אפרת נוימן

האם ניתן לקיים דיון חוזר על החלטה שדוחה בקשה לאישור תביעה נגזרת, במקרה שבו חלק מהבקשה כן אושר? השאלה הזאת עלתה לאחרונה בתביעה נגזרת שהוגשה נגד חברת עטיה גרופ ואושרה בחלקה הקטן.

לפי לשון החוק, ניתן לקיים דיון חוזר על החלטה המאשרת תביעה נגזרת - אך במקרה זה רק חלק מהבקשה אושר. השאלה שדרשה הכרעה היא: מהי דרך ההשגה הנכונה על חלק שלא אושר - באמצעות דיון חוזר המתקיים בבית המשפט המחוזי, או באמצעות ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון?

מורן אטיאס
מורן אטיאסצילום: אי־פי

הרקע לסוגיה הוא בקשה לתביעה נגזרת, שהוגשה במארס 2012 על ידי בעלי מניות בחברת עטיה גרופ (היום איי.ג'י.אל השקעות בע"מ) נגד בעלי השליטה בחברה, חלק מנושאי המשרה בה ורואי החשבון של החברה - בטענה כי גרמו לריקון כספי החברה. בין הנתבעים היתה גם הדוגמנית־שחקנית מורן אטיאס, שהיא קרובת משפחה של בעלי השליטה בחברה וכיהנה כדירקטורית בה עד תחילת 2012.

כשלוש שנים לאחר מכן, ביוני 2015, נדחתה רוב הבקשה לאישור התביעה הנגזרת על ידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת אישרה לנהל תביעה נגזרת בשני סעיפים קטנים שנכללו בבקשה ואחד מהם מתייחס לאטיאס.

שני הצדדים לא היו מרוצים מההחלטה. בעלי המניות שהגישו את הבקשה לתביעה הנגזרת עתרו בינואר השנה בדרישה לקיים דיון חוזר בדחיית הבקשה נגד אטיאס בגין אותן עסקות שלגביהן לא אושרה הבקשה. מנגד, הגישה אטיאס בקשה לדיון חוזר בחלק של ההחלטה שבו אושרה הבקשה נגדה.

אטיאס, באמצעות עורכי הדין אסף ביגר ואסף אורן ממשרד עמית פולק מטלון, טענה כי יש לדחות על הסף את הבקשה לדיון חוזר שהגישו בעלי המניות, בין השאר מכיוון שהיא הוגשה במסלול פרוצדורלי שגוי. בית המשפט קיבל את טענתה, כך שהמשמעות היא שבעלי המניות פיספסו את ההזדמנות לערער על החלק בהחלטה שלא קיבל את טענתם בעניין אטיאס.

השופטת רות רונןצילום: יוסי זמיר

"הבחנה ידועה ומושרשת"

בזמן שהמחוקק הסדיר את הקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב־יפו, הוא גם קבע כי לא ניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטה של בית המשפט המחוזי - ובכלל זאת המחלקה הכלכלית - המאשרת תביעה נגזרת או תובענה ייצוגית בעילה של ניירות ערך.

המחוקק כן קבע שניתן יהיה להגיש בקשה לדיון חוזר על ההחלטה, שיתברר בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי ולא בבית המשפט העליון. לפי החלטה של בית המשפט העליון מתחילת 2015, השופט שנתן את ההחלטה, לא יישב בהרכב של הדיון החוזר. עם זאת, במקרה של פסק דין, ניתן לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.

אטיאס טענה כי החלק שדוחה את הבקשה לאישור הנגזרת (שעליו מערערים בעלי המניות) הוא פסק דין, ולכן הערעור עליו הוא לבית המשפט העליון. מאחר שחלפה תקופת הערעור, לא ניתן עוד להשיג עליו. זאת, בניגוד לחלק המאשר את הבקשה - שיש לראותו כ"החלטה אחרת", ולכן הערעור עליו הוא בדרך של דיון חוזר כפי שעשתה אטיאס.

בעלי המניות טענו, לעומת זאת, כי יש אי־בהירות בחוק בנוגע למצב שבו בקשת אישור מתקבלת בחלקה. לטענתם, אין היגיון משפטי בפיצול הדיון כך שחלקו יישמע בפני בית המשפט העליון וחלקו ישמע במקביל בבית המשפט המחוזי.

השופט איתן אורנשטיין, שנתן את ההחלטה, שאליה הצטרפו השופטים חאלד כבוב ודניה קרת־מאיר, אמר כי על פי לשון הסעיף אין הליך של דיון חוזר על החלטה לדחות בקשה לאישור תביעה נגזרת, אלא רק לאשרה. "משכך, החלטה המאשרת הגשת תביעה נגזרת היא בבחינת 'החלטה אחרת' ואילו החלטה הדוחה בקשה לאישור תביעה נגזרת הנה בגדר פסק דין".

אורנשטיין הוסיף כי "אין בעובדה שההחלטה מורכבת משני חלקים - האחד שאישר חלק מהבקשה והאחר שדחה - בכדי לסייע לגישת המבקשים, שכן ההבחנה בין החלטה אחרת לפסק דין היא הבחנה ידועה ומושרשת. ולכן גם אין לקבל את טענת המבקשים בהקשר זה כי קיימת אי־בהירות באשר לאופן ההשגה הנכון.

"לא אכחד כי טענת המבקשים ביחס לחוסר היעילות הנגרמת במצב הנורמטיבי הקיים אינה משוללת יסוד. ואולם הוראות החוק ברורות ואינן נתונות לפרשנות אחרת. משכך היה על המבקשים לעורר את השגותיהם על דחיית בקשת האישור באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט העליון ובמועד שקבוע בחוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker