"ככה כותב מומחה?": השופט כבוב נגד ירון זליכה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ככה כותב מומחה?": השופט כבוב נגד ירון זליכה

בית המשפט הכלכלי בתל אביב דחה תביעה ייצוגית נגד הבנקים הגדולים ובתי השקעות בגין אפליה בגביית עמלות ברוקראז' ■ חלק ניכר 
מפסק הדין הוקדש לביקורת נוקבת על חוות הדעת של ירון זליכה, שתמכה בתביעה: "לחוות הדעת לא צורף כל נספח או ראיה"

54תגובות

שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב, חאלד כבוב, דחה בשבוע שעבר בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד הבנקים הגדולים ובתי השקעות. לפי התביעה, הבנקים ניצלו את שליטתם במנהלי קרנות נאמנות כדי לגבות מלקוחות עמלות ברוקראז' גבוהות יותר מהעמלות שהם גבו מלקוחות אחרים שלהם סיפקו שרותי ברוקראז'.

חלק ניכר מפסק הדין הקדיש השופט כבוב לביקורת נוקבת על חוות הדעת של פרופ' ירון זליכה שתמכה בתביעה הייצוגית. "בית המשפט מייחס חשיבות רבה לחוות הדעת המונחות בפניו, ובוחן אותן בקפידה, בעיקר כאשר מדובר במומחים בעלי שם כמו פרופ' זליכה. בית המשפט יוצא מנקודת הנחה כי חוות הדעת שהוצגה לו תתייחס לליבת המחלוקת העובדתית והכלכלית שבבסיס התביעה. למרבה הצער, לא כך הדבר במקרה זה", ציין השופט.

ירון זליכה
אילן אסייג
חאלד כבוב
עופר וקנין

לדבריו, חוות הדעת של זליכה מתייחסת לנתונים מספריים עובדתיים שכלל לא הוכחו, כשלחוות הדעת לא מצורף כל נספח או ראיה. "אף האמירות החוזרות בחוות הדעת בנוגע לנתונים קרדינלים לביסוס בקשת האישור, כמו 'ידוע', 'למיטב הידיעה', או 'ניתן לשער', אינן ראויות במסגרת חוות דעת מומחה", הוסיף כבוב. "בית המשפט נזקק לחוות דעת כלכלית שנסמכת על נתונים שנבחנו על ידי המומחה והוצגו בפני בית המשפט, ולא להתייחסות תיאורטית עיונית, חסרת ביסוס ראייתי".

הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה על ידי איתן עמית ויצחק פינקלשטיין, שניהם בעלי יחידות השתתפות בקרנות נאמנות, והיא מתייחסת לתקופה שקדמה ליישום המלצות ועדת בכר ותיקון מספר 14 לחוק הבנקאות, שאסר על תאגידים בנקאיים לעסוק בניהול קרנות משותפות בנאמנות או להחזיק בחברות המנהלות אותן. הנתבעים היו הבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי הראשון, ובתי ההשקעות הראל, כלל פיננסים בטוחה ומגדל שירותי בורסה.

שירותי הברוקראז', שהעמלה שנגבתה עבורם עמדה במרכז הבקשה, הוענקו על ידי הבנקים למנהלי קרנות הנאמנות כשאלה היו בשליטת הבנקים, וגם לאחר שהם הועברו לשליטת בתי ההשקעות. לטענת התובעים הייצוגיים, אותם בנקים סיפקו את שירותי הברוקראז' לאותם מנהלי קרנות הנאמנות, שנשלטו על ידם בעבר בהתאמה, למרות מכירתם של קרנות הנאמנות לבתי ההשקעות.

התובעים טענו כי הבנקים הפלו בין לקוחות הבנק, בכובעו כחבר בורסה, כשגבו ממנהלי הקרנות שהוחזקו בשליטתם עמלות ברוקראז' גבוהות מאלה שנגבו מלקוחות אחרים, בניגוד לדין. האפליה, שהחלה לטענתם ב–2004, גרמה לחברי הקבוצה הפסדים כתוצאה מעמלות הברוקראז' המוגדלות שגרמו להגדלת העלויות הנלוות של קרנות הנאמנות ולהקטנת שווי נכסי הקרן.

ואולם, השופט כבוב קבע כי התובעים לא עמדו בנטל הוכחת טענותיהם. לדבריו "התובעים לא הצליחו ממועד הגשת בקשת האישור ועד לסיום בירורה (כשמונה שנים), להעמיד ראיה כלשהי לטענתם בדמות הוכחה לשיעור העמלות הנמוכות, כביכול, שנגבו מלקוחות פרטיים שאינם הקרנות בבעלות הגופים הנתבעים".

בנק הפועלים והראל יוצגו על ידי משרד עוה"ד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'; לאומי יוצג על ידי משרד מיתר, ליקוורניק, לשם, טל ושות'; דיסקונט יוצג על ידי משרד נשיץ, ברנדס, אמיר; הבינלאומי וכלל פיננסים בטוחה יוצגו על ידי משרד פישר, בכר, חן; מגדל שירותי בורסה יוצגה על ידי משרד פירון. התובעים יוצגו על ידי עוה"ד עדי קסטנבאום ואיל גולדנברג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#