מה חושבים שופטי בג"ץ על בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין?

בג"ץ דחה באחרונה עתירה של מתמחים, שטענו כי בחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין באוקטובר האחרון, שאותה עברו רק כ-60%, היתה 
"בלתי מידתית ומכשילה" ■ השופטים: ראוי להקל על נבחנים ממגזרים מסוימים בנושא אורך הבחינה

יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתמחים מוחים על תוצאות בחינת לשכת עורכי הדין באוקטובר 2015, מול בית המשפט המחוזי בתל אביבצילום: דודו בכר
יסמין גואטה

קבוצת מתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין באוקטובר האחרון, הגישו לפני כמה חודשים עתירה לבג"ץ שבה העלו טענות הנוגעות, בין היתר, לקושי של הבחינה וביקשו לקבוע פקטור ולהוסיף לכל נבחן נקודות לציון. ואולם הרכב שלושה שופטי בית המשפט העליון שדן בעתירה החליט לפני שבוע וחצי לדחות אותה — אך ניצל את ההזדמנות לשגר מסר ללשכה.

"חשנו שיש מקום שהוועדה הבוחנת המכינה את הבחינה הבאה תידרש למצוקות האנושיות שמבטאים העותרים. לא בשל גודש בחינה רבת ממדים ולוח זמנים צפוף בבחינה יצליח הנבחן או חלילה ייכשל, אלא על פי ידע, ידע, ידע, הכל כמובן כנדרש בתקנות. נזכיר גם שיש תלמידים מבוגרים או ממגזרים מסוימים שראוי להקל עליהם בתחום ה'טכני', לא בנושאי הידע. מותר לקוות שלנקודות אלה תינתן תשומת הלב בהכנת הבחינה הבאה", הדגיש המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, שלפסק דינו הצטרפו השופטים יצחק עמית וענת ברון. הבוקר תתקיים בבנייני האומה בירושלים בחינת הסמכה נוספת.

הבחינה, שנערכה ב–29 באוקטובר 2015 ושאליה ניגשו כ–2,000 מתמחים, עוררה סערה בקרב הנבחנים, שטענו כי היא היתה קשה ביחס לבחינות קודמות, שאלות רבות במבחן האמריקאי שבו 100 שאלות היו נקודתיות, לא ברורות, ארוכות ועם תשובות מתחכמות ומכשילות.

גם שיעורי המעבר בבחינה באוקטובר האחרון היו נמוכים מהרגיל: לשכת עורכי הדין הודיעה כי רק 59.7% מכלל הנבחנים עברו את הבחינה.

לאור הטענות על הבחינה הקשה, בחרה הלשכה לפרסם את התוצאות רק לאחר שהתקבלו חמש השגות מנבחנים לגבי שאלות בעייתיות: שתי שאלות מהבחינה נפסלו ובשלוש שאלות נוספות התקבלה תשובה נוספת כתשובה נכונה. הציון הממוצע היה 66, נקודה אחת מעל ציון עובר, כך שברור כי קבלת ההשגות העלתה דרמטית את שיעור המעבר.

"הנתונים לא 
מצדיקים מהפכה"

בעתירה שהגישו לבג"ץ העלו המתמחים גם טענות כלליות בנוגע לוועדה שמכינה את הבחינות, שעליה לטענתם להיות אובייקטיבית "ולא מונחית על ידי אג'נדה של לשכת עורכי הדין להיאבק בהצפת המקצוע". המתמחים הדגישו כי לשכת עורכי הדין, על פי אמירות של ראש הלשכה, אפי נוה, מבקשת להקשות על הבחינות לשם מלחמה בהצפת המקצוע, וכי מינוי חברי הוועדה הבוחנת על ידי הלשכה יוצר ניגוד עניינים.

בחינות ההסכמה ללשכת עורכי הדיןצילום: אוליבייה פיטוסי

עוד נטען, כי הנתונים מראים שהארכת הבחינות מקשה על נבחנים מבוגרים או ממגזרים כמו חרדים או ערבים, שבניגוד לצעירים בעלי כושר ריכוז, אינם יכולים לעמוד בלוח הזמנים בבחינה, ונפגע בפועל חופש העיסוק שלהם, והם אף נזקקים לריטלין לקראת הבחינה. הסעדים שנתבקשו הם הרכבת הוועדה הבוחנת על ידי שרת המשפטים ולא הלשכה, מתן פקטור בבחינות ושינויים בדרכי הכנת הבחינות.

באשר לבחינת אוקטובר עצמה, נטען כי היא היתה בלתי־מידתית ומכשילה, שאלון הבחינה הספציפי היה ארוך מהרגיל וגרם לדוחק זמן, ועל כן היתה הבחינה בלתי הוגנת ובלתי־מידתית. כמו כן נטען כי היא התמקדה בידע שולי.

הלשכה טענה בתגובה כי כל הדרישות באות לשנות את המצב החוקי הקיים על פי חוק לשכת עורכי הדין ותקנות הלשכה לעניין הבחינות. זאת, כשעל הפרק נמצאת הצעת חוק לשכת עורכי הדין שהיתה בעת הגשת העתירה בעיצומם של הליכי חקיקה. אשר לבחינה הספציפית באוקטובר 2015, נטען כי אמנם עברו בה 60%, שיעור נמוך מהבחינות הקודמות אך הנתון לא חריג באופן השוואתי, וכי הדרישה למתן פקטור היא הורדת ציון המעבר ל–45 במקום 65, מה שאין לקבלו. גם שרת המשפטים, איילת שקד, טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף.

השופטים ציינו כי העתירה מציבה בפניהם דילמה שאינה פשוטה והחוזרת על עצמה. הקושי לדבריהם, נעוץ קודם כל במהות השאלות על פי המצב החוקי הקיים ושנית, בבעיה שלא קל לכמת אותה והיא היקף הבחינה אל מול הזמן הניתן. "איננו יכולים להתווכח עם תחושתם של העותרים שלא עברו את הרף הנדרש באשר לזמן שניתן, וייתכן שיש בה ממש".

עם זאת, הם הדגישו כי הדבר אינו יכול להצדיק סעד של מתן פקטור, "הן מכיוון שאיננו מוצאים מקור של ממש בדין לאפשרות זו, והן מכיוון שמדובר בסעד רדיקלי גורף. גם לא השתכנענו כי הנתונים, עם כל הבעייתיות והמחלוקת לגביהם, מצדיקים 'מהפכה' כמו מתן סעד כזה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker