האם ההוצאה לפועל תיאלץ להחזיר לחייבים מיליוני שקלים שגבתה בטעות?

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא פירסם דו"ח חמור על מנגנון גביית החובות בהוצאה לפועל: "בליקויים אלה יש משום פגיעה של ממש בחייבים, שרבים מהם מתקשים לעמוד על זכויותיהם וחלקם אף אינם מודעים להן"

עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל נוהלו בשיעור ריבית שגוי. בלשכות ההוצאה לפועל נעשות טעויות שונות כבר בשלב הראשוני של פתיחת התיק. אלה רק חלק מהליקויים החמורים שעולים מדו"ח ביקורת מיוחד על מנגנון גביית חובות בהוצאה לפועל שפירסם היום (ג') מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא. 

המבקר מציין כשלים חמורים מאוד באופן ניהול תיקים בהוצאה לפועל. "בליקויים אלה יש משום פגיעה של ממש בחייבים, שרבים מהם מתקשים לעמוד על זכויותיהם וחלקם אף אינם מודעים להן". לדבריו, רשויות מקומיות ניהלו עשרות אלפי תיקים בשיעור ריבית שגוי. גם תיקים לגביית חובות בגין הלוואות שנתנו בנקים (המובטחות במשכנתאות על דירות מגורים) נוהלו בריבית גבוהה מהמותר.

הוצאה לפועל
הוצאה לפועלצילום: טלי מאייר

מהדו"ח עולה כי ההוצאה לפועל הזינה נתוני ריבית שגויים בעת פתיחת תיקים וניהלה את התיקים בפועל, לעתים במשך שנים, בהתאם לנתונים אלו. כמו כן, ההוצאה לפועל לא קיימה הליך בקרה ממשי ומספק על אופן הזנת נתוני הריבית בשלב פתיחת התיקים. עוד נמצא כי ההוצל"פ לא מיידעת את החייב במועד פתיחת התיק בדבר שיעור הריבית שבו הוא מחויב, דבר הפוגע ביכולתו לבדוק אם נעשו טעויות בחישוב החוב בתקופה שבה מנוהל התיק.

כמו כן מציין המבקר כי תיקים הנפתחים בהוצל"פ על פי בקשת בנקים מנוהלים לפי שיעורי הריבית הבנקאית הנהוגים באותו בנק. "נמצא כי ההוצל"פ השיתה על החייב ריבית על פי שיעורי ריבית לא מעודכנים, ולפיכך מתעורר חשש כבד כי במהלך השנים נפתחו, נוהלו ואף נסגרו תיקים אשר בפועל נגבו בהם סכומים גדולים מהסכומים שהיו אמורים להיגבות", נכתב בדו"ח.

הדו"ח מספק גם מספר דוגמאות לתיקים שנוהלו בריבית שגויה. כך למשל, באפריל 2015 הגיש בנק תביעה נגד לקוח וביקש שהחוב בסכום של כ- 40 אלף שקל יישא ריבית הסכמית של כ-10% לשנה. ההוצל"פ פתחה תיק זה בשיעור ריבית של כ-10,000% לשנה. תיק זה תפח תוך כחצי שנה (מועד בדיקת התיק על ידי משרד מבקר המדינה) לכ-2.3 מיליון שקל.  עד מועד הביקורת הספיק הבנק לבצע 13 עיקולים על חשבונותיו של החייב, ולהשית עליו שכ"ט של כ-57 אלף שקל אשר חושב בהתאם ליתרת החוב העדכנית בתיק הכוללת את הריבית השגויה. ההוצל"פ מסרה בתשובתה כי מדובר בטעות אנוש.

הליקויים העיקריים בדוח המבקר:

•	טעויות שנעשות בנתונים כבר בשלב פתיחת תיקים
•	ההוצאה לפועל הזינה נתוני ריבית שגויים וניהלה בהתאם להם את התיקים במשך שנים
•	במקרים בהם יש צורך בחישוב רטרואקטיבי- ההוצל"פ לא עושה את החישוב בעצמה וגם לא עורכת אימות לנתונים שמקבלת
•	ההוצל"פ לא קיימה הליכי פיקוח ובקרה על פעולות פתיחת התיקים
•	ההוצל"פ אינה פועלת בגילוי מלא ויזום כלפי החייבים באופן שיאפשר להם לעקוב אחר ניהול התיק

ביוני 2015 הגישה חברה ממשלתית תביעה נגד לקוח. בבקשת הביצוע ציינה החברה כי הריבית הסטטוטורית בגין החוב היא ריבית הפיגורים של החשב הכללי - לפי טבלה 195. ההוצל"פ פתחה תיק זה לפי שיעור ריבית שנתית של 195% במקום 8.1% (שיעור ריבית הפיגורים של החשב הכללי במועד פתיחת התיק), כלומר ריבית הגבוהה פי 24 מהריבית הסטטוטורית שביקש הזוכה.

בינואר 2015 הגיש בנק תביעה נגד לקוח. בבקשת הביצוע ביקש הבנק לפתוח את התיק לפי טבלת ריבית הנהוגה בבנק באותה עת, ששיעור הריבית בה במועד פתיחת התיק היה 15.15% לשנה. למרות זאת פתחה ההוצל"פ את התיק לפי טבלה אחרת בריבית קבועה של 38.2% לשנה, הגבוהה פי 2.5 מהריבית החוקית במועד פתיחת התיק.

2.5 מיליון תיקים, מאות מיליארדי שקלים

בסוף שנת 2014 התנהלו בהוצל"פ כ-2.5 מיליון תיקים בסכום של מאות מיליארדי שקלים. התיקים התנהלו נגד כ-750 אלף חייבים והם נפתחו על ידי כ-290 אלף זוכים. מרבית התיקים (78%) נפתחו על ידי גופים מוסדיים (בנקים, חברות מסחריות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות). יותר מ-90% מהחייבים היו אנשים פרטיים. רק ב-8% מהתיקים החייבים היו מיוצגים על ידי עורכי דין, ולעומת זאת ב-93% מהתיקים, הזוכים היו מיוצגים בהוצל"פ על ידי עורכי דין.

פתיחת תיקים בהוצאה לפועל

מבקר המדינה בדק את מנגנון גביית החובות בהוצל"פ, בדגש על שלב פתיחת התיק בחודשים אפריל-אוקטובר 2015. כמו כן, נבדקו סוגיות הנוגעות לחישוב ולעדכון של ריביות ויתרות חוב, להליכי בקרה ופיקוח - בייחוד בקרה על שלב פתיחת התיק, להעברת מידע לחייבים בנוגע לתיקי ההוצל"פ ולאופן ניהול התיקים לגביית חובות בסכומים קטנים. הביקורת לא התמקדה ביעילות או במהירות של מנגנון גביית החובות בהוצל"פ. הביקורת נעשתה ברשות האכיפה והגבייה ונעשו בדיקות השלמה במשרד המשפטים ובבנק ישראל.

הביקורת העלתה כי בלשכות ההוצאה לפועל נעשות טעויות שונות כבר בשלב הראשוני של פתיחת התיק. "שלב פתיחת התיק הוא שלב מכריע אשר משפיע באופן ישיר על האופן שבו ינוהל התיק בהמשך. טעות הנעשית בשלב פתיחת התיק, בעקבות יישום לא נכון של הדין או בשל חוסר תשומת לב בעת הקלדה של הפרטים במערכת הממוחשבת, עלולה להיות בעלת השפעות מרחיקות לכת", מדגיש מבקר המדינה בדו"ח.

כך, בבדיקה פרטנית של 639 תיקים בעשר לשכות של ההוצל"פ נמצאו ליקויים בהליך פתיחתם של 258 תיקים, שהם 40% מהתיקים שמשרד מבקר המדינה בדק. בחלק מהתיקים נמצא יותר מליקוי אחד בפתיחתו. כך למשל נמצא בביקורת כי נפתחו תיקי הוצאה לפועל ללא האסמכתאות הנדרשות בדין. נמצאו תיקים שבעת פתיחתם הזינה ההוצל"פ תאריכי ערך שגויים שהשפיעו על חישובי הריבית. עוד נמצאו ליקויים מערכתיים הנוגעים לחישובי ריבית בסוגי תיקים שונים. עוד נמצא כי מאוקטובר 2014 לא הופעלו באופן שוטף אמצעים לאיתור תיקים כפולים.

בבדיקה עלה גם כי בינואר 2015 נוהלו בהוצאה לפועל כ-156 אלף תיקים בגין חוב לרשויות מקומיות בריבית העולה על הריבית הקבועה בחוק. המבקר מציין כי בהנחיית משרד המשפטים, תיקנה ההוצל"פ באופן מחשובי גורף את שיעור הריבית רק במחצית מהתיקים. בביקורת עלה כי לגבי כ-78 אלף התיקים הנותרים לא ננקטו פעולות מצד הרשויות המקומיות, משרד המשפטים וההוצל"פ כדי לתת מענה לתיקים שבהם לא תוקן שיעור הריבית. כמו כן, על אף פניית משרד המשפטים, בתיאום עם ההוצל"פ, לרשויות המקומיות לעדכן למפרע את גובה החוב בתיקים שנוהלו בריבית העולה על הריבית החוקית - במועד סיום הביקורת טרם עודכן החוב ברוב התיקים.

במקרים רבים יש צורך לעשות חישוב רטרואקטיבי של גובה החוב, בין היתר, עקב טעויות שהתגלו בתיק. המבקר מצא כי ההוצל"פ אינה עושה חישובים אלו בעצמה ואף לא ערוכה לאימות תחשיבי החוב שהזוכים מכינים ומגישים להוצל"פ לצורך עדכון החוב. עוד מציין המבקר כי אף שלבחינת הבקשה לפתיחת תיק ולהזנת הנתונים יש השפעות ניכרות על דרך ניהול התיקים ועל תחשיבי החוב הנתבע מהחייבים לא קיימה ההוצל"פ הליכי בקרה ממשיים, שיטתיים ושוטפים על פעולות הפתיחה של כ-350 אלף תיקים שנפתחים בלשכות שלה מדי שנה. החסר בתחום זה משקף כשל משמעותי בעבודת ההוצל"פ.

המבקר קובע גם כי בכמה תחומים מהותיים ההוצל"פ אינה פועלת בגילוי מלא ויזום כלפי החייבים, באופן שיאפשר להם לבדוק ולעקוב אחר ניהול התיקים שלהם: בחלק מהתיקים ההוצל"פ אינה שולחת לחייב את האסמכתאות שבהתבסס עליהן נפתח נגדו תיק ובמקרים שבהם האזהרה אמורה להישלח על ידי בא כוחו של הזוכה היא אינה פועלת על מנת לוודא כי הוא מצרף לאזהרה את כל מסמכי פתיחת התיק; האזהרה הנשלחת לחייב אינה כוללת נתונים כספיים בסיסיים הנוגעים לחוב, ובהם מידע על סכום הריבית שהתווסף לחוב בעת פתיחת התיק, שיעור הריבית ומועד חישובה; ההוצל"פ אינה מבצעת חישוב ריבית והצמדה במועדים קבועים ואינה שולחת מיזמתה דפי חשבון תקופתיים לחייבים ולזוכים.

המבקר מציין כי מאז שקיבלה את טיוטת דו"ח הביקורת נקטה רשות האכיפה והגבייה פעולות לתיקון הליקויים. עם זאת, ממצאי הדו"ח דורשים לדבריו שורה של צעדים ובמרכזם עריכת רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצל"פ - על מנת למנוע פגיעה נוספת ומתמשכת בחייבים ולמלא בנאמנות את התכלית אשר לשמה הוקמה. המבקר מדגיש כי על ההוצל"פ, משרד המשפטים, בנק ישראל, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי לבחון את הצעדים הנדרשים - כל גוף בתחומו - לתיקון הליקויים, גם בכל הנוגע לסוגיית החזרת כספים שנגבו ביתר מהחייבים.

מרשות רשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה: "רשות האכיפה והגבייה מודה לצוות מבקר המדינה על כך שהאיר מספר נושאים הראויים לתיקון. כמעט כל התקלות המערכתיות שאובחנו על ידי המבקר מצאו את תיקונן עוד לפני פרסום הדוח הסופי, והשאר, ככל שהדברים תלויים ברשות, נמצא בהליך תיקון מתקדם. בניגוד לעמדת המבקר, עמדת הרשות, המבוססת על עמדת בתי המשפט בפסיקה ועל עמדת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים היא כי לדרג המינהלי אין סמכות למנוע הגשת בקשות לביצוע ובכדי להסמיכם לעשות כן, יש לקבוע את הסמכות באופן מפורש בחוק או בתקנות.

עמדת הרשות לגבי חלק משמעותי מהתיקים שנבדקו הינה, כי אין המדובר בתיקים שגויים. משכך, סך כל התיקים השגויים נמוך מזה שקבע המבקר. על פי הערכת הרשות היקף התיקים השגויים עומד על כמחצית מכמות התיקים השגויים לדעת משרד מבקר המדינה. כמו כן, סבורה הרשות כי הדרך בה נשלפו התיקים במדגם פגעה באקראיות והמדגם אינו מייצג ולא ניתן להסיק ממנו את המסקנות אליהן הגיע המבקר.

"עוד יובהר, כי הביקורת בהוצאה לפועל החלה בינואר 2015, כשלושה חודשים בלבד לאחר העלאתה לאוויר של מערכת המחשוב החדשה 'כלים שלובים'. חלק מהותי מהשגיאות  שהתגלו נבע מהחלפת מערכת המחשוב. אשר לביקורת המתייחסת לטיפול הרשות בתיקי המשכנתא על דירת מגורים ובתיקי הרשויות המקומיות. סבורה הרשות כי הביקורת כלפיה אינה במקומה. בשני המקרים האמורים מדובר בתקלה שמקורה בגורם אחר חיצוני למערכת, ושהתגלתה על ידי הרשות. מרגע הגילוי פעלה הרשות בכל הדרכים האפשרויות ובמהירות האפשרית לטיפול בתקלה".

ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני, שהעבירה את חוקי ביטול מאסר החייבים בהוצאה לפועל והפטר לחייבות וחייבים, הגיבה לדו"ח ואמרה כי "הקלות הבלתי נסבלת של משחק בחיי חייבות וחייבים, שיכולה להרוס משפחות וחיים שלמים, היא מזעזעת. חוב בהוצאה לפועל הוא דבר שגם ככה קשה מאד להשתקם ממנו, ועל זה מוסיפה המערכת חטא על פשע של ריביות מטורפות וטעויות בפתיחת תיקים".

לדבריה, "המבקר מראה איך הפך חוב של 40 אלף שקל לחוב של מיליונים, אבל כל מי שטורחת להתעסק עם ההוצאה לפועל יודעת שזאת מציאות חיי החייבות והחייבים. שמעתי אינספור סיפורים כאלה בעבודה על התיקונים לחוק. המבקר מראה את ה'טעויות' שמביאות לחריגה שערורייתית מהריביות המותרות אבל גם הריבית המותרת היא גבוהה בהרבה מהסביר".

"הריביות המטורפות שגובה ההוצאה לפועל הן הפרויקט הבא שלי, ואני בטוחה שבעזרת דו"ח המבקר נתקן אותן בהקדם", היא הוסיפה. "הקורבנות הכי קשים של מערכת ההוצאה לפועל הם אלו שהכי אין להם והמערכת מנצלת את זה ומתעללת בהם באכזריות ממש. אמשיך לפעול לתיקון העוולות הקשות האלו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker