לשכת עורכי הדין נגד הרפורמה בתביעות האזרחיות: תפגע בהליכים משפטיים מורכבים - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשכת עורכי הדין נגד הרפורמה בתביעות האזרחיות: תפגע בהליכים משפטיים מורכבים

בלשכת עורכי הדין סבורים כי הרפורמה שתשנה את התנהלות התביעות האזרחיות בישראל, שמה דגש רב על יעילות - שבא על חשבון הצדק ■ צוות שמינה יו"ר הלשכה מציע להחילה רק על תביעות של עד 300 אלף שקל

3תגובות

הרפורמה החשובה ביותר במערכת המשפט האזרחית בישראל — רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי — ממשיכה להתבשל ולהתקדם. הרפורמה היא פרי עבודה של צוות במשרד המשפטים בראשות מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס משה גל. תאריך היעד שבו מקווים מקדמי הרפורמה להחיל אותה על כל התביעות האזרחיות בישראל הוא ינואר 2017.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כיצד מתנהלים דיונים בתביעות אזרחיות. התקנות הקיימות נחשבות מיושנות ולא יעילות. השופט גל סבור שהן תורמות לעומס השיפוטי הקיים כיום במערכת המשפט. טיוטת התקנות החדשות שגיבש גל הופצה לציבור לפני כשנה. הטיוטה קיצרה את מספר התקנות הקיימות מ–700 — לפחות מ–200.

משה גל
אמיל סלמן

השופט גל אמנם קיבל שבחים על הצלחתו לגבש הצעת תחליף לתקנות הקיימות, אבל הטיוטה שהציג זכתה גם לביקורת רבה. עורכי דין ואנשי אקדמיה טוענים שההצעה מוטה לטובת שופטים, וחלקים ממנה פוגעים בזכות הגישה לערכאות. גם שופטים השמיעו באוזני גל דברי ביקורת על חלק מהתקנות שהציע.

מאחורי הקלעים גיבש משרד המשפטים טיוטת רפורמה מעודכנת, שבניגוד לטיוטה הראשונה — לא הופצה לציבור. לעומת זאת, בסוף 2015 היא נמסרה ללשכת עורכי הדין, שנהפכה לשותפה בתהליך.

בעקבות זאת הקים יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, צוות נרחב להתמודד עם הרפורמה, שחברים בו בין היתר עורכי הדין בועז בן צור, יוסי בנקל, שלומי וינברג, אורלי טננבאום, אסף פוזנר, צפריר נגבי, רם ז'אן, מטאנס שאער, יובל טייק ופרופ' מיגל דויטש.

הצוות גיבש באחרונה את עמדתו ביחס לטיוטה החדשה, ונוה העביר את העמדה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שרת המשפטים איילת שקד, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר והשופט גל. במקביל, מחר אחר הצהריים תקיים לשכת עורכי הדין ערב עיון מיוחד לדיון בטיוטה החדשה, בהשתתפות חלק מחברי הצוות והשופט גל.

אפי נוה
עידן מילמן

סקירה ראשונה של השינויים שהוכנסו בטיוטת הרפורמה ושל ההערות המרכזיות של לשכת עורכי הדין חושפת כמה מנקודות המחלוקת המרכזיות בין משרד המשפטים ללשכת עורכי הדין:

1. החלת הרפורמה על כל התביעות

בניגוד לכוונה להחיל את הרפורמה על כל התביעות בישראל — לשכת עורכי הדין מציעה לבצע את הרפורמה בשלבים: "על פי נתוני הנהלת בתי המשפט ל–2013 ו–2014, כ–92.5% מההליכים האזרחיים בבתי משפט השלום הם עד לסכום של 200 אלף שקל, ולכן נכון יהיה כפיילוט לקבוע שהתקנות החדשות יישומו אך ורק לגבי תיקים שסכומם עד 300 אלף שקל".

כלומר, בלשכה מציעים שהתיקים הגדולים ימשיכו להתנהל בסדר הדין המוכר. בהמשך מציעים חברי הצוות להרחיב את הרפורמה, אולם רק לאחר שתיווכח יעילותה. "ככל שהרפורמה תוכיח את עצמה, ניתן יהיה להרחיבה גם לגבי תביעות בסכומים גבוהים יותר, שהן, ככלל, מורכבות יותר".

בנוסף, צוות הלשכה מציע להפוך את התקנות החדשות בשלב זה לפרק חדש שיתווסף לתקנות סדר הדין הקיימות. המשמעות היא שבמקום לקצר את מספר התקנות מ–700 ל–200, יוארכו התקנות ל–900 סעיפים, לפחות באופן זמני. הבעיה היא שההצעה עומדת בסתירה לכוונתו של גל לקצר ולפשט את התקנות.

2. ביטול ההליכים הטרומיים

בגרסה החדשה של רפורמת סדר הדין, שהושלמה בסוף 2015, נדחקה החוצה היוזמה לחייב את המתדיינים לקיים חילופי מידע ביניהם כתנאי להגשת התביעה לבית המשפט. הליך זה, הנהוג באנגליה וקרוי pre-action protocol, מקובל כשיטה לקדם פשרות. ההליך גם מייעל את הדיון, מפני שהצדדים מגיעים לשופט כשהם מוכנים יותר.

עורכי דין רבים טענו כי דרישה לקיים הליכים טרומיים לפני תביעה פוגעת בזכות הגישה לערכאות, הנחשבת זכות חוקתית בישראל. ככל הנראה, גם בבית המשפט העליון הובעה התנגדות למתכונת ההליכים המקדמיים, דבר שהוביל להשמטתה. במקום זאת, בטיוטת התקנות החדשה נדרשים בעלי הדין לקיים ביניהם דיון מקדמי רק לאחר שהוגשו כל כתבי הטענות. בטיוטה החדשה הוקצבו 60 יום לניהול הדיאלוג הזה — כלומר, הדיון בתיק יתחיל רק לאחריהם. עם זאת, פטור מדיון מקדמי יינתן בתביעות שמצריכות בירור מהיר, או תביעות בסכומים גבוהים מ–300 אלף שקל.

בלשכה מעוניינים כי גם בתביעות נמוכות מ–40 אלף שקל יישלחו בעלי הדין לנסות לפתור את המחלוקת בהליכי גישור לפני העברת התיק לשופט. כיום נשלחים הצדדים לניסיון גישור רק בתביעות של יותר מ–80 אלף שקל.

3.קיצור כתבי הטענות

השופט גל הציע להגביל את אורכם של כתבי התביעה ולקצוב בתקנות את מספר העמודים המותר. השופטים מקוננים כבר שנים על התארכות כתבי התביעה, כתבי ההגנה והסיכומים. עורכי דין אינם מתלהבים מהמגבלות האלה, כמובן. גל הציע כי כתב תביעה יכיל רק את עיקר העובדות, ועורכי הדין דורשים שכתב התביעה יכיל את כל העובדות.

לא מעט הליכים משפטיים עוסקים בשאלה מהן העובדות שצריך היה לכלול בכתב התביעה. אם בכתב התביעה ייכללו רק עיקרי העובדות, ולא כולן, צפויות התדיינויות רבות ולא יעילות סביב השאלה מהן העובדות העיקריות ומה היה צריך לכתוב בכתב התביעה.

בהתאם לכך, צוות הלשכה דורש שכתב התביעה יכיל יותר עמודים, תוך הגבלת פרק העובדות לחמישה עמודים. לאחר מכן יכיל כתב התביעה פרק של טענות, שיוגבל לשמונה עמודים בבית משפט שלום ולתשעה עמודים במחוזי.

הצעה נוספת של גל היא לבטל את האפשרות הניתנת כיום להגיש אינסוף בקשות במהלך ההליכים. צוות הלשכה מתנגד לרעיון הזה, כמובן, אבל תומך בהצעה לחייב את בית המשפט להטיל הוצאות משפט על בעלי הדין מיד בתום הדיון בכל בקשה ובקשה. הבעיה היא שהיוזמה הזאת פוגעת ביכולת של בעלי דין חלשים להתמודד בהליכים ממושכים עם יריבים עסקיים חזקים.

4. החלת תקנות סדר הדין המהיר על כל התביעות

רפורמת התקנות שגיבש גל התבססה על התקנות המיוחדות הקיימות כיום לסדר דין מהיר. תקנות סדר הדין המהיר חלות על תביעות שגובהן עד 75 אלף שקל. הדיון בתביעות האלה פשוט יותר ומהיר יותר, אבל לבעל הדין אין יכולת לערב צדדים נוספים.

גל הציע לאמץ את הגישה הזאת לכל התביעות — כלומר, להגביל את האפשרות של נתבע להגיש תביעות נגדיות או הודעות לצד שלישי, שנועדו להכניס גורמים נוספים לתביעה מתנהלת. הבעיה היא שהליך זה אינו מתאים לתביעות מורכבות.

כדי להתגבר על הקושי הזה הוצע בשנה שעברה להוסיף לרפורמה של גל תקנה שתעסוק רק בתביעות מורכבות בתחומים כלכליים, בנזיקין ובקניין רוחני. לפי ההצעה, בתביעות אלה יינתן לשופטים שיקול דעת לנהל את הדיון כרצונם, כדי להתמודד עם מורכבות התביעה.

הלשכה מתנגדת להצעות שנועדו לפשט את הדיון בתביעות ומציעה לאפשר לבעלי הדין להגיש תביעות נגדיות והודעות לצדדים שלישיים כאוות נפשם, ולבטל את ההצעה להוסיף לרפורמה תקנה מיוחדת לתביעות מורכבות.

בהתאם לכך, גל הציע לבטל את הליכי סדר הדין המהיר, היות שכמעט כל התביעות לשיטתו יידונו בסדר דין שכזה. הלשכה מציעה להשאיר את סדר הדין המהיר על כנו.

5. הוספת תפקיד המזכיר המשפטי

השופט גל המציא בתקנות שכתב תפקיד חדש: מזכיר משפטי, שיבדוק כתבי טענות ויסרב לקבל כתבי טענות שלא עמדו בתקנות. הלשכה מתנגדת לחלוטין לרעיון הזה, ומציעה להחזיר את שיקול הדעת לרשמים ולשופטים.

6. הגשת התביעה במקום מגוריו של הנתבע

כיום יכול אדם המגיש תביעה על עסקה שנעשתה באינטרנט, להגיש תביעה בכל מקום בארץ. כתוצאה מכך, מגישות חברות גדולות תביעות נגד צרכנים על עסקות שנעשו באינטרנט בבתי משפט הרחוקים מאוד ממקום מגוריו של הצרכן.

גל הציע גישה פרו־צרכנית — לחייב בתי עסק המגישים "תביעות אינטרנט" להגיש אותן בבית משפט הסמוך למקום מגוריו של הנתבע. לשכת עורכי הדין מתנגדת להצעה, וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שרוב חברי צוות הלשכה שותפים במשרדי עורכי הדין שמייצגים את העסקים הגדולים בישראל.

7. ביטול התצהירים

גל הציע לבטל את השימוש בתצהירי עדות ראשית — תצהיר המהווה תחליף לעדות ראשית — ולעבור לשמיעת עדויות בעל פה בבית המשפט. הלשכה מתנגדת להצעה ועמה שופטים רבים הסבורים כי תצהירים כתובים חוסכים זמן שיפוטי באולם הדיונים.

יותר מדי יעילות?

בלשכת עורכי הדין מעריכים כי הרפורמה בתקנות סדר הדין תעבור עוד שינויים לא מעטים. קריאת הערות של חברי צוות הלשכה מעידה כי הם סבורים שטיוטת התקנות החדשות שמה דגש רב מדי על יעילות הדיון על חשבון הצדק. באחת ההערות כתבו חברי הצוות במפורש: "הליך שיפוטי ראוי אמור להיות מבוסס לא רק על עקרונות של יעילות, אלא גם על בירור צודק ככל הניתן של המחלוקת, במסגרת הכלים הדיוניים הקיימים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם