מחקר: 3 פשרות בתביעות ייצוגיות אחראיות ל–70% מסך הפיצויים - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: 3 פשרות בתביעות ייצוגיות אחראיות ל–70% מסך הפיצויים

בדיקה שנעשתה בקליניקה לתובענות ייצוגיות באונ' ת"א מצאה כי מתוך 48 הסדרי פשרה שנסגרו ונבדקו, רק אחת הושגה אחרי אישור הבקשה כתביעה ייצוגית - וכל היתר בשלב מוקדם יותר

תגובות

מאז שהכנסת אישרה במארס 2006 את חוק התובענות הייצוגיות, הקובע כללים אחידים בנוגע להגשה וניהול של תביעות ייצוגיות בבתי המשפט, ומאפשר לציבור לתבוע תאגידים ורשויות — חלה עלייה דרמטית בכמות הבקשות לתביעות ייצוגיות. בארבע השנים האחרונות, הגיע מספר הבקשות לתביעות ייצוגיות ל–5,300, לעומת 2,100 ב–2006–2011.

לפי נתונים שאסף עו"ד אסף פינק — בכל יום מוגשות בממוצע 5.5 תביעות ייצוגיות בבתי משפט בישראל. מרביתן מסתיימות בהסתלקות — כלומר, התובע מבקש לבטל התביעה ו–17% מסתיימות בפשרה.

יותר פיצויים אוטומטיים - פחות תרומות

כשהצדדים מגיעים להסכם פשרה, הוא נדרש להתפרסם בעיתונות לפני אישורו. בבדיקה שנערכה על ידי פרופ' אלון קלמנט, עו"ד רוני אבישר־שדה והסטודנטים עידו נגר, יונתן חורן וניבה אוריון מהקליניקה לתובענות ייצוגיות באוניברסיטת תל אביב, נבחנו כל הסדרי הפשרה שפורסמו בין אוקטובר 2014 לאוגוסט 2015. באותה תקופה פורסמו 71 הסדרים, רובם (60%) בתחום הצרכנות.

ב–48 מקרים (68% מכלל ההסדרים), ניתנה עד מארס השנה החלטה הסוגרת את התיק. הנתון המעניין שנמצא בבדיקה הוא כי ברוב המוחלט מתוך 48 המקרים, התיק נסגר עקב פשרה שהושגה עוד לפני אישור הבקשה כייצוגית. רק במקרה אחד היא הושגה לאחר שאושרה בבית המשפט.

הנתון הזה מעניין, כיוון שאישור הבקשה לתביעה ייצוגית בבית המשפט הוא תמריץ לסגירתה בפשרה. בכך, הוא מעיד כי בית המשפט מצא שקיימת תשתית ראייתית התומכת לכאורה בתביעה - והפשרה עשויה להשתלם לנתבעים.

מצד אחד, הגעה לפשרה בשלב מוקדם מאפשרת מתן פיצוי מהיר לתובעים וחוסכת עלויות דיוניות — אך סגירתה בשלב זה יכולה לפגוע באיכות שלה עבור התובע, שכן בנקודת זמן זו המידע שיש בידיו הוא מועט יחסית, ויכולת המיקוח שלו קטנה. בהקשר זה, אומר קלמנט, על בתי המשפט לבחון כיצד ההסדרים שנסגרים לפני אישור הבקשה לתביעה ייצוגית מממשים את מטרות החוק, וכיצד הפיצויים שניתנים בהסדרים אלה אכן מפצים את הציבור.

רוב הסדרי הפשרה התנהלו בבתי המשפט המחוזיים במרכז: כמחצית (46%) התנהלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב ו–30% מהם התנהלו בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. שבעה הסדרים הוגשו לבתי הדין האזוריים לעבודה.

פרופ' אלון קלמנט
אלון קלמנט

עוד נמצא בבדיקה כי השופטת שניהלה את המספר הרב ביותר של תיקים שהגיעו להסדרי פשרה (חלקם עדיין לא אושרו) היא שושנה אלמגור מבית המשפט המחוזי בתל אביב (13 פשרות), ואחריה השופטים עופר גרוסקופף (10 פשרות) ומיכל נד"ב (9 פשרות) מבית המשפט המחוזי מרכז.

הפיצוי הכספי הכולל ב–48 הסדרי הפשרה שאושרו הגיע ל–139 מיליון שקל (כולל פיצויים שהתקבלו בקופונים, הנחות ומבצעים, שהוערכו בשווי כספי). מרבית הסכום — 94 מיליון שקל — נפסק בשלושה הסדרי פשרה בלבד, שבכל אחד מהם הוסכם על העברת כ–30 מיליון שקל לקבוצה התובעת: באחת הפשרות סוכם כי HOT תפצה בעלי מניות מיעוט שטענו להצעת רכש מקפחת; בפשרה אחרת הוסכם שחמשת הבנקים הגדולים ישלמו ללקוחותיהם בגין תיאום עמלות; ובפשרה השלישית סוכם שהמדינה ותאגיד דקסיה (בעל השליטה בבנק אוצר השלטון המקומי) ישלמו לבעלי מניות לשעבר בדקסיה שטענו כי בעת הפרטת החברה ב–2001 לא ניתנה להם הצעת רכש מיוחדת.

החודש אושרה בבית המשפט המחוזי בתל אביב פשרה נוספת בתביעה ייצוגית של בעלי מניות בחברות מ.ת.מ ומאגרי בנייה, שבמסגרתה הוסכם על פיצוי של 33 מיליון שקל. במקרה זה (אשר לא נכלל בבדיקה), הפשרה הושגה לאחר אישור הבקשה לתביעה ייצוגית.

עוד נמצא בבדיקה כי הפיצוי השכיח ביותר שנפסק הוא סעד אוטומטי — פיצוי הניתן ללא תלות בפניית חברי הקבוצה לקבלו. ב–27% מהמקרים נפסקו הטבות וקופונים, ובשיעור דומה נפסקו תרומות.

הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות

אבישר־שדה מציינת כי המגמה מעודדת, משום שהסכומים הניתנים בסעד אוטומטי גבוהים יותר מאלה הניתנים בסוגי סעדים אחרים, בממוצע. כלומר, לא מעט כסף מחולק לציבור בזכות אותן תובענות. היא מוסיפה כי "המסקנה המדאיגה קשורה לכך שבתי המשפט אינם נוטים לפסוק את שכר הטרחה באחוזים משווי הסעד הכספי, ובמצבים שבהם חלק מהכספים אינם מגיעים לחברי הקבוצה ונותרים בקופת הנתבעת, גדל החשש שמא שכר הטרחה אינו מייצג נאמנה את התועלת שצמחה לקבוצה המיוצגת מההסדר".

רק בחמישה מקרים מונה בודק

התביעה הייצוגית אמנם נחשבת לכלי חשוב בהגנה על זכויות הצרכן, אך חלק נכבד מהסדרי הפשרה חסרי משמעות לצרכנים עצמם והנהנים העיקריים הם עורכי הדין, שמנהלים את המשא ומתן על ההסכם. בתביעה נגד הבנקים למשל, שהסתיימה בפיצוי של 35 מיליון שקל, כל לקוח קיבל כמה שקלים בודדים.

לכן נוצרת דילמת נציג קלאסית: גם לעורכי הדין וגם לחברה הנתבעת יש אינרטס לסגור את התיק בנזק מינימלי, כך שבשלב זה עלול להיווצר מצב שבו אף אחד כבר לא מייצג את האינטרסים של הצרכנים, שבשמם הוגשה התביעה.

כאן נכנס לתמונה היועץ המשפטי לממשלה, המשמש תפקיד משמעותי בתחום התביעות הייצוגיות, ובשנים האחרונות אף נהפך ל"שוטר" הבולט בתחום. לפי הבדיקה, הוא הביע עמדה במרבית ההסדרים שאושרו בסופו של דבר, ובמרבית המקרים (65%) עמדתו היתה להתנגד לאישור ההסכם.

מטעם חברי הקבוצה התובעת או ארגונים חיצוניים, לעומת זאת, כמעט ולא הוגשו התנגדויות, מלבד שישה מקרים — ארבעה מהם על ידי התובעים ושניים על ידי ארגונים חיצוניים. עם זאת, עורכי הבדיקה מציינים כי ייתכן שחלו התנגדויות בנוגע להסדרים שעדיין לא אושרו.

עוד נמצא כי בתי המשפט מינו בודקים חיצוניים לבחינות הסדרי הפשרה רק בחמישה מתוך 48 ההסדרים שאושרו על ידי בית המשפט — אף שסעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי על בית המשפט למנות בודק להסדר הפשרה, אלא אם כן בית המשפט סבר שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

שכר טרחה של 23 מיליון שקל במצטבר

מהנתונים שמצא פינק עולה כי כעשרה משרדים העוסקים בתביעות ייצוגיות אחראים לכ–30% מהתביעות שהוגשו בתקופה האמורה, 22 משרדים הגישו כמחצית מהתביעות, ו–46 משרדים הגישו 70% מהבקשות.

עורכי הדין מקבלים בחלק גדול מהמקרים נתח יפה מהסכום שנפסק בהסכם הפשרה, דבר המהווה תמריץ להגשה של תביעה ייצוגית מצדם. לפי נתוני הקליניקה לתובענות ייצוגית, שכר הטרחה הכולל ב–48 הסדרי הפשרה שאושרו הגיע ל–23 מיליון שקל — 20.8% בממוצע מהפיצוי. במרבית ההסדרים, שכר הטרחה שולם במלואו רק לאחר שבית המשפט נוכח כי הסדר הפשרה יצא לפועל.

שכר הטרחה הממוצע היה 560 אלף שקל לתביעה, והחציוני — 100 אלף שקל. כמו כן, התובע הייצוגי קיבל בממוצע 93 אלף שקל, והסכום החציוני היה 28 אלף שקל.

בשני המקרים, הפערים הגדולים בין הסכום הממוצע לחציוני מעידים על פערים גדולים בין הסכומים שנפסקו בפשרות, שבהן כמה תיקים גדולים מעלים את שווי הפיצויים הממוצע. כך נמצא בבדיקה כי כ–74% מהסכום שנפסק כשכר טרחה — 17 מיליון שקל — היה בשלושת התיקים הגדולים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם