הקושיה החמישית של לבני

למה שרת המשפטים לא מכנסת את הוועדה למינוי שופטים לדון במינוי שלושה שופטים חדשים לבית המשפט העליון? בגלל הוויכוח עם אהרון ברק על המועמדות של פרופסור רות גביזון

יובל יועז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

כל מי שדמותו של בית המשפט העליון בשנים הבאות היא בעלת חשיבות בעיניו, יצטרך לשאול את עצמו בליל הסדר לא ארבע קושיות, אלא חמש. הקושיה הנוספת היא - מדוע שרת המשפטים, ציפי לבני, איננה מודיעה על תאריך לכינוס הוועדה לבחירת שופטים, כדי לדון במינוי שלושה שופטים חדשים לבית המשפט העליון?

השבוע כונסה בפעם השנייה הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה החדש, שבראשו עומדת לבני. שנייה, אם לא סופרים את הכינוס החצי-פורמלי של הוועדה, בהרכב חסר, שבה אושר מינויו של השופט מישאל חשין למשנה לנשיא בית המשפט העליון. הדיון הקודם היה רב משמעות, אפילו היסטורי במידה מסוימת. גם בשל המספר הרב של מינויים שהונחו על השולחן, חלקם הגדול מינויים חשובים של שופטים מחוזיים. אבל גם בגלל המפגש המעשי הראשון של הוועדה בהרכב חדש: עם לבני בראש השולחן ועם השופט אליעזר ריבלין והשר דני נוה כחברים בוועדה.

המפגש השני, השבוע, היה מרגש הרבה פחות: עניין אמיתי היה רק במינוי שופט מחוזי חדש בירושלים, מתוך שישה מועמדים. רוב המועמדים הם מינויים ראויים: מיכל אגמון-גונן, הנאבקת בשנים האחרונות בברוטליות המשטרתית בפסקי-הדין שלה; יורם נועם, שפסק דינו בפרשת נאשמי ערוץ 7 עוד יישא אותו למרחקים; רפי כרמל, המכהן כמו נועם במינוי בפועל במחוזי; נעם סולברג, שמאז עזב את לשכת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין לטובת כס השיפוט, הספיק להתמחות בתיקי לשון הרע. בסופו של דבר נבחר יוסף שפירא. על מינויו מברכים כולם, אף שבוועדה היה ויכוח ער על התקן הפנוי.

הדיון הבא כבר יהיה סיפור אחר לגמרי. כשהוועדה לבחירת שופטים מתכנסת לדון במינויים לעליון, כל ההבנות בטלות, כל המוטיווציות משתנות. נוהגים לבקר את אווירת הסחר מכר השוררת לעתים בוועדה. אלא שכשמדובר בערכאה השיפוטית הבכירה, פנקסי החשבונות הרגילים נזנחים לטובת חישובים אחרים. פתאום לכל אחד מחברי הוועדה יש עמדה - מקצועית, ערכית, אידיאולוגית, ציבורית לעילא כמובן - באשר למועמדים השונים.

והנה התשובה לקושיה: לבני אינה מודיעה על מועד לכינוס הוועדה, בגלל הוויכוח הניטש בינה לבין הנשיא אהרן ברק באשר למועמדים המועדפים למינוי. הוויכוח דלף, אבל הסכמה על המועמדים אין. ברק הציץ בשעונו וגילה שנותרה לו פחות משנה וחצי עד לפרישה. לבני הציצה בלוח השנה וגילתה בחירות בסמוך לאחר מכן. כל אחד רוצה להטביע חותם על דמותו של בית המשפט העליון, ועכשיו.

הוויכוח העז נסוב בעיקר אודות פרופ' רות גביזון, משפטנית מבריקה ויריבה אידיאולוגית מרה של ברק. לבני מעריכה את גביזון מאוד, ולא התייאשה מהניסיון להשיג לה רוב בין חברי הוועדה. ברק גורס נחרצות כי היא אינה מתאימה לשיפוט. למאבק שורבבו גם שמותיהם של מועמדים בולטים נוספים. פרופ' מרדכי קרמניצר, משפטן מבריק שהתבטאויותיו הציבוריות צבעו אותו בדעת הקהל בצבע פוליטי; עו"ד דן מרידור, שר המשפטים לשעבר מטעם הליכוד, שיזדקק לתקופת צינון משמעותית מהפוליטיקה בטרם יזכה בדיון רציני. ובתווך, השופטים המחוזיים יהונתן עדיאל, דבורה ברלינר והילה גרסטל עדיין שסיכוייהם סבירים, בסדר יורד. השאלה היא עד מתי יעוכבו המינויים, אם לבני וברק לא יגיעו להסכמה.

לבני לא מתכוונת להרכין ראש בפני ברק, כמנהגם של שרי משפטים בעבר. זה מה שהיה לשרה לומר ל"הלשכה", ביטאון לשכת עורכי הדין בירושלים, בראיון המתפרסם בגליון אפריל: "אין לי עניין לייצר מסלול התנגשות עם בית המשפט העליון, יש לי עניין רב בחיזוקו, אך יש לי אחריות, ואני אכן מתכוונת להטביע חותם ולא רק ברמת ההתייחסות לאישים, אלא לערכים שבעיני הם חלק מחוסנו של בית המשפט העליון... הציבור יקבל את הפסיקה אם יידע שהחמישה עשר היושבים שם הם בעלי שיעור קומה, וגם עמדותיהם שונות".

באשר למינויים שעל הפרק אומרת לבני: "אין לי עניין באי הסכמות, אשמח להגיע להסכמות", אומרת לבני, "אך ארצה מאוד לראות את אותו סוג של שופטים שעליהם דיברתי, ואני מתכוונת לפעול לשם כך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker