בקרוב תשלמו יותר? החוק הדרמטי שישפיע על מי שעובר לגור בחו"ל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקרוב תשלמו יותר? החוק הדרמטי שישפיע על מי שעובר לגור בחו"ל

עד השנה, ישראלים שחיים בחו"ל וראו עצמם כמי שאינם תושבי ישראל לצורכי מס - גם אם שהו בארץ מחצית מהזמן - לא הגישו דיווחים בישראל ■ כעת הם יצטרכו להגיש דו"ח שנתי

84תגובות

הצעת חוק שאושרה בשבוע שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית היא בעלת חשיבות גדולה עבור ישראלים שעוברים לגור בחו"ל, אם באופן עצמאי ואם כרילוקיישן מטעם מקום העבודה. מדובר בתיקון הרלוונטי עבור ישראלים שעזבו לחו"ל אך עדיין חלה עליהם "חזקת הימים", כלומר הם נמצאים במדינה מספר ימים רב בשנה - בשל נסיעות עבודה מרובות לישראל, משפחה שנותרה כאן או העובדה שזאת השנה הראשונה שלהם לעזיבה.

התיקון החדש לפקודת מס הכנסה של שר האוצר משה כחלון ורשות המסים, קובע כי יחיד הטוען שאינו תושב ישראל אך חלה עליו "חזקת הימים" יהיה חייב החל בשנת המס 2016 בהגשת דו"ח על הכנסותיו בישראל, ובפירוט העובדות שעליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, כשעליו לצרף את המסמכים התומכים בטענתו.

נוסעים מסתכלים על לוח הטיסות בנתב"ג
עופר וקנין

לפני החוק, ישראלים שנסעו לחו"ל וראו עצמם כמי שאינם תושבי ישראל לצורכי מס, גם אם שהו בישראל חודשים רבים במצטבר, כלל לא דיווחו לרשות המסים. מכיוון שאין להם הכנסות בישראל, הם יצאו מהרדאר של רשות המסים. המטרה בתיקון היא להגיע לאותם אנשים, שמספרם יכול להגיע לאלפים. בחינה של מצבם ב-2016 יכולה להשליך גם על שנים קודמות. גם במקרה הזה, בשל אילוצי כוח אדם, הבדיקות יהיו מדגמיות וככל הנראה ייעשו לפי חתכים שיוחלט עליהם ברשות המסים. השאיפה ברשות היא לייצר הרתעה.

החל ב-2003 שיטת המיסוי בישראל היא על בסיס פרסונלי ולא טריטוריאלי, כלומר מי שמוגדר "תושב ישראל", יחויב במס בישראל על כלל הכנסותיו, לרבות אלה שהופקו או נתקבלו בידיו מחוץ לישראל. לפי פקודת מס הכנסה, אדם ייחשב כתושב ישראל אם מרכז חייו הוא במדינה. להגדרה זו שני מבחנים - המבחן הכמותי והמבחן המהותי.

המבחן הכמותי הוא חזקה הניתנת לסתירה, הבודקת את משך זמן שהותו של הנישום בישראל בשני אופנים חלופיים. הראשון - אם שהה בישראל בשנת המס (הנבחנת) 183 ימים או יותר; והשני - אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה (כלומר במשך שלוש שנים מצטברות) הוא 425 ימים או יותר.

מנהל רשות המסים, משה אשר
מיכל פתאל

המבחן המהותי בוחן את מרכז חייו של הנישום על פי מכלול הנסיבות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות. במבחן זה בודקים את מקום מגוריהם של הנישום ובני משפחתו, וכן היכן ממוקמים עסקו או קשריו העסקיים והיכן נמצאים הארגונים השונים שאליהם הוא משתייך או שבהם הוא פעיל, כמו מועדוני ספורט.

התיקון לחוק נחקק על רקע פסק הדין בעניין איש העסקים מיכאל ספיר שניתן בבית המשפט העליון במאי 2014. ספיר התגורר בסינגפור במשך עשור, ובכל זאת על רקע העובדה שמשפחתו התגוררה כאן, וביקוריו התכופים, רשות המסים דרשה ממנו לשלם מס כתושב ישראל לצורכי מס. העליון קיבל את עמדתו של ספיר וקבע באותו המקרה כי אדם יכול להיות תושב חוץ לצורכי מס גם אם משפחתו בישראל, וכי ספיר הצליח לסתור את "חזקת הימים" שהתקיימה במקרה שלו.

