הבנק הבינלאומי לא היו הדוקים.

"סביר שלו פתרון בעיית האשראי היה מונח לפתחו וקשור להצלחת ההנפקה, ובעקבותיה בהצלת אי.די.בי, היה דנקנר משנס מותניים ופונה לאחד הבנקים הגדולים עמם עבד - פועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי - עמם יש לו הכרות קרובה, כולל עם הדרגים הבכירים ביותר, והיה דואג להסדרת מסגרת האשראי לאלתר, ולא מותיר הנושא ליד הגורל ולהחלטה של בצרי, עימו היכרותו של דנקנר היתה קלושה".

באשר לקשר האינטנסיבי עם שטרום בימים שלפני ההנפקה, טען דנקנר כי מדובר בקשר דליל. "התנהלות דנקנר ושטרום עומדת בניגוד מוחלט וקוטבי לתכנון כלשהו והינה אקראית ומקרית", הודגש בסיכומי ההגנה. גם פניות המשקיעים לרכישת המניות משטרום היו לפי דנקנר "סיטואציות אקראיות ולא מתוכננות". דנקנר התייחס ליוסי ויליגר, אילן בן דב, צביקה בארינבוים, שמעון וינטרוב, וגלעד טיסונה, המשקיעים שהפנה לשטרום וציין כי מדובר במשקיעים בודדים, מתוך עשרות עמם היה בקשר באותם ימים.

בכל הנוגע להלוואה בסך 8 מיליון שקל שהעביר לשטרום טוען דנקנר כי מדובר בהלוואה אמיתית, שניתנה לשטרום ללא כל מחויבות ועל רקע חברי, "כפי שנהג דנקנר גם כלפי חברים נוספים שביקשו ממנו עזרה כספית בדרך של הלוואות". הלוואה הזו לטענתו, ניתנה לשטרום לבקשתו, ימים ספורים לאחר סיום ההנפקה וממילא לא שימשה לצורכי ההנפקה. "פניית שטרום לדנקנר היתה ספונטנית, מבלי שתיכננו זאת מראש ומבלי שהיתה לדנקנר מחויבות כלשהי להעניק הלוואה לשטרום. ההלוואה ניתנה בצורה גלויה וחשופה ללא כל ניסיון הסתרה".

דנקנר הדגיש כי היוזמה לרכישת המניות היתה של שטרום בלבד. לדבריו, ב-21 לפברואר 2012 שטרום התקשר אליו והודיע לו כי החליט לרכוש כמות גדולה של מניות אי.די.בי בשוק. "הייתה זו הפעם הראשונה שדנקנר שמע על החלטתו של שטרום, שכן עד לאותו מועד הבין ששטרום נעתר לפנייתו ומתכוון להשקיע בהנפקה 2 מיליון שקל". לדבריו, שטרום לא נקב בכמות המניות שבכוונתו לרכוש, לא ציין את סכום הכסף העומד לרשותו, והסביר לו כי החליט לפעול כך כיוון "שהוא מאמין ובוטח בדנקנר וביכולתו להביא את הקבוצה לחוף מבטחים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker