עוד כסף לקופת המדינה: פייסבוק וגוגל ישלמו מסים בישראל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוד כסף לקופת המדינה: פייסבוק וגוגל ישלמו מסים בישראל

רשות המסים הוציאה היום חוזר המסביר באילו מצבים יחויבו רווחים של תאגיד זר ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לישראלים במס חברות לישראלים

14תגובות

רשות המסים הוציאה היום (ב') חוזר אשר מבהיר את העמדה המקצועית שלה בעניין מיסוי הפעילות האינטרנטית בישראל של חברות זרות. מדובר בחוזר אשר מתייחס גם לתשלום מס חברות וגם לתשלום מע"מ - אשר עשוי להיות רלוונטי לחברות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון.

הרקע לחוזר הוא התרחבות הכלכלה האינטרנטית שהביאה את רשות המסים לפרסם באילו מצבים ניתן יהיה לראות את ההכנסות של חברה זרה ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לישראלים כחייבות במס בישראל.

"גוגל חייבת לשלם מסים"
עופר וקנין

החוזר של רשות המסים מובא ברוח פרויקט הדגל שמקדם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) מ–2013: Base Erosion and Profit Shifting, או בקיצור BEPS, שמטרתו להתמודד עם תכנוני מס בינלאומיים של חברות גלובליות. במסגרת הפרויקט פורסם באוקטובר 2015 דו"ח סופי בנושא הכלכלה הדיגיטלית, שמנתח את השלכותיה על המיסוי במדינות ומכיר בכך שהכלכלה הדיגיטלית מגדילה את הסיכונים להימנעות ממס.

על פי המצב החוקי הקיים, ההכנסות של חברה זרה ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה — אם הן הופקו בישראל. אם אותה חברה היא תושבת של מדינה עמה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס) והפעילות שלה נחשבת "מוסד קבע" — היא תחויב במס בישראל. הדו"ח של OECD צופה כי המלצות הפרויקט בנושא "מוסד הקבע", ובנושאים נוספים יצליחו במידה רבה למנוע את שחיקת המס והסטת הרווחים בהקשר של כלכלה הדיגיטלית.

אז איך קובעים מתי פעילות נחשבת ל"מוסד קבע"? מונח זה מוגדר באמנות המס כמקום עסקים פיזי קבוע או כאשר הפעילות מתבצעת באמצעות סוכן, שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם. על פי החוזר, "מוסד קבע" יכול להתקיים בישראל גם כשמדובר בפעילות כלכלית, שהיא בעיקרה באמצעות האינטרנט, ומתקיימים בה תנאים נוספים — כמו במקרים שבהם נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים או באיסוף מידע ובניהול קשרי הלקוחות של החברה הזרה.

עוד לפי החוזר, חברה זרה שיש לה נוכחות דיגיטלית משמעותית בישראל עשויה בנסיבות מסוימות להיחשב בעלת "מוסד קבע". סממנים לנוכחות דיגיטלית משמעותית בישראל יכולים להיות כשנחתמת כמות משמעותית של חוזים למתן שירותים דיגיטליים עם תושבי ישראל באמצעות האינטרנט; כששירותים שמעניק התאגיד הזר נצרכים על ידי לקוחות רבים בישראל באמצעות האינטרנט; וכאשר השירות המסופק באינטרנט על ידי התאגיד הזר מותאם ללקוחות או משתמשים ישראלים — למשל כשיש שימוש בשפה העברית, חיוב לקוחות במטבע ישראלי וסליקת כרטיסי אשראי מקומיים בישראל.

מפייסבוק נמסר כי "פייסבוק משלמת מסים בכל מדינה שבה היא פועלת לפי החוק". מגוגל לא נמסרה תגובה בעניין פרסום החוזר של רשות המסים.

דובר מטעם אמזון ווב סרוויסס (AWS) מסר: ״אמזון ואמזון ווב סרוויסס משלמות את כל המסים הנדרשים בכל המדינות שבהן אנו פועלים״.

מעורבות של סוכנים ישראלים

חברות רב־לאומיות שפועלות באמצעות האינטרנט בישראל מבצעות לעתים פעילות בסיוע של חברות ישראליות קשורות או קבלני משנה ישראליים אחרים. אותו סוכן בישראל עשוי לייצר במקרים מסוימים "מוסד קבע" בישראל לאותה חברה רב־לאומית. המבחנים במקרה הזה בודקים למשל אם הסוכן בישראל מתקשר ופועל בשם החברה הזרה, אם הוא מוסמך להבטיח מחיר ללקוח ותנאים מסחריים שיחייבו את החברה הזרה ואם יש מעורבות של הסוכן בישראל בהתאמת החוזה לצרכיו ודרישותיו של הלקוח הישראלי או שהוא צד לחוזה.

"ככל שיסתבר כי מידת מעורבותו של הסוכן בישראל במשא ומתן גבוהה וכי החלטותיו מחייבות את התאגיד הזר, תתחזק המסקנה כי מדובר בסוכן תלוי, היוצר לתאגיד הזר פעילות כלכלית מהותית בישראל המהווה מוסד קבע", נכתב בחוזר.

כאשר תאגיד זר מבצע פעילות אינטרנטית בישראל והוא אינו תושב מדינת אמנה, מקום הפקת ההכנסה וזכות המיסוי בישראל ייקבעו על פי הדין הפנימי של מדינת ישראל בלבד — בלי להזדקק לקיומו של "מוסד קבע" על פי אמנה. כאן ייבחנו השאלות אם לחברות יש נוכחות פיזית בישראל, אם הפעילות מתבצעת באמצעות או בסיוע נציגים בישראל שמעורבים באיתור לקוחות או באיסוף מידע, או אם יש לחברה הזרה "נוכחות כלכלית משמעותית", שיכולה להתבטא למשל באספקת שירותים באינטרנט ובשירות מותאם לישראלים. כלומר, גם מרחב דיגיטלי עונה על הדרישה של מקום פעילות.

לאחר הקביעה כי מדובר ב"מוסד קבע" החברות הזרות יידרשו לדווח על ההכנסות מישראל כשיהיה צורך לחשב את גובה הרווח המיוחס לפעילות הישראלית.

ישולם מע"מ על הפעילות הדיגיטלית

החוזר מתייחס גם לתשלום מע"מ של חברות זרות על הפעילות הדיגיטלית שלהן. לפני כשלושה שבועות פירסמה רשות המסים תזכיר חוק בעניין, המבקש לאפשר גביית מע"מ על רכישת מוצרים ושירותים אלקטרוניים, שירותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה מספקים, שמושבם אינו בישראל. לפי ההצעה, תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי או מפעיל חנות מקוונת, שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי, יהיה חייב ברישום בישראל. כך למשל, אם אמזון מוכרת ספר דיגיטלי לישראלים היא תצטרך לדווח על כך ולשלם מע"מ.
"שירותים אלקטרוניים" יוגדרו בין השאר כאספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תוכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק. "שירותי תקשורת" יוגדרו כשירותי טלפוניה, פקס ושירותי גישה לאינטרנט.

במצב הקיים חייב מקבל השירות בתשלום מע"מ גם אם מדובר באדם פרטי, אבל קיים קושי בגביית המס מאנשים פרטיים, להבדיל מבתי עסק. לכן, מוצע לחייב חברות בינלאומיות המספקות שירותים אלה ברישום בישראל ובתשלום מע"מ למדינה, כלומר החייב יהיה נותן השירות.

בחוזר כעת נקבע כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך לדוגמה, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תיווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים והמסתייע בפעילותו בישראל בנציג ישראלי המבצע פעולות עסקיות בשמו של התאגיד הזר, יהיה חייב ברישום במע"מ והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחויבו במע"מ.

"הרשות מפספסת, ותתקשה להטיל מס"

בקרב עורכי הדין המתמחים במיסוי נשמעו אתמול קולות המסתייגים מהחוזר שפירסמה רשות המסים. עו"ד ורו"ח יום טוב אבדי, מנהל קבוצת המיסוי הישראלי במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, סבור כי גם אם מדובר במהלך ראוי שבא ליישר קו עם העולם במלחמה עם תכנוני המס הבינלאומיים, מדובר במהלך משמעותי שעדיף שייעשה באמצעות מלאכת חקיקה מסודרת — ולא באמצעות הנחיות וחוזרים.

"זה עלול ליצור כאוס", אומר אבדי. "היה עדיף להמתין לראות כיצד הארגונים הבינלאומיים מציעים לתקן בראש ובראשונה את סעיפי האמנות בנושא, ורק לאחר מכן ליישם זאת במסגרת חקיקה פנימית".

נציבת מס הכנסה לשעבר, עו"ד טלי ירון אלדר, שכיום שותפה במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', סבורה כי "המפתח להצלחת המהלך טמון במידתיות שבה ינהגו הרשויות בבואן למסות את החברות. תחומי עיסוק שניתן להעבירם בקלות לחו"ל — אך אשר משיאים תרומה משמעותית לתדמיתנו כאומת סטארט־אפ, ולמשק הישראלי — צריכים לזכות בהטבות במס".

לפי עו"ד ליאור נוימן, שותף ומנהל תחום המיסוי בש. הורוביץ, העמדה של רשות המסים תיתקל בלא מעט קשיים כשהיא תנסה להוציא שומות לחברות הזרות שאין להן סניפים בישראל. "רשות המסים מנסה לאתר פעילויות פיזיות שעד כה לא נחשבו למוסד קבע בישראל או בכל מקום אחר בעולם — כמו ביצוע סקרי שוק, ביקור של נציגי החברה הזרה בישראל ושימוש במתקני החברה הבת בישראל, או קיומו של סוכן בישראל שיש לו מעורבות גבוהה בהתאמת החוזים — ולקבוע כי אם הן נעשות על ידי חברות זרות שיש להן גם נוכחות דיגיטלית משמעותית מול תושבי ישראל באינטרנט, אז יש לראות בהן כמקיימות מוסד קבע לעסקי האינטרנט של החברה הזרה.

"רשות המסים תתקשה להטיל מס על חברה זרה תושבת מדינת אמנה על בסיס הפרשנות החדשה. צריך לזכור שאמנות המס עדיין לא אימצו את מודל ה–BEPS בין המדינות ולהביא בחשבון שהחברות הזרות פועלות באמצעות חברות שונות. ייחוס של מוסד קבע לחברה זרה עם הנוכחות הפיזית המינורית יותר בישראל לא בהכרח יאפשר לייחס את מוסד הקבע לחברה הזרה האחרת בקבוצה, שפועלת בתחום המכירות באינטרנט בלבד".

עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים וכיום שותף במשרד משה מזרחי, נח, קריגל, סבור כי יש בהחלטת הרשות פספוס גדול: "קביעת מוסד קבע גורמת לחוסר ודאות מהותית לחברות בינלאומיות. במקום לעשות מעשה שהולך לגרום לחיכוכים גדולים ולצמצם פעילות של חברות בינלאומיות בישראל, ניתן היה לפעול בצורה אחרת. רשות המסים מעדיפה להתבונן בפעילות העסקית של תאגידים אלו בישראל כמכשול עליו יש להתגבר ולא כפוטנציאל לצמיחה".

עו"ד דותן ברוך, ראש מחלקת האינטרנט בברנע ושות' סבור כי ניתן לחלוק על השימוש בחלק מן הסממנים שקבעה רשות המסים לצורך קביעת נוכחות של החברה הזרה בישראל. "כך, למשל, ההתייחסות למידת השימוש באתר על ידי משתמשים ישראלים שגויה, הואיל כי יש בכך בכדי ליצור חבות במס של התאגיד הזר על סמך פעילות המבוצעת על ידי צדדים שלישיים, שהיא חיצונית לו ואינה באחריותו".

גם ארז צור, יו"ר משותף שלIATI — האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות — הצטרף למתנגדים ואמר אתמול כי "הגדלת המיסוי שנקבעה בחוזר רשות המסים פוגעת עוד יותר ביכולת התחרות של ההיי־טק הישראלי בעולם. ישראל צריכה להנהיג מדיניות מיסוי אחראית, שתביא בחשבון את יכולת התחרות של תעשיית ההיי־טק כאחד השיקולים המרכזיים — ולהימנע מפגיעה באחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#