ספיר הגיע לישראל שמונה־תשע פעמים בשנה, ובכל פעם שהה כאן שלושה שבועות בממוצע, כך שחישוב הימים הראה כי הוא לא עמד במבחן הכמותי - כלומר התקיימה החזקה כי מרכז חייו בישראל, והיה עליו לסתור זאת. בית המשפט קבע שספיר עמד בנטל והראה שמרכז חייו אינו בישראל.

לאחר שניתן פסק דין ספיר בעליון, הטרידה את רשות המסים העובדה כי אנשים ששהו בישראל פרקי זמן ארוכים בשנה, קיבלו חוות דעת של עורכי דין שלפיהן מרכז חייהם אינו בישראל (למרות חזקת הימים) - ובהתאם לכך ראו עצמם כתושבי חוץ לצורכי מס ולא דיווחו על הכנסותיהם.

לפי התיקון שנחקק כעת, אנשים כמו ספיר, שגרים בחו"ל אבל ממשיכים להגיע הרבה לישראל, או כאלה שבשנת העזיבה שלהם לא עמדו במבחן הימים (כפי שקורה במקרים רבים), יצטרכו להגיש החל מדו"חות 2016 דו"ח שנתי. אם הם טוענים לניתוק תושבות, כמו במקרה של ספיר, הם יצטרכו לפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתם כי אינם תושבים - ולהגיש דו"ח שנתי.

"דרישה שאין לה אח ורע בחקיקת המס"

עו"ד ורו"ח נועה לב גולדשטיין, שותפה ומנהלת מחלקת המסים במשרד איתן מהולל שדות, שייצגה את ספיר בעליון ביחד עם עו"ד אדם קדש, סבורה כי יש בעייתיות לא מבוטלת בהצעת החוק. "שיטת המס בישראל מבוססת על העיקרון שלפיו חבויות המס בישראל חלות רק לגבי מי שהוא 'תושב ישראל' (היבט פרסונלי); או מי שאינו 'תושב ישראל', אך מפיק הכנסות בישראל (היבט טריטוריאלי). למעשה, התיקון המוצע לחוק עשוי להטיל חובות דיווח גם על מי שאינו 'תושב ישראל'; בכך, באמצעות תיקון 'טכני' לכאורה של הפקודה, ישנה הרחבה של בסיס המס, לפחות במישור הדיווח.

נעה לב גולדשטיין
משה לב

"ואולם הבעיה הגדולה יותר בתיקון המוצע לפקודה היא רמת הפירוט המתבקשת מיחידים: לפי הנוסח המוצע, במסגרת הדו"ח השנתי המוגש על ידי יחיד כאמור, יהיה עליו לפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו לסתירת החזקה ולצרף את המסמכים התומכים בכך.

בעוד שאת הדרישה להגיש דו"ח מס ולציין את עובדת התקיימות 'חזקת הימים', ניתן לראות כדרישה 'סבירה' יחסית המאזנת בין מעמדו של הנישום לבין יכולתן של רשויות המס לערוך הליך ביקורת ראוי, הרי שדרישה זו - בדבר המצאת מסמכים וציון כל העובדות המהוות בסיס לעמדת הנישום - היא לא הגיונית ומוגזמת".

לב גולדשטיין אומרת כי שאלת מקום התושבות של נישום יחיד היא סבוכה, ומורכבת מעשרות רבות של פרטים, עובדות וראיות אובייקטיביות וסובייקטיביות. "אין זה סביר לצפות מנישום, בין אם הוא תושב ישראל ובין אם לאו, לציין את כל העובדות ולצרף את כל האסמכתאות המעידות על כך שמקום מגוריו הוא מחוץ לישראל.

"זאת דרישה שאין לה אח ורע בחקיקת המס. גם במקרים אחרים, שבהם מבוצעות פעולות שרשות המסים רואה בהן כבעלות פוטנציאל להיות מסווגים כ'תכנוני מס אגרסיביים', אין דרישה מהנישום לחשוף את כל הטענות ואת כל המסמכים המהווים בסיס לעמדתו. לעומת זאת, לפי הצעת החוק החדשה - לא זו בלבד שמוטלות חובות דיווח על מי שייתכן שכלל אינו נחשב 'תושב ישראל', אלא שגם חובת הדיווח המוטלת עליו היא דרקונית וחסרת כל פרופורציה".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "מדובר בחקיקה הוגנת ומאוזנת שתאפשר לרשות המסים לבחון את העובדות במקרים הרלוונטיים ותתרום לשוויוניות בנטל המס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#