מהפכה: היום שבו יכריזו עליכם פושטי רגל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכה: היום שבו יכריזו עליכם פושטי רגל

רפורמת חדלות הפירעון דוהרת דרך הכנסת - לרעת נושים וספקים קטנים

6תגובות
דיון בנושא חברת אי.די.בי במחוזי בתל אביב, 2013
אייל טואג

לפני כשבועיים התחילה ועדת החוקה של הכנסת לדון בקצב מוגבר בהצעת חוק חדלות פירעון. הצעת חוק מהפכנית זו תשנה באופן דרמטי את מערכת היחסים בין נושים לחייבים, וכן את הטיפול המשפטי בחברות שנקלעות לחדלות פירעון. "להצעה תהיה השפעה מיקרו ומאקרו כלכלית", הסביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בדיון הפתיחה בוועדה. במלים אחרות: עוד רפורמה כלכלית ענקית מתרגשת עלינו, ורוב הציבור אינו מודע 
למשמעותה.

הכוחות הדוחפים חזקים. ליכט רואה ברפורמה הזאת את אחד המפעלים החשובים ביותר של כהונתו כאחראי על החקיקה הכלכלית־פיסיקלית של מדינת ישראל, שמסתיימת עכשיו. כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, הגדיר את פתיחת הדיון בהצעת החוק: "רגע גדול, כמעט מפעל חיים. 21 שנות מחקר מושקעות פה". האן, מומחה לחדלות פירעון, ליווה את הצעת החוק משלביה הראשונים, והיא אף מבוססת על מחקריו.

אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
אוליבייה פיטוסי

שרת המשפטים, איילת שקד, אימצה את הרפורמה עוד בימיה הראשונים במשרד, ודוחפת אותה בנמרצות. יו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, נותן לשקד רוח גבית, והבטיח כי הצעת החוק תידון ביום שלישי בכל שבוע, מתוך כוונה להעביר את החוק לאישור סופי עד תום מושב החורף של הכנסת.

משפטנים בכירים המלווים את עבודתה של ועדת החוקה מעריכים כי בזכות לחץ אינטנסיבי של סלומינסקי, ליכט, האן ושקד - הרפורמה תעבור כמעט ללא שינויים ובתוך פרק זמן קצר.

הצעת החוק עוסקת בפשיטת רגל של יחידים וגם בחדלות פירעון של חברות. מטרותיה העיקריות הן יצירת מסגרת חקיקתית אחת שתחול על יחידים וגם על תאגידים בחדלות פירעון, ותסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון.

איילת שקד, שרת המשפטים
אוליבייה פיטוסי

החוק מציב את השיקום הכלכלי כערך מרכזי בהליכי חדלות פירעון של יחידים, ובמידה רבה גם של תאגידים.

עד כה, התמקדו הפרסומים בחלק שנועד לאפשר ליחידים לצאת ממצב תמידי של פשיטת רגל ולהתחיל מחדש את חייהם. זוהי גישה שמוביל האן מאז עזב את האקדמיה לטובת שירות המדינה.

שחקנים בשוק האשראי, כמו בנקים וחברות ביטוח, עוקבים בדאגה אחר החלקים האלה ברפורמה, שעוסקים בחייבים יחידים. הבנקים וחברות הביטוח עצמם מיוצגים היטב בדיוני הוועדה, ואין צורך לדאוג להם.

על הרפורמה האדירה שעומדת להתחולל בתחום חדלות הפרעון של תאגידים - פירוקים, הקפאות הליכים והבראת חברות - איש כמעט אינו שומע, ובהודעה לתקשורת על הדיון הראשון בוועדת החוקה לא נכתבה אפילו מלה על הזווית הזאת.

השופט איתן אורנשטיין
תומר אפלבאום

הצעת חוק שמקנה יתרון לנושים חזקים

בהקשר זה, המהפכה הגדולה ביותר בחוק היא ההגדרה של "חדלות פירעון". לפי ההצעה, רק במצב של חדלות פירעון יוכל נושה לנקוט הליכים בבית המשפט - כמו פירוק החברה או שיקומה. בעניין זה מודים כותבי הצעת החוק כי בחרו בהגדרה שנויה במחלוקת.

לפי החוק החדש "חדלות פירעון היא מצב שבו התאגיד אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם". הצעת החוק מסבירה כי זהו אימוץ של "מבחן תזרימי". כלומר, האם תזרים המזומנים של התאגיד מאפשר לשלם את החובות בהגיע מועד הפירעון שלהם.

דוד האן, כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים
עופר וקנין

בכך החליטו כותבי הרפורמה לבטל מבחן נוסף שכבר אושר בפסיקת בית המשפט העליון והוא "המבחן המאזני" - האם מאזן הנכסים וההתחייבויות של החברה מעיד על היכולת שלה לעמוד בפירעון של חובותיה.

שינוי נוסף קובע כי רק החברה עצמה, היועץ המשפטי לממשלה או נושה שהחוב כלפיו לא שולם, רשאים ליזום הליך חדלות פירעון בבית המשפט. זהו שינוי דרמטי משום שכיום יכול לפנות לבית המשפט גם נושה עתידי שמועד פירעון החוב כלפיו עוד לא הגיע, אך הוא יכול להראות שהחברה לא תוכל לעמוד בתשלום בעתיד.

הסיכוי שהחברה עצמה תיזום הליך חדלות פירעון קטן ביותר - מכיוון שלפי החוק יש סיכון שבית המשפט ימנה לחברה נאמן שייטול את סמכויות המנכ"ל והדירקטוריון. איזה בעל שליטה ייתן את המושכות מרצון לנאמן? השילוב של שני החידושים מעורר קשיים רבים ומחלוקות סוערות.

ההסדר יוצר בעיה לנושים עתידיים שלא הגיע מועד פירעון החוב שלהם, והם תוהים איך יוכלו להגן על עצמם. הצעת החוק מסבירה כי נושים יוכלו לעגן בחוזה את הזכות להעמיד את החוב לפירעון מוקדם. אם החוב אכן יועמד לפירעון מוקדם והחברה לא תעמוד בו - הם יוכלו לפנות לבית המשפט.

מצד אחד, האפשרות הקיימת כיום לנושים עתידיים לקחת את החברה להליכי חדלות פירעון נתפשת בעיני משרד המשפטים כצעד היוצר חוסר ודאות בשוק. מצד שני, האפשרות הזאת תהיה קיימת ממילא לנושים שיכניסו סעיף פירעון מיידי בחוזים שלהם. הרי מימוש דרישה לפירעון מיידי יביא כמעט בוודאות את החברות לבית המשפט.

אם כך, התוצאה היא הצעת חוק שמקנה יתרון לנושים חזקים, שיכולים לכפות על החברה סעיפי העמדת חוב לפירעון מיידי. נושים חלשים יצטרכו לחכות עד לרגע שבו החברה כבר לא תוכל לשלם להם, ולקוות שיישאר משהו בקופת הפירוק.

במשרד המשפטים מסבירים כי מטרת ביטול המבחן המאזני היא "ודאות ויציבות". כותבי הצעת החוק טוענים כי המבחנים הקיימים מורכבים מדי. לדעתם, פשטות תאפשר לשוק להתנהל בצורה טובה יותר ותגרום לחברות ליזום משא ומתן עם הנושים בשלבים מוקדמים, כדי להימנע מהיקלעות למצב של חוסר יכולת לפרוע חובות.

לא ברור מדוע הטענה כי שימוש במבחן הכולל גם תחזית תזרים מזומנים וגם תמונת מצב מאזנית הוא מורכב מדי ליישום. חוק החברות, למשל, קובע כי חלוקת דיווידנד לבעלי המניות תיעשה לאחר שהדירקטוריון בדק כי לחברה יש רווחים שנצברו במאזן וכן יכולת לפרוע את חובותיה בעתיד. חברות מסתדרות היטב עם המבחן המשולב הזה. גם שופטים כבר צברו ניסיון בהתמודדות אתו ועם חוות דעת כלכליות.

"תשאירו יותר שיקול דעת לבית המשפט"

אחד המבקרים הגלויים של הצעת החוק הוא הנשיא הנכנס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין. עד לאחרונה היה אורנשטיין ראש מחלקת פירוקים והבראת חברות בבית המשפט המחוזי, שעתה הוא עומד בראשו. הוא ניהל בשנים האחרונות עשרות תיקי הבראה ופירוק של חברות בקשיים, שהידועים שבהם הם באי.די.בי, אלביט הדמיה וקבוצת ענבל אור. הביקורת הנוקבת שלו על הצעת החוק נשמעה בכנס שהתקיים לפני חודשים אחדים באוניברסיטת תל אביב.

אורנשטיין רואה קושי גדול בצמצום המצב של חדלות פירעון למבחן תזרימי בלבד. לדבריו, אימוץ המבחן עלול דווקא לפגוע בחברות. "זה לא מתיישב עם פסיקת בית המשפט העליון", הסביר אורנשטיין בכנס. "יש לנו הלכה פסוקה בעניין הזה והיה נכון לאמץ אותה.

"לא יעלה על הדעת שאם תאגיד לא משלם ביום אחד את החוב, קמה עילת חדלות פירעון. זה עדיין לא אומר שהוא חדל פירעון. יכול להיות שנגרם קושי זמני. יכול להיות שהתאגיד מסוגל לשלם. לכן לקחת את המבחן התזרימי, ועל פיו לחרוץ גורלות, זו גישה לא ראויה ולא נכונה. צריך להשאיר את ההגדרה הקיימת כפי שהיא".

"למה לפרק חברה אם ביום מסוים היא אינה מסוגלת לשלם 100 אלף שקל?" תהה אורנשטיין, והדגיש: "אין להגביל את המבחן אך ורק למבחן התזרימי. זה משהו שהמשק לא יוכל לעמוד בו. נראה לי שמאמצים פה את המלצות ועדת אנדורן ובונים את החוק על בסיס פסק דין אחד. תשאירו יותר שיקול דעת לבית המשפט".

עוד קושי שמתעורר הוא כיצד ליישם את המבחן התזרימי. לא ברור לגבי איזו תקופה יבחן בית משפט את תזרים המזומנים של חברה כדי לקבוע שהיא חדלת פירעון. בנוסף, יש תקדימים למקרים שבהם תאגיד מסוגל לפרוע את חובותיו בחצי השנה הקרובה, אך בעקבות זאת יתפרק מנכסיו, כך שלא יוכל לפרוע חובות שהוא אמור להחזיר בעוד שנה וחצי. רק שימוש במבחן המאזני יוכל לחשוף בעיה כזאת.

אם נושה עתידי, שאינו מוגן בסעיף פירעון מיידי, יפנה לחברה ויבקש לנהל עמה משא ומתן להסדר החוב - החברה אינה חייבת לדבר אתו, ואין לו יכולת לפנות לבית המשפט ולכפות עליה לדון עמו בבקשתו. יש להניח כי מעכשיו כל איגרת חוב שהיא תכלול סעיף פירעון מיידי. אם כך, מדוע לא לכתוב אותו בחוק?

חברות לא יחששו מנושים וספקים קטנים

הצעת החוק אינה כוללת התייחסות ברורה למצב שבו בעל השליטה אינו מסוגל להחזיר לנושים את חובותיו, והנושים יכולים לקחת את השליטה בחברה. הגישה הזאת לא היתה ברורה מאליה בדין הישראלי, עד למשבר הכלכלי של 2008.

בעקבות שורת קריסות כלכליות שהגיעו אחרי משבר הסאב־פריים, אימוץ הגישה על ידי בתי המשפט בישראל הביאו לכך שבעלי שליטה נאלצו להביא כסף מהבית כדי לשמר את השליטה בחברות שלהם (ע"ע לב לבייב), או שאיבדו את השליטה אם לא היה להם מנין להביא עוד כסף לשלם לנושים (ע"ע נוחי דנקנר ומוטי זיסר).

הצעת החוק החדשה מקנה את הזכות לפעול לפירוק החברה רק כאשר החברה אינה עומדת בתשלום חובותיה. כלומר, מקרה 
אי.די.בי, שבו הנושים נטלו את החברה מידי בעל שליטה שהתנהל במינוף גבוה ובמצב של חדלות פירעון מאזנית, לאחר שהוכיחו כי החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבות בעתיד - לא יוכל להישנות בהסדר החדש, אלא אם יהיו לנושים סעיפי פירעון מיידי.

אורנשטיין מתח ביקורת על החידוש הזה: "הגבילו את הזכות של הנושים לבקש חדלות פירעון. רק נושה שלא עמדו בתשלום שלו יוכל לבקש חדלות פירעון. ישנם מצבים שבהם ברור לנושה שאם שילמו לנושה אחר היום, אז כבר לא יוכלו לשלם לו בעוד שבוע. אנחנו מקפחים את הזכויות שלו. התזכיר הנוכחי בעייתי. תסתכלו על תיק רשות הדואר - שם חברה נקלעה לאזור הדמדומים של חדלות פירעון, ומונה לה מומחה מלווה אף שהחברה עדיין לא הגיעה למצב של אי־תשלום החוב. זה נכון לנהוג ככה".

ח"כ מרב מיכאלי  (המחנה הציוני) העירה על כך כבר בדיון הראשון בוועדת החוקה. "ההצעה עלולה לגרום שהמודל הנכון של מקרה אי.די.בי, שמעביר חברה חדלת פירעון לבעלות הנושים שלה, לא יתקיים יותר, או כמו במקרה ענבל אור, להפוך נושים לפחות אפקטיביים. ההצעה לא תגן על חוסכים מפני מקרים כמו אליעזר פישמן״, אמרה מיכאלי.

נושים וספקים קטנים אכן יתקשו להבטיח את עצמם מול חברה המתנהלת במצב רעוע כל עוד לא הגיע מועד הפירעון של חובותיהם. קחו למשל ספקים של רשת הסופרמרקטים מגה, הזכאים לקבל מהחברה תשלום "שוטף פלוס 60", המקובל כל כך במשק כולו.

ב–60 הימים עד למועד התשלום, הנושים עשויים לחזות בהידרדרות של מגה ולהעריך שהחברה לא תעמוד בתשלום שהיא חייבת להם, אך כל עוד לא הגיע מועד הפירעון - אין באפשרותם לעשות דבר. מעתה, חברות אינן צריכות לחשוש מנושים כאלה ומכך שיוליכו אותן לבית המשפט.

החוק יוצר חוסר ודאות - במקום להפיגה

מטרה חשובה בעיני המחוקק היא ליצור עבור חברות הצופות קשיים תמריצים לפנות לנושים כבר בשלב מוקדם להליכי שיקום או פירוק בבית המשפט, או לנהל משא ומתן להסדר עם נושים.

משא ומתן כזה אמור להיות מוגן לתקופה של שישה חודשים, ויכול להתנהל גם מחוץ לכותלי בית המשפט. במהלך פרק הזמן הזה מוקפאים ההליכים נגד החברה. אפילו נושים שיש להם סעיפי פירעון מיידי אינם יכולים לעשות דבר.

ההיגיון אומר שבשלב הזה הנזק עקב אי־עמידה בתשלום החובות הוא מזערי, וחברה עוד מסוגלת לשקם את עצמה. חברה שתדחה את הקץ עלולה לצבור חובות ולהתנהל במצב של סיכון גבוה, כאשר רוב הסיכון יהיה מונח על כתפי הנושים מהציבור ולא על כתפי בעל השליטה.

המטרה טובה, אך האם היא מושגת? האם חברות יהיו מוכנות ליזום משא ומתן כזה? האם יעדיפו להתנהל מחוץ לבית המשפט או בפיקוח שיפוטי? ואם ויעדיפו לנהל משא ומתן הרחק מבית המשפט - מה יעלה בגורלם של נושים שזכויותיהם יוקפאו לשישה חודשים? ייתכן שההסדר החדש יוצר עבור הנושים הללו חוסר ודאות, דווקא בחוק שמטרתו להפיג אותה.

השופט אורנשטיין העריך כי חברות ימעטו ליזום הליך שיש בו הודאה בקשיים כלכליים. את הסיכוי שהחוק ימריץ חברות להקדים תרופה לקריסה הוא סיכם במלים: "אני סקפטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